חקר העתיד ואזרחות טובה

בתקופתנו ידע חדש מתווסף לבסיס הידע האנושי בקצב גדול יותר מאי פעם בהיסטוריה האנושית. בעקבות ידע חדש זה חלים שינויים מסחררים בכל היבטי התרבות האנושית: בהרגלי הצריכה, באופנה, בכלכלה, במשטר, באמונות ובשטחי חיים אחרים.

השקפות שרק לפני 50 שנה נראו מתקדמות ומבטיחות נתקלות כיום בביקורת ובאכזבה, לדוגמה: הקפיטליזם מן הצד האחד - ומדיניות הרווחה הסוציאלית מן הצד האחר.

בתוך סביבה רב-תרבותית דינאמית זו אנו נדרשים לעצב לעצמנו השקפת עולם ותרבות כאזרחי המדינה וכאזרחי העולם ולפעול ברמה החברתית, הפוליטית והכלכלית למען מה שאנו תופסים כצודק.

כיצד יכול חקר העתיד לעזור לפעולתנו לעיצוב המנגנונים החברתיים והפוליטיים? כיצד התחום יכול לעזור לנו לפעול כאזרחים תורמים לחברה?

השקפת העולם משתנה

לאורך ההיסטוריה האנושית השתנו באופן דרמטי מבנה המדינה והגדרת תפקידיה. ניתוח עתידני עשוי לסייע לנו להבין את השינויים החברתיים והפוליטיים החלים כיום ולהעריך לאילו כיוונים עתידים להתפתח עקרונות יסוד כמו צדק, מבנה המדינה והשירותים שעליה לספק לתושביה. ניתוח כזה עשוי לעזור לנו, כאזרחים, להחליט כיצד לפעול כדי לקדם עקרונות שאנו מאמינים בהם.

מהו צדק?

אפלטון היה הראשון שהתמודד עם שאלת שאיפות הפרט מול צורכי המדינה. את הדיון בנושא הוא הציג בחיבורו "המדינה", שבו פיתח את עיקרון החברה האידיאלית, ששליטיה הם פילוסופים הָאֲמוּנִים על המידות הטובות.

בשנת 1516 טבע סר תומאס מור את המונח אוּטוֹפְּיָה ("שום מקום" ביוונית) כשתיאר רפובליקה השוכנת על אי מבודד, כל רכושה מוחזק במשותף, מערכת החינוך שבה היא מערכת חינוך ממלכתית, עבודה מסופקת לכולם, והחוקים מועטים. למתבונן בן זמננו ייראה התיאור אירוני, משום שהייתה זו רפובליקה מלוכנית ובה משטר של עבדות.

תפיסת הצדק היא תלוית תרבות: דמוקרטיה, שוויון לנשים, זכויות הילד, זכויות בעלי חיים וסחר הוגן - כולן תפיסות צדק חדשות יחסית בתרבות האנושית.

מהו תפקיד המדינה המודרנית?

נשאלת השאלה: מהם התנאים שמדינה צריכה לספק לאזרחיה כדי לקיים את עקרונות הצדק - ביטחון פיזי? טיפול רפואי? השכלה? רשת ביטחון כלכלית-סוציאלית? פנסיה? אוויר ומים? חופש תנועה? חופש מידע?

האם צריכה המדינה לספק תקשורת חינם לאזרחיה (חופש תעבורה ומידע דיגיטאליים)? האם זה תנאי יסודי לחיזוק תהליכים דמוקרטיים במדינה?

מחקר שפרסם השנה ארגון OpenNet /initiative מונה לפחות 25 מדינות בעולם החוסמות בפני אזרחיהן אפשרות גלישה לתכנים מסוימים.

כאזרחים, זכותנו, ויש החושבים שזו אף חובתנו, להשפיע על אותם תנאים שהמדינה תספק לנו. אך לפני שננסה לדרוש אותם, חשוב שנדע מה ההשלכות של תנאים אלה. מחקרים עתידניים יכולים לעזור לנו בהחלטות מן הסוג הזה.

חברה מבוססת ידע

שלטון האליטות

כאשר אנו בוחרים נציגים, אנו מצפים שהם יהיו "מומחים", שיתמצאו טוב מאתנו באותו עניין שבשלו נבחרו. אך המציאות איננה בהכרח כזאת. בעבר החזיקו ה"אליטות" בידע ייחודי, כמו קרוא וכתוב, שהעניק להן יתרון ניכר בניהול מוסדות הדת והשלטון. כיום, כאשר חינוך בסיסי הוא מצרך נגיש לכלל האוכלוסייה, פערים שכאלה כמעט ואינם קיימים בעולם המערבי, והאליטה השלטת איננה משכילה יותר מן האזרח הממוצע ואיננה מחזיקה בידע ייחודי. פעמים רבות קיימת תופעה הפוכה, וההשכלה וההכשרה המקצועית של חלקים מן הציבור גדולות מאלו של הפוליטיקאים. היפוך זה מאפשר ביקורת ברמה גבוהה ועניינית יותר ומוביל להורדת יוקרתם של הפוליטיקאים.

נגישות מידע מאפשרת שקיפות

שקיפות גדולה מאפשרת לבקר את פעולות הממשלה, וכתוצאה מכך – קטן והולך אמון הציבור במוסדות. לדוגמה: בעבר יכלו ממשלות להאשים מדינה זרה באחריות לבעיות שנוצרו בתחומן. כיום דרך זו אינה משכנעת איש מפני שאפילו קול המדינה היריבה נשמע באופן ברור. במלחמת המפרץ לדוגמה, השליטה במידע יצא מידי הממשלה.

גלובליזציה

עם ההתקדמות הטכנולוגית והפיכת העולם לכפר גלובאלי - התרחשויות עולמיות רבות משפיעות על חיינו. שינויים במפת המעצמות העולמיות (ירידת כוחן של רוסיה וארצות הברית ועליית כוחן של הודו, סין וברזיל), ארגוני טרור בין-לאומיים, הפרטת מוסדות ממשלתיים, גלובליזציה, אנטי-גלובליזציה, שינויים אקולוגיים, שינויים גנטיים, מזון משופר, תרופות חדשות, מחלות חדשות ועוד ועוד ועוד. לאדם הממוצע אין זמן ללמוד ולהכיר את כל ההתרחשויות האלה ואת השלכותיהן.

נוצר פער הולך וגדל בין הידע הקיים ובין הידע שבידי האזרחים, מצב שעשוי להעמיד בעיות קשות בפני חברה דמוקרטית המסתמכת בקבלת החלטות על שיקול הדעת של אזרחיה.

טכנולוגיה ופוליטיקה

למגמות טכנולוגיות יש מחזור חיים אופייני, שאפשר לעקוב אחריו ולחזות בעזרתו חלק מן הנושאים הפוליטיים שיעסיקו אותנו בעתיד. המגמה מתחילה במחקר מדעי שפרץ דרך טכנולוגית חדשנית. לאחר תקופת הבשלה במעבדות המחקר, מגיעה הטכנולוגיה לדרגת בשלות המאפשרת לכלל האוכלוסייה להשתמש בה. בשלב זה תולה האוכלוסייה ציפיות בשינויים שהטכנולוגיה יכולה לחולל אך גם חששות מפניהם. במידה שהטכנולוגיה אכן מצליחה לבנות לעצמה קהל משתמשים ומאמינים גדול - היא מתפתחת ומתחילה להשפיע על תחומי חיים למיניהם. בשלב זה מתחילות להתברר ביתר בהירות ההשלכות האפשריות של הטכנולוגיה ומופיעים מחקרים הבוחנים את ההשפעות השליליות ואת הסכנות הגלומות בה. וכך מתחיל תהליך פוליטי להסדרת השימוש בטכנולוגיה ובניהול הסיכונים הכרוכים בה.

כיצד חקר העתיד יכול לעזור לנו לממש את זכויותינו ולבצע את תפקידינו כאזרחים?

צמצום הפערים בין השלטון לבין האזרחים ונגישות המידע מאפשרים לאזרחים להיות מעורבים בניסיון להשפיע על מקבלי ההחלטות, וזאת מתוך חשיבה על ההשלכות העתידיות של החלטות אלה. ואולם הידע שאליו אנו נחשפים הוא עצום. שפע המידע מעורר את השאלה: האם מצויים בידיו של כל אזרח הכלים להתמודד עם המידע, להבין את המגמות בהווה, ולנתח את השלכותיהן על העתיד? ואולי חקר העתיד יכול לעזור לאזרח להתמצא בסבך המידע? מסתבר שהחלטות מתקבלות במצב של חוסר ודאות וחוסר במידע, ונוסף על כך פירוש המידע הוא סובייקטיבי.

חקר העתיד יכול לעזור לנו, כאזרחים, להתמודד ולהעריך את האיכות והחשיבות של המידע הזה.