שורש הטרור, מה הוא?

לא נמצאה שום נוסחה מוסכמת להגדרת ה "טרור", חוקרים רבים ניסו להגדירו אך לא הגיעו להסכמה, ואם נעקוב אחרי המחקרים השונים נמצא שכל אחד מגדיר את הטרור בצורה אחרת, והגרוע מכל שטרוריסט בראייה של האחד הוא לוחם חופש בראייתו של אחר.

▪ ▪ ▪
אין מילה שנויה במחלוקת, ונפוצה יותר מהמילה טרור, ולמרות השימוש הנרחב בה, אין הסכמה מינימלית סביב ההגדרה המדויקת, ואין פירוש שמקובל על כלל המדינות והעמים למושג טרור, והמסוכן הוא שטרוריסט לפי הגדרת קבוצת עמים אחת, הוא לוחם חופש בהגדרת קבוצת עמים אחרת.

במסמך זה אנסה להבהיר חלק מהמושגים, הגישות, והקשר בין טרור ואיסלאם:
טרור "אירהאב" בשפה הערבית, ציתותים מהקוראן.
טרור מנקודת מבט של התרבות המערבית. קשר הטרור והאיסלאם האפל.
פרשניות שונות לטרור, התנגדות לגיטימית, ולוחמי חופש.

א- (אירהאב) טרור

רהב, ארהב, אירהאב, פירושה בערבית הפחיד, הפיץ פחד, גרם לבהלה, בלבול, ואי ודאות בקרב בני אדם, אך בפסוקים מהקוראן ניתן לחוש בכוונה לטרור כאמצעי להשגת מטרות כמו בפסוק: "מזמינים אותנו מרצון ומפחד, ויהיו לנו כעבדים וצייתנים" (אנביאא:90). ניתן להבין מפסוק זה שהשימוש בכוח מהווה אמצעי להשגת המטרה שהיא הצטרפות לאיסלאם (שבימינו נקרא טרור פוליטי).

ופסוקים אחרים חוזרים על הפחדה "טרור" כאמצעי כמו בפסוק: "והפחידו את אויבי אלוהים אויביכם ואחרים" או "אתם יותר מפחידים אותם מאלוהים" (אלחשר:13), אשר בפסוקים אלה משתמשים במלה (אירהאב) בתור הפחדה ולא במלה (ח'אוף) שהיא הגרסה המקובלת בשיח היום יומי להפחדה, כך שניתן להבין שהשימוש במלה אירהאב לא בא להביע הפחדה רגילה וכן התכוונו לטרור שבמילה.

ב-טרור מנקודת מבטה של התרבות המערבית

אם נחזור עם המושג טרור בהיסטוריה, נמצא שהשתמשו בטרור מתחילתה, ועדויות לכך ספרו של הסופר היווני זינפון (430-349 לפנה"ס) בנושא "ההשפעה הנפשית של מלחמה וטרור על האנושות". השליטים הרומים כמו טיבריוס (14-37 לספירה), קאליגולאי (37-41) השתמשו באלימות, החרמת רכוש, והוצאה להורג כדי ללחום במתנגדי השלטון ולהכניעם.

המנהג לא נעלם גם בעידן המודרני והטרור שימש במדינות מסויימות חלק מהתוכנית המדינית. כך במדינת היטלר הנאצי בגרמניה, בשלטון סטאלין בבריה"מ לשעבר, ובמדינות ערב אשר השתמשו בטרור מדינה תחת כיסוי אידיאולוגיה כדי להשיג מטרות פוליטיות, כלכליות, וגזעיות.

בעשורים האחרונים הוגדרו ארגונים וקבוצות כארגוני טרור מוצהרים בקהילה הבינלאומית, כמו קבוצת מאיינהף הגרמנית, המחתרת האיטלקית, הצבא האדום היפני, הצבא הקהילתי האירי, הדרך המוארת מפרו, ארגון אט"א הבאסקי, וארגונים פלשתינים ובראשם פת"ח שהוגדר כארגון הטרור המפורסם ביותר במאה העשרים לצד האחים המוסלמים, ובתקופה האחרונה התרבו והצטרפו לרשימה ארגוני טרור איסלאמיים לא מעטים ובראשם ארגון אל-קאעידה, חיזבאללה ואחרים.

ג- קשר הטרור והאיסלאם

מראשית האיסלאם התבסס מוחמד בהטפה לדת האיסלאם על "אסלם או תמות" (תתאסלם או תיהרג), לכשעצמה זו ההגדרה הקלאסית המדויקת לטרור פוליטי, וההיסטוריה האיסלאמית רבויית פשעים נגד האנושות וטרור למען השגת מטרה פוליטית/אידיאולוגית דתית (בעיקר נגד שבט קורש).

האיסלאם לא בחל באמצעים להכריח אנשים להתאסלם, טבח ובזז שבטים שלמים בחצי האי ערב, אפריקה וחלק קטן באירופה, והתעוררות דתית איסלאמית, או תחייה איסלאמית ערה, היא המשכיות שורשית לאורך ההיסטוריה בשלביו השונים. תופעה זו לבשה צורות שונות ומשונות, תרבותית, כלכלית חברתית, פוליטית והתנהגותית.

מחקרים שעקבו אחר האיסלאם כינו תופעות אלה בשמות והגדרות שונות ורבות כגון: האיסלאם הפוליטי: שמתכוון לשימוש באיסלאם להשגת מטרות פוליטיות. האיסלאם המודרני: שמתכוון לחלק שאימץ יישום הסוציאליזם ולא התנגד למודרניזציה ולמדע, האיסלאם הקהילתי עממי, האיסלאם האותנטי, שהתנגד בנחרצות למדע ולמודרניזציה שהוא הבסיס האידיאולוגי של רבים מארגוני הטרור העכשווי.

ישנן עוד הגדרות כמו התחייה האיסלאמית, האיסלאם המתעורר והמקוריות האיסלאמית, אך אין ספק שהקשר בין האיסלאם וסוגים אפלים של אלימות וטרור הם בולטים ביותר, כמו הג'יהאד האיסלאמי, האיסלאם הרדיקלי, האיסלאם הפונדימנטליסטי, העליונות האיסלאמית, האיסלאם החמוש, האלימות האיסלאמית ובסוף הטרור האיסלאמי.

בלט ביצוע מעשה ראשון של אלימות טרוריסטית איסלאמית במסגרת ההתעוררות האיסלאמית החדשה בתוך מצרים בשנת 1974. מדובר ב"ארגון אלפניה הצבאית" בהנהגתו של טרוריסט פלשתיני בשם סאלח סרייה, שהוא מחניכיו של חסן אלבנא מייסד תנועת האחים המוסלמים במצרים בשנת 28, ולאחר פעולה זו הוענשה כל קבוצה שהשתמשה באלימות להשגת מטרות פוליטיות.

פלגים של ההתעוררות האיסלאמית השתמשו באלימות פוליטית "טרור" כאמצעי לשינוי במדיניות ארצם כמו תנועת הג'יהאד, תנועת האיסלאמים במצרים, וסניף תנועת האחים המוסלמים בסוריה, ומפלגת "אלתחריר" השחרור בירדן, אך תנועות אחרות השתמשו בטרור לאחר כישלונן להגיע לשלטון בבחירות דמוקרטיות כדוגמת גדודי ההצלה באלג'יר. תנועות ופלגים איסלאמיים רבים הגיעו לשלטון באמצעות שימוש באלימות או בצבא, כדוגמת המהפכה הצבאית שהביאה את חאפז אסד לכס השלטון בסוריה, והמהפכה של הקצינים החופשיים במצרים ובסודאן ובהשתתפות פלג איסלאמי ליד האזרחים בהתקוממות לשינוי המשטר באירן.

ישנם קבוצות וארגונים שמשתמשים באיסלאם כמקור לצדקת פעילויות הטרור, וכאמצעי לגיוס תרומות ופעילים לביצוע פיגועי טרור, ובולטים ביניהם ארגוני החמאס, והג'האד האיסלאמי הפלשתיני, שמכוונים את פיגועיהם נגד העם בישראל. החיזבאללה בלבנון, מוג'אהידין קשמיר בהודו, המוסלמים הצ'צ'נים נגד רוסיה, ולפניהם המוג'אהדין האפגאנים בשנות ה-80, ויש לציין שמורגש שימוש בטרור ואלימות בקרב קבוצות איסלאמיות פוליטיות כמו המצב במפלגת "אלאיסלאח" התימנית ו"אלפסיל אלאיסלאמי" בסומל, והפלגים האפגאנים לאחר פירוק בריה"מ.

בנוסף לאלו ישנם ארגונים איסלאמיים שמשתמשים בטרור בינלאומי כמו "אל-קאעידה", "אלג'יהאד המצרי", אלה ארגונים ששמו להם למטרה את האינטרסים המערביים, הישראלים והאמריקנים בעיקר. וכאמור, בתנועה האיסלאמית השתמשו בטרור ובאלימות פוליטית להשגת מטרות פוליטיות שונות שאינן לגיטימיות, והשתמשו באיסלאם כתירוץ להצדקת פשעיהם, דבר שחיזק את הקשר בין הטרור להתעוררות האיסלאמית.

אך הסיבה העיקרית להתפכחות המערב והגדרת האיסלאם כאחד האלמנטים הבולטים בטרור, הוא השימוש בטרור הבינלאומי ע"י ארגונים ופלגים איסלאמיים שנקראים בשמות שונים, אם כי כולם הסתעפויות מארגון אחד שמאגד את רוב ארגוני הטרור תחת השם "האחים המוסלמים" ו"התנועה האיסלאמית" במובנה הכללי, וניתן לראות בדרך בה פרץ האיסלאם לעולם "אסלם או תמות" כמקור השראה לטרור העכשווי, וכבסיס עליו נשענים כל ארגוני הטרור האיסלאמי לחיזוק מעמדם ולתמיכה בעולם האיסלאמי.

ד- פרשניות וגישות שונות להגדרת הטרור

כאמור לא נמצאה שום נוסחה מוסכמת להגדרת ה "טרור", חוקרים רבים ניסו להגדירו אך לא הגיעו להסכמה, ואם נעקוב אחרי המחקרים השונים נמצא שכל אחד מגדיר את הטרור בצורה אחרת, והגרוע מכל שטרוריסט בראייה של האחד הוא לוחם חופש בראייתו של אחר.

במחקר שערך אלכס שמיד בספרו "טרור פוליטי" (1983), מצא שהמשותף למאה חוקרים, שאין הבנה על הגדרה משותפת לטרור, והפירושים לא יכולים להתאחד במשפט אחד על המושגים הרבים סביב מילה אחת "טרור".

טרור נמצא תמיד בין שני אלמנטים, מטרה וקורבן, אם כי לא תמיד מטרה וקרבן הם פעולה ותוצאה של טרור, ג'ונתן וואיט (1991) במבוא על הטרור מדגיש שאין פירוש אחיד לטרור, והציע להגדירו מכמה נקודות מבט.

1- הפירוש הפשוט והרגיל לטרור: אלימות או איום, במטרה לגרום לאווירת פחד ושינוי התנהגות ונורמות לפלח מסוים של אוכלוסיה.

2- הפירוש והראיה המשפטית לטרור: אלימות פושעת שמהווה עבירה על החוק שיש להביא מבצעיה לדין.

3- הפירוש המעמיק לטרור: אלמנטים פוליטיים וחברתיים מסוימים שעומדים מאחורי כל מעשה טרור שמתבצע נגד מטרות אזרחיות.

4- נתינת חסות של מדינה לטרור: פירושו פעילויות טרור המבוצעות ע"י קבוצות טרור, בחסותה של מדינה מסוימת במטרה לתקוף מדינות אחרות, דוגמה לכך הפיגועים הנעשים ע"י חיזבאללה נגד ישראל בחסות סורית, לבנונית ואירנית.

5- שיטת טרור מדינה: פירושו השימוש בזרועות השלטון של המדינה כדי להפחיד את אזרחיה, ולשלוט על דפוסי התנהגותם, "מיושם במדינות הערביות והאיסלאמיות בעיקר".

6- הטרור הבינלאומי והאלימות הפוליטית הפנימית: מפורש הטרור הבינלאומי כסוג של אלימות לא מוצדקת ולא לגיטימית במדינות הומניטאריות ומשפטיות, אשר עובר את הגבולות הפוליטיים, ושונה הטרור משימוש באלימות פוליטית פנימית, אשר נוהגות בה כוחות התקוממות, או תנועות מחתרת תוך גבולות המדינה המסוימת, ומטרתה השתלטות על השלטון הלגיטימי הקיים.

הטרור הבינלאומי בדרך כלל מצטייר בגוון פוליטי, והקבוצות שמבצעות אותו בדרך כלל אינן קבוצות ממשלתיות, דבר כשלעצמו לא מהווה מחסום בינה לבין תמיכה כספית או מוראלית ממדינות או ממשלות, וללא קשר לסיבות שגורמות לטרור להתפשט היו בתקופה האחרונה חידושים שונים שהגדילו את סכנות ותוצאות הטרור הבינ"ל, והגידול הסרטני של חוליות ורשתות הטרור הבינ"ל, וחלק מהחוקרים הגיעו בספירתם לשלוש מאות ארגונים המפוזרים ביותר משישים מדינות. ההתקדמות הטכנולוגית המהירה שירתה ארגונים אלה בהתקשרות, איסוף מידע, והצטיידות באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.

ה- הבלבול בין טרור למאבק לגיטימי

אולי הסיבה העיקרית לאי הסכמה על הגדרת הטרור, היא סירובם של הישויות הערביות והאיסלאמיות להכיר בטרור המופעל נגד ישראל ע"י ארגונים פלשתינים וארגון החיזבאללה כפעולות טרור, והם רואים בטרור זה כמאבק לגיטימי תוך התעלמות פושעת מהעובדה שהטרור הפלשתיני בעיקרו מופעל נגד מטרות אזרחיות, באוטובוסים, בתי קפה, מסעדות, ודיסקוטקים.

הם מגדירים את המחבלים המתאבדים כלוחמי חופש ושהידים, בזמן שלפי הגדרת הקוראן המוסלמי "שהיד" הוא מי שמת למען ה', ובמקרה הזה של המחבל שמתאבד בתוך אוכלוסיה אזרחית הוא מת תוך כדי חילול קדושת ה'. לא נוכל להגיע איתם להסכמה בזמן שמשתמשים תוך ידיעה ברורה בדת למטרות טרור פושע, ומתעלמים מהעונש שמחכה בגיהינום לאנשי דת מתחזים ומפוקפקים כמו ראאד סלאח, אחמד יאסין, חסן נסראללה ובן-לאדן שמשתמשים בדת ובספר האל כדי לחלל את קדושתו.

איך אומה שלמה רואה את החטא ושותקת, אם לא עונים להגדרת "מבצע הפשע והשותק עליו אחד הם", לכל הדעות העם המוסלמי עם מובל, כך חונך מאז הפצת דת האיסלאם ע"י מוחמד בכוח החרב, ועד היום כשאלמנט הדת מוציא אלפי אנשים לרחובות מבלי להפעיל שיקול דעת סביב הסיבה למענה יוצאים, ואמירה אחת של אימאם במסגד יכולה לגרור אלפים לביצוע פשעים ללא אימות דברי האימאם, כאן מתגבשת המסקנה שהשתלטות דתית או פוליטית על דפוסי התנהגות של בני אדם, קשורה קשר ישיר ליישום פעילויות טרור ואלימות.

מוזר החיבור בין איסלאם וטרור כמו מילה נרדפת, חיבור זה הוא לא עלילה של הצלבנים או היהודים על האיסלאם, כי אם תוצאה ישירה של מעורבותם של מוסלמים בפעילויות טרור. כל פשעי הטרור האכזריים מבוצעים ע"י מוסלמים להוציא מקרים בודדים וזניחים, והדוגמאות רבות: ארגוני הטרור בקשמיר, צ'צ'ניה, הרשות הפלשתינית, לבנון, הפיליפינים, אפגניסטן, אלג'יר, מצרים, ערב הסעודית, אירן, עירק, תימן, בסיסי האימונים בסוריה ועוד...

פעילויות טרור בינ"ל איסלאמי לרוב הן תוצאה של רגשי נחיתות בקרב המוסלמים כלפי המערב, וניסיונות חוזרים לשחזור את האימפריה המוסלמית מימי מוחמד מבלי לבחול באמצעים, ועל חשבונם של חפים מפשע שמוצאים את מותם בלהבות השנאה האיסלאמית.