המדריך לחוזה המתחיל נועד לפתוח לפניכם פתח לתורת חקר העתיד. המדריך יסקור את הנחות היסוד של תורת חקר העתיד ויציג את העקרונות המנחים את עבודתו של העתידן. המדריך יציג גם דוגמאות לשיטות מחקר שחוקרי העתיד נוהגים להשתמש בהן.

האם אפשר לחשוב על משהו שלא "באמת" קיים?

רוב בני האדם אינם מאמינים שהעתיד קיים, שכן אין לנו כל ידע ממשי עליו ואין לגביו עובדות. תפיסה זו נכונה אם אנו מגדירים את המושג "עובדה" כדבר מה שכבר התרחש.

אבל במובן רחב יותר אפשר להתייחס ל"עובדה" כאל הנחה בסיסית על המציאות. הנחה בסיסית אחת על המציאות יכולה להיות - מה שהיה הוא שיהיה; ובמובן זה ההנחה כי "השמש תזרח מחר" נכונה ממש כמו העובדה כי "השמש זרחה אתמול".

הנחה בסיסית אחרת יכולה להיות - תהליך שינוי שהחל בעבר סביר כי ימשיך גם בעתיד.

חקר העתיד מניח כי לשינויים המתרחשים בתוך מערכת יש היגיון פנימי עקיב. אם במערכת מסוימת (טכנולוגית, כלכלית, חברתית, פסיכולוגית, אקולוגית) מזהים שינוי כזה, העתידן מתייחס אליו כאל עובדה שיש סבירות גבוהה שתתממש.

לדוגמה:

עובדה: מבנה המשפחה משתנה. משפחות נעשות קטנות יותר ויציבות פחות.

אפיון השינוי במערכת המשפחתית: בדיקה של המבנה החברתי באירופה וארצות הברית מעלה כי בראשית המאה הקודמת (1900) היה שיעור הגירושין מזערי, ורוב הנישואין נמשכו כל החיים. המשפחות היו גדולות יותר, לכל זוג הורים היו יותר ילדים, ונוסף על כך כמה דורות גרו באותו הבית. כיום, בתחילת המאה ה-21, מספר הגירושים גבוה, מספר הילדים בכל משפחה פחת מאוד, בדרך כלל לא גרים כמה דורות ביחד תחת קורת גג אחת, ויותר אנשים גרים לבד.

בעזרת נתונים אלו מתייחס העתידן אל "השינוי במבנה המשפחה המודרנית" כאל עובדה. העתידן בונה מודל מדעי המתבסס על עובדה זו ומנסה לזהות בעזרת מודל זה את השינויים העתידיים במבנה המשפחה ולהעריך את השפעתם על החברה והכלכלה.

לדוגמה: אפשר להעריך כי שינוי מבנה המשפחה (פחות ילדים במשפחה) יביא למצב של עלייה ברמת החינוך של כל ילד, מפני שלרשותו של כל ילד עומדים יותר אמצעים משפחתיים. במקביל יגדל מספר הזקנים החיים לבדם. ייתכן שנראה תופעה של ריבוי נישואין דווקא בגיל הזקנה כדרך להגברת הביטחון הכלכלי, הנפשי והחברתי.

העתיד נובע מן ההווה

הקושי בהגדרת העתיד נובע מכך שאין בו ממש, אך לעתיד חשיבות רבה.

האופן שבו אנו תופסים את העתיד משפיע על האופן שבו אנו תופסים את ההווה. חקר העתיד וראיית מרחב האפשרויות הטמונות בו מאפשרים תפיסת מציאות דינמית, וכך אנו יכולים להשתתף בעיצוב העתיד בתהליך התהוותו.

לימוד ההווה וחשיבה על העתיד משנים את הדרך שבה אנו תופסים את המציאות ואת השינויים החלים בה.

שלושת העקרונות של חקר העתיד

חקר העתיד מתבסס על שלושה עקרונות:

1. האחדות של המציאות.
2. חשיבותו של הזמן.
3. חשיבותם של הרעיונות.

האחדות של המציאות: תפיסה הוליסטית הרואה את כל היקום כמערכת שלמה ולא כאוסף עצמים שאינם קשורים זה לזה ואינם תלויים זה בזה. בתוך מערכת זו האדם הוא אחד העצמים, וחוקי המערכת חלים גם עליו. מתוך התבוננות בפעולת המערכת בעבר ובהווה נוכל לשער מה יילד המחר.

דוגמה לעקרון האחדות אפשר למצוא בתחום החיזוי הכלכלי והאקולוגי. כיום מתרבות העובדות המצביעות על כך שאנו עומדים לפני תקופה של התחממות גלובאלית. קיימים חילוקי דעות בנוגע לסיבות שגרמו להתחממות זו, אך קיימת הסכמה הולכת וגוברת כי סיבה עיקרית להתחממות היא שימוש לא מבוקר בתעשייה מזהמת. עיקרון האחדות מניח כי לא יחול שינוי חד, פתאומי ולא מוסבר במגמת ההתחממות של כדור-הארץ. התחממות זו צפויה להשפיע על מערכות כלכליות וחברתיות ברמה העולמית. נוסף על כך עשויות להיות להתחממות השלכות קיומיות על החיים בכדור הארץ.

חשיבותו של הזמן: כשאנו מתבוננים בעבר, אנו יכולים לזהות את הדרכים שבהן הגענו אל ההווה. בעיות ההווה לא הופיעו יש מאין. הן נתהוו והסתבכו לאורך השנים. בעבר הייתה נקודת זמן שבה היה אפשר להתמודד עם הבעיות ביתר קלות וביתר יעילות. ולמה לנו לספר לכם את כל זה? משום ששינוי הדרגתי ומזערי הנראה חסר חשיבות בהווה, יכול לצבור השפעה וליהפך במשך הזמן לשינוי חשוב ביותר.

פליטת גזים מזהמים ממפעלי תעשייה ומכלי תחבורה היא דוגמה לתופעה שנדרשו לה כמה עשורים כדי להוביל אותנו לסיטואציה מסוכנת ברמה הגלובאלית. בעבר זיהום האוויר יכול היה להיחשב בעיה מקומית. כיום זו בעיה הבאה לידי ביטוי באופנים רבים. גשמים חומציים ביערות הגשם ותמותת שוניות אלמוגים ברחבי העולם הן רק שתי דוגמאות.

בתחום חקר העתיד אנו מתייחסים ברצינות לשינויים קטנים שכאלה המתרחשים בהווה, וזאת כדי לצפות את השלכותיהם על חיינו בעתיד.

חשיבותם של הרעיונות: העתיד אינו קיים כרגע, הוא בגדר רעיון. חקר העתיד חושף לפנינו שלל רעיונות על מה שעשוי להתרחש. חשוב ליצור רעיונות שכאלה וללמוד את משמעותם, שכן הרעיונות מעצבים את תפיסת עולמנו לגבי מה שראוי שיקרה ולגבי מה שיכול להתממש.

חמישה זמנים בעתיד

את העתיד מחלק העתידן לחמש תקופות:

1. העתיד המיידי - עד שנה או שנתיים.
2. העתיד הקרוב - עד חמש שנים.
3. העתיד הבינוני - חמש עד עשרים שנה.
4. העתיד הארוך - עשרים עד חמישים שנה.
5. העתיד הרחוק - מעל לחמישים שנה.

עיקר העיסוק של חקר העתיד מתקיים בתקופות שבין חמש לחמישים שנה, העתיד הקרוב, הבינוני והארוך. תקופה זו תושפע מן ההחלטות המתקבלות היום.

החלטות שכאלה לא ישפיעו באופן ניכר על המציאות במהלך חמש השנים הקרובות, משום שחמש שנים אינן זמן ארוך דיו לקבלת החלטה, מימושה והבאתה לידי סיום.

זוהי הסיבה לקושי שנתקלים בו מקבלי החלטות במשטר דמוקרטי שעשוי להתחלף מדי 4 שנים (או מדי שנתיים). נושאי תפקידים רבים חווים תסכול הנוצר מן הצורך להוציא אל הפועל תכניות שקיבלה על עצמה ממשלה קודמת, לעתים תכניות שבעבר התנגדו לקבלתן.

מנגד אפשר להגיד כי כמעט כל דבר ניתן למימוש תוך עשרים שנה. דוגמה לכך היא פיתוח פצצת האטום. נדרשו 4 שנים בלבד מאז ארה"ב, גרמניה הנאצית והאימפריה היפנית (כל אחת בנפרד כמובן) התחילו בפרויקט ייצור הפצצה - ועד לשימוש בה ב-1945. לאחר המלחמה, בשנת 1949, כבר הייתה לברית המועצות פצצת אטום, אם כי תכנונה התבסס על גניבת תכנית האטום האמריקנית.

המטרה של מדע חקר העתיד היא להשפיע על איכות ההחלטות המתקבלות היום, המגבשות את המחר. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של רעיונות שגובשו ופותחו לאורך זמן, עד שהשיגו את מטרתן. דוגמה אחת לכך היא הקמת מדינת ישראל.

שיטות מחקר

עד כאן הגדרנו את העקרונות וההנחות המהווים את המסגרת הרעיונית לחשיבה על העתיד. כעת נתאר חלק משיטות המחקר שפותחו כדי לתת תוקף לחיזוי עתידי.

ניתוח מערכות קיימות

מערכת מוגדרת כקבוצה של גורמים הקשורים זה לזה כך שאפשר לראות בהם גוף אחד. ראייה מערכתית מאפשרת לנו לבחון תהליכים בראייה רחבה, ולכן ניתוח מערכות הוא הדרך לבדיקת בעיות מורכבות.

באופן רגיל אנו ממקדים את תשומת לבנו באובייקטים מפני שהם מוחשיים ובולטים לעין, ופחות בקשרים שבין האובייקטים. לדוגמה: אם נתבונן בשני אנשים העומדים ברחוב, יהיה לנו קל יותר לבחון אותם כפרטים (לבוש, גובה, הבעת פנים) מאשר לבחון את טיב הקשר ביניהם (אם הם חברים, שותפים לעבודה, זרים).

ואולם, בניתוח מערכות מושם דגש על יחסי הגומלין שבין אובייקטים ועל ההשפעה ההדדית שלהם. אנו חושבים על תהליכי המערכת כעל תהליכים של סיבה ותוצאה. אך לכל סיבה (פעולה) יכולות להיות תוצאות שונות רבות, ומטרת תהליך ניתוח המערכות היא למצוא את התוצאה הרצויה לנו.

תכנית המִתְאָר הארצית של מדינת ישראל היא תוצאה של ניתוח מערכות. תכנית המתאר משפיעה על התכנון המחוזי והמקומי ועל נושאים בעלי חשיבות ציבורית, כגון: דרכי תחבורה, ייעוד חקלאי או מסחרי וכדומה.

ניתוח מגמות

מגמה (Trend) מוגדרת כשינוי שמתרחש במשך זמן ארוך, להבדיל מאירוע (Event) שהוא שינוי מהיר, ובדרך כלל אין לו חשיבות מרובה בהבנת העתיד.

מטרת ניתוח המגמה היא לזהות את אופי המגמה, הסיבות הגורמות למהירות ההתפתחות שלה וההשלכות האפשריות שלה בעתיד. חשוב לבצע ניתוח זהיר של המגמה, הואיל ועשויות להיות לה השלכות על תחומים רבים בחיי האדם, ולעתים השלכות אלה יכולות לפעול בכיוונים מנוגדים זה לזה.

לדוגמה: הארכת תוחלת החיים תגרום לעלייה בכמות המשאבים הדרושה כדי לתמוך באוכלוסייה גדלה ומזדקנת. יחד עם זאת יגדל מספר האנשים בעלי היכולות לתרום לחברה ולכלכלה.

מן הרגע שזוהתה מגמה חשובה היא נמצאת תחת בקרה מתמדת (Scanning). אם נתגלו שינויים במאפייני המגמה, חייבים החוקרים ומקבלי ההחלטות לדון בה מחדש. כיום ישנן מגמות רבות הנמצאות תחת בקרה מתמדת ומשמשות כמדדים לעיצוב מדיניות הממשלה, לדוגמה: מדד העוני, רמת האבטלה, רמת ההשכלה וכדומה.

במידה שאפשר למדוד רמה באופן מספרי (אם היא ניתנת לכימות), אפשר להציג את נתוני המגמה בצורה גראפית, להראות את צורת התפתחותה לאורך ציר הזמן ולהשליך (Projection) על מצבה בנקודת זמן בעתיד. כל זאת בהנחה שקצב שינוי המגמה לא ישתנה.

פרופסור פיליפ קוטלר פיתח שיטה של סיווג מגמות לשש קטגוריות עיקריות: דמוגרפית, כלכלית, שלטונית, סביבתית, חברתית וטכנולוגית. הסיווג נקרא בקיצור DEGEST (Demography, Economy, Government, Environment, Society, Technology)

סיווג זה מאפשר מסגרת חשיבה מסודרת לבחינת המגמות. במקום ערב-רב של מגמות אפשר לבחון באופן עוקב מגמות דמוגרפיות שונות, ואחר כך לבחון מגמות כלכליות. ייתכן שנגלה כי ישנן השפעות הדדיות בין סוגי המגמות השונים, וכי יש לאחד כמה מגמות למגמת-על המאפיינת את כולן יחד.

נבחן כעת דוגמה לניתוח סוג אחד של מגמה.

ניתוח מגמות חברתיות

הניסיון לנתח מגמות חברתיות הוא ניסיון עתיק יומין, מפני שיש לו ערך רב לחברה.

מגמה חברתית הוא מושג רחב מאוד המתייחס לכל נטייה עקבית של אוכלוסייה לשנות את התנהגותה או אמונותיה בדרך מסוימת.

מציין חברתי הוא כל אמצעי המתאר את התפתחות המגמה. מציין חברתי יכול להתייחס לעלייה או לירידה במגמה או למידת השינוי או הכיוון שאליו המגמה מתפתחת.

מגמה חברתית עכשווית היא הנטייה ליחס שווה בין גברים לנשים בתפקידיהם המקצועיים.

ואלו הם המציינים החברתיים למגמה זו:

1. רמת הפעילות של הרשות המחוקקת בנושא זה.
2. מספר הספרים והמאמרים המתפרסמים בנושא.
3. מספר הפעילויות החברתיות בנושא.

ניתוח מגמה חברתית מניח כי התפתחות מסוימת בחברה (לדוגמה: שוויון בין גברים לנשים) עשויה להפוך לעובדה מוגמרת. הנחה נוספת היא שהתפתחות זו קשורה להתפתחויות אחרות בחברה והיא יכולה להיות מובנת ומוסברת על ידן.

לדוגמה: ישנן כיום כמה מגמות חברתיות בעולם הקוראות להעדפה מתקנת של קבוצות חלשות באוכלוסייה ביחס לקבוצות חזקות. ההעדפה המתקנת יכולה להיות בתחומים שונים (שריון מקום ברשימות פוליטיות, זמן חשיפה באמצעי התקשורת, נציגות בהנהלות של חברות עסקיות) ועבור קבוצות שונות (מיעוטים אתניים, אנשים בעלי מגבלות פיזיות וכמובן נשים).

שינויים חברתיים הם חלק ממאפייניה של כל אומה. ההכרה בשינויים אלה היא כה חשובה עד כי חוקת ארה"ב, למשל, מכירה בכך ובצורך לעקוב אחר שינויים אלה. לצורך כך מקיימת ארה"ב מפקדים לאומיים מידי עשור.

כתיבת תסריט

ניתוח מערכות ומגמות קיימות מעמיד לפנינו תמונה מלאה יותר של העולם במצבו הנוכחי ואף מאפשר לנו להשליך השלכות לגבי העתיד. אך בכדי לקבל תמונה מלאה יותר על האפשרויות העשויות להתרחש בעתיד, עלינו לכתוב תסריט. התסריט חשוב מפני שהוא מאפשר לנו לחרוג מעבר למגבלות ניתוח המגמות. אפשר להשליך לגבי התפתחות עתידית של מגמה, אך כפי שציינו - השלכה זו מתבססת על ההנחה שקצב שינוי המגמה לא ישתנה. בפועל כל המגמות משתנות. מגמה יכולה להגיעה לסופה, לשנות כיוון ואף לסגת. משום כך עלינו להשתמש בדמיון על מנת לכתוב תסריט להתפתחות אפשרית בהתבסס על ניתוח המגמות. התסריט נותן מסגרת יצירתית להתמודדות עם סוגיות חשובות בלי קשר למידת הוודאות שאכן יתרחשו.

בחיי היום-יום ראשנו עמוס במחשבות ובפנטזיות קטנות העוסקות באירועים שאנו מדמיינים שיתרחשו מחר, מחרתיים או בעוד שנה. איננו יודעים אם אירועים אלה אמנם יקרו, ואם יקרו - כיצד בדיוק יקרו, אך אנו יכולים לזהות מה עשוי לקרות. המחשבות האלה הן למעשה תסריטים בזעיר אנפין.

תסריט מתחיל כשאנו שואלים את עצמנו שאלה לגבי העתיד: "אולי נזמין מחר בערב חברים כדי לראות סרט?"

משנשאלה השאלה אנו מתחילים לדמיין את מגוון התוצאות וההתפתחויות האפשריות:

נצטרך להחליט את מי להזמין, להביא סרט מהספרייה, לבדוק אם יש מה לאכול. נצטרך לשקול תוצאות אפשריות למצב (אולי באותו זמן מתקיימת מסיבה שנצטרך להפסיד).

זהו למעשה תהליך של ניתוח בעיה. אנו מפרקים את הבעיה לגורמים ובוחנים כל גורם וגורם ואת ההקשרים ביניהם.

התסריט משפיע על הלך המחשבה שלנו בכמה אופנים:

1. אנו מתחילים לחשוב על הנושא. לחשוב על התוצאות הטובות ועל התוצאות הבעייתיות שעלולות להיווצר. ייתכן שנחליט כי הסיכון גדול מדי וכי יש לבטל את האירוע או לפחות לנקוט בכמה צעדי זהירות.
2. אנו יכולים להימנע מסכנה גדולה או לנצל הזדמנות בלתי-רגילה.
3. ייתכן שהתסריט יעורר תגובות כאלה שיגרמו לאנשים אחרים לקחת חלק בהערכת המצב ולשפר את התסריט.

תסריט מראה את הדרכים האפשריות להתפתחות, כשנתון מבנה מסוים של הנחות. תסריט מראה את האופן שבו החלטות המתקבלות בנקודת זמן אחת ישפיעו על מאורעות בזמן מאוחר יותר.

כוחו הרב של התסריט הוא בהמחשה של הלך רוח והרגשה של מצבים בדיוניים שלא התקיימו בעבר ואינם מתקיימים בהווה. התסריט מאפשר "לשחק" עם הדרך שבה כמה הנחות משפיעות זו על זו ומאפשר לערוך מעין "ניסוי" על הנייר.

חשיבה יצירתית

כתיבת תסריט דורשת יצירתיות ודמיון מפותח, שכן אנו נדרשים לחשוב על אירועים שמעולם לא התרחשו קודם לכן אך עשויים או עלולים להתרחש בעתיד.

יש שיטות רבות לפיתוח חשיבה יצירתית, נביא כדוגמה את שמונה העקרונות שניסח מיכאל מיכלקו (Michael Michalko) שחקר את צורת עבודתם של ממציאים וגאונים מפורסמים לאורך ההיסטוריה.

שמונה עקרונות יסוד לחשיבה יצירתית:

1. הסתכל על הבעיה מכמה מכיוונים שונים: לאונרדו דה וינצ'י האמין כי כיוון המחשבה הראשון בבחינת בעיה חדשה מוטה לצורת החשיבה השגרתית שלו. לכן הוא נהג להתבונן בבעיה מכיוון אחד, אחר כך מכיוון אחר וכן הלאה. בכל פעם השתפרה רמת ההבנה שלו את הבעיה.
2. המחש את מחשבותייך: גלילאו נהג להכין דיאגראמות כדי להסביר את רעיונותיו. באותה תקופה נהגו להסביר רעיונות רק באופן מילולי או מתמטי.
3. צור הרבה: רוב תוצרי העבודה של גאונים אינם שווים הרבה, אך הואיל והם יוצרים בכמויות אדירות, גדלים הסיכויים שלהם ליצור משהוא בעל משמעות אמיתית. תומאס אדיסון רשם 1093 פטנטים, אסימוב כתב 450 ספרים ומאמרים, ומוצארט הלחין יותר מ-600 יצירות לפני שנפטר בגיל 35.
4. שלב דברים בדרך חדשה: המשוואה המפורסמת של אינשטיין E=mc² לקחה שלושה מושגים מוכרים ומוגדרים היטב ושילבה אותם זה בזה באופן שחידש את השפעות הגומלין ביניהם.
5. הכתב הקשרים: נסה להכיל עיקרון עובד מתחום אחד לתחום חדש לחלוטין. סמואל מורס ניסה לפתח אות טלגרפי שיהיה חזק דיו לשידור לרוחב כל ארצות הברית. יום אחד הוא צפה בכרכרה המחליפה סוסים תשושים בסוסים רעננים להמשך הדרך. עלה בדעתו שניתן לחזק את אות השידור במהלך הדרך.
6. חשוב בהפכים: זוהי צורת חשיבה נפוצה ביותר בקרב אנשים המנסים לבדוק מה היה קורה אילו דברים היו נעשים בדרך הפוכה. מה היה קורה אילו נולדנו זקנים, והולכים ונעשים צעירים במשך השנים?
7. חשוב באופן מטפורי: אריסטו האמין כי אנשים המסוגלים להבחין בדמיון בין שני תחומים נפרדים, ניחנו בכשרון מיוחד.
8. נצל את יד המקרה: ב-1879 לאחר 1200 ניסיונות כושלים ליצר חוט להט פחמי, שיחק תומאס אדיסון בחוט כותנה ועלה במוחו הרעיון ללפף את הפחם כמו סיב. תוך שנה הפכה נורת הלהט למוצר מסחרי.

מיפוי רעיונות

מיפוי רעיונות הוא טכניקה לסיעור מוחות לאדם יחיד. בסיעור מוחות המטרה היא לזהות את כל מרחב האפשרויות הקשורות לבעיה מסוימת. בכלל זה נדרשים כל הנושאים והתת-נושאים הקשורים לבעיה יחד עם רשימת פתרונות אפשריים ושיקולי בעד ונגד לכל פתרון.

עיקרון בסיסי חשוב של סיעור המוחות הוא העיקרון הקובע כי אין לשפוט את הרעיונות העולים. כדי לגלות את כל מרחב האפשרויות אין צורך להציג רק רעיונות מבריקים, יש חשיבות מרובה להצגת רעיונות מטופשים, שגויים, מצחיקים ומטורפים.

למיפוי רעיונות יש שלושה שלבים:

1. רשום את הנושא המרכזי והקף אותו בעיגול עבה.
2. חשוב על רעיונות הקשורים לנושא המרכזי. רשום כל רעיון, הקף אותו בעיגול וחבר אותו בקו לנושא המרכזי.
3. כעת התייחס לכל רעיון חדש כאל רעיון מרכזי בפני עצמו וחזור על שלב 2.

לאחר שהסתיים מיפוי הרעיונות, יש לדון בכל רעיון לעצמו ולהכין עבורו רשימת בעד/נגד.

כלים סטטיסטיים והסתברותיים

כלים סטטיסטיים והסתברותיים משמשים לחקר מודלים מתמטיים של תופעות אקראיות.

בהקשר של חיזוי עתידי אפשר להשתמש בכלים סטטיסטיים במקרים שבהם תופעות אקראיות פרוסות לאורך ציר הזמן , לדוגמה: קצב גידול האוכלוסייה, התרחשות שיטפונות בנהר וכדומה.

את התופעה האקראית אפשר לחקור ביחס לפרמטרים המאפיינים אותה, לדוגמה: אפשר למדוד את התנהגות השיטפונות ביחס לגובה מפלס הנהר, לנפח המים ולהספק. מאפיינים אלו יכולים לשמש כפרמטרים במודל המחקר.

איכות החיזוי הסטטיסטי תלויה במידת המהימנות של תיאור המציאות וביכולת החוקרים לדייק בבחירת הפרמטרים, במדידתם ובשילובם במודל בצורה נכונה. אפיון התופעה האקראית על ידי פרמטרים הניתנים למדידה ולחישוב, קביעת האופן שבו פרמטרים אלו משפיעים על התופעה האקראית, והסקת מסקנות לגבי ההתנהגות העתידית של התופעה הנחקרת - כל זה קרוי "מודל סטטיסטי".

תהליך הבנייה של מודל סטטיסטי כולל כמה שלבים:

1. פירוט כל המצבים האפשריים (לדוגמה: המצבים השונים של הנהר לאורך השנים).
2. הצגת מגוון רחב של אפשרויות להתפתחות עתידית.
3. יצירת מודל מתמטי שיתאים לשיטת החיזוי וייתן תוצאות ובהן ערכים הניתנים לכִּימוּת.

תוצאות של טכניקות חיזוי סטטיסטיות מוצגות בדרך כלל בצורה גראפית ובטבלאות. באופן זה אפשר להבינן בקלות, והן משמשות כלי יעיל להעברת נתונים ורעיונות.

מרבית החיזויים הסטטיסטים נועדו לטווח המיידי, הקרוב והבינוני. ככל שהטווח גדל - כך קשה יותר לפתח מודל שיתאים לכל האפשרויות הקיימות.

סימולציות

משחקי סימולציה צמחו מתוך תכניות צבאיות אסטרטגיות והם מיושמים כיום בתחומים רבים של תהליכי קבלת החלטות. סימולציה היא למעשה "משחק" המדמה פעולות בין כמה צדדים (חלקם יכולים להיות ממוחשבים). המשחק נעשה על מודל צר ומוגבל של המציאות, שבו לכל צד תפקיד ומטרות מוגדרים. הסימולציה עוזרת להמחשה של המודל המופשט.

משחק הסימולציה מאפשר:

1. למידה של שינויים קלים החלים תוך כדי משחק.
2. למידה על התפתחות מצב מסוים.
3. הערכה של קו פעולה עתידי.

תהליך הבנייה של סימולציה כולל:

1. פיתוח דגם של הסימולציה.
2. הגדרת תנאי בסיס.
3. קביעת כללי המשחק.
4. בחירת שחקנים.
5. קביעת שיטה להערכת התוצאות.

בשילוב אמצעי המחשה מתקדמים הסימולציה יכולה לתת, נוסף על התהליך האינטלקטואלי, גם חוויית התנסות דומה למתרחש בעולם האמיתי.

שינוי קל של המשתנים בסימולציה (הנחות מוקדמות, עיתוי, כמות, תפקיד) מציגים מצבים חלופיים ומאפשרים ללמוד את רגישות המערכת לשינויים קלים. באופן זה אפשר להעריך אלטרנטיבות וללמוד על מרחב התוצאות האפשריות.

	העתק קטע למסמך עריכה
סמנו את הקטע הרצוי על ידי העברת העכבר תוך כדי לחיצה על כפתור שמאלי בעכבר.<br> לאחר הסימון לחצו שוב על הכפתור "העתק קטע למסמך עריכה".
Ok