מוסקבה, 25.8.1955
זהיתיו כיהודי מיד עם כניסתנו למכונית. פנים שחומות, טיפוס יהודי מובהק, אדם כבן ארבעים וחמש בעל עיניים עמוקות ועצב כלשהו נסוך בהם. כיוון שלא לעיתים קרובות רואים כאן נהגים יהודים ליד ההגה, שמחנו להזדמנות של שיחה.
דברנו בינינו עברית ומיד פנה ושאל: "הרי אתם מדברים עברית ואני איני מבין כבר דבר". החל מדבר אידיש במבטא רוסי. סיפר שאשתו דוברת אידיש בבית עם אביה ואילו הוא שוכח את השפה כיוון שאינו מרבה להשתמש בה.
החל שואל על ישראל: "וכיצד מתנהלים הענינים בארץ הקפיטליסטית? הדברים נאמרו תוך התענינות רבה. החילותי מסבירה לו את עניננו והוא מפסיקני מידי פעם כשהוא מספר על עצמו: "בעצם" אמר בנימת כאב "אין אנו יודעים הרבה על הנעשה בארץ. אינכם דואגים שהדברים יגיעו אלינו. עד לפני המלחמה, אפשר היה לחיות מבלי להרגיש במיוחד את דבר היותנו יהודים, חיינו כשווים בין הגויים, אך מאז המלחמה ובעקר מאז 1952 הן מוכרחים אנו לחיות יחדיו, אנו, היהודים. מוכרחים לעזור זה לזה ולערוב זה לזה. עכשיו אי אפשר להתערב בין הגויים. הנה קודם לכן עבדתי במשכורת טובה, אך עם גל האנטישמיות, הודחתי ממשרתי ועכשיו אני נהג והמשכורת איננה מספיקה לכלכלת המשפחה וצריך להסתדר גם מהצד. זהו! יהודי הוא יהודי בכל מקום".
שאלתיו אם הוא מבקר בבית הכנסת. השיב: "הלא אני חבר המפלגה, ותגידו מה שתגידו: אינני מאמין באלוהים. ספר שהוא גר בבית שבו גרים יהודים רבים. לעיתים מתכנסים יחדיו לשיחה והחלפת ידיעות על הנעשה בעולם היהודי. סיפרתי לו שאתמול שמעו ברדיו מוסקבה שדור מפסטיבל הנוער בורשה והשמיעו שירים ישראלים. אמר: "שמענו על כך ונתכנסו בביתנו כמה וכמה יהודים בכדי להאזין, אך אחרנו ושמענו רק שיר אחד. את המילים לא הבינונו אבל המנגינה היתה יפה".
[...]
משהגענו למחוז חפצנו ויצאתי מהמכונית אמר: " אני מאחל לכם שתוכלו להביא את דבריכם אלינו. אנו מחכים לזה. שלום".
נפרד בשלום עברי ויצא לדרכו.
לפריטים אחרים קשורים לנושא:
דפים מיומן : שלש פעמים תה
דפים מיומן : גם אנו יהודים
דפים מיומן : פגישה בסוחומי
דפים מיומן : שיחה עם נהג מונית (פריט זה)
דפים מיומן : ראש השנה במוסקבה
דפים מיומן : הבו לנו ספרים!
דפים מיומן : טלית מארץ ישראל
דפים מיומן : תנו לנו לבוא אליכם!
