ההשראה ליצירה זו היא ספרו של ז'ול ורן, "עשרים אלף מיל מתחת למים", שבו מתאר ורן צוללת. ורן לא המציא את הצוללת, אך הציבור הרחב בזמנו לא הכיר המצאה זו, ולכן היה בתיאור זה חידוש לבני-תקופתו.
העולם שמתחת למים תופס את רוב שטח הציור, והוא נראה כעולם קסום, מקום חדש שיש לגלות, ממש כפי שבספרו של ורן תוארו עולמות שנראו חדשניים ושונים לאנשי תקופתו. הקווים יוצאים מתוך גוף שמיימי וחודרים לתוך העולם שמתחת למים, אולי מאירים את המקום האפל והבלתי מושג הזה. הצבעים הלא ריאליים של הציור תורמים ליצירתה של אווירה שונה, ליצירתו של עולם אחר מזה שאנו מכירים, ובכך ממחישים את התחושה שיצרו ספריו של ורן בתקופתו. הדרמה נוצרת בעזרת הצבעים ומשיכות המכחול, ולא באמצעות תיאור של סצנה מסוימת.
