התנגשות בין זכויות אדם

זכויות האדם הן זכויות של האדם בּחֶבְרָה

לכולנו יש זכויות. אך האם מותר לנו לעשות דבר שיפגע בזכויות של אחרים? הרי גם להם יש זכויות...

נבדוק זאת בעזרת שתי דוגמאות:

א. הזכות לחופש תנועה לעומת הזכות לפרטיות ולרכוש פרטי

יש לי זכות לחופש תנועה, ולכן מותר לי לעבור בכל מקום שאני רוצָה. רציתי לעבור בדרך מסוימת, אך בדרך הזאת לַחֲבֵרָה שלי יש בית פרטי. מובן, שבבית שלה היא מחליטה מי נכנס ומי יוצא, כי יש לה זכות לפְרָטִיוּת. אם כן, חופש התנועה שלי התנגש בזכות לפרטיות ולרכוש פרטי של אחרים.

ב. הזכות לפרטיות לעומת הצורך להגן על הביטחון של כולנו

הזכויות של כל אחד מאתנו יכולות להתנגש גם בצורך כללי (זכויות) של החֶבְרָה. למשל, יש לנו זכות לפְרָטִיוּת, ולכן אסור לפתוח לנו את התיקים, ולראות מה יש בתוכם. אבל בכניסה לקניון אנחנו חייבים לפתוח את התיקים, כדי שיבדקו שאין בהם כְּלֵי נֶשֶׁק. כך יש התנגשות בין שתי זכויות: הצורך להגן על הביטחון של כולנו פוגע בפרטיות שלנו.

איזון בין זכויות מתנגשות

כאשר זכויות מתנגשות זו בזו כמו בדוגמאות שלמעלה, צריך למצוא דרך להקטין ככל האפשר את הפגיעה בזכויות אדם.

דוגמה:

אימא של דנה מודאגת. היא מרגישה שדנה עצובה בזמן האחרון.
היא מחליטה לקרוא את היומן של דנה, כדי לבדוק אם קרה לה משהו קשה.

אם אימא של דנה תקרא ביומנה, היא תפגע בפרטיות של דנה. אך כאן הסיבה לפגיעה בפרטיות היא הדאגה לשלומה ולביטחונה של דנה. כלומר, יש שתי זכויות מתנגשות:

הזכות לפרטיות של דנה
הזכות לשלומה ולביטחונה של דנה

מהי המטרה של הפגיעה בזכות?

המטרה של אימא של דנה היא לעזור לדנה להבטיח את ביטחונה מבחינה נפשית (שלא תהיה עצובה) ומבחינה פיזית (שלא תפגע). אך האם זה מצדיק פגיעה בזכות של דנה לפרטיות?

התשובה היא: כן! הביטחון שלנו חשוב מאוד, וכדי להגן על הביטחון שלנו, מותר לפגוע בזכויות אחרות שלנו. אבל – לא בכל מקרה!

אם כך, איך יודעים מתי מוצדק לפגוע בזכות?

ראשית, צריך לבדוק אם החשש לביטחונה של דנה הוא ממשי. בשלב הבא צריך לבדוק אם יש דרכים אחרות להגן על שלומה של דנה – בלי לפגוע בפרטיות שלה. למשל:

• אולי אימא של דנה יכולה לדבר אִתה, או לדבר עם המורה שלה או עם חברותיה?

אולי בדרך זאת אפשר להשיג את המטרה של הגנה על ביטחונה ועל שלומה של דנה?

מה דעתכם:

• האם הפתרונות האלה פוגעים בפרטיות של דנה פחות מקריאה ביומן שלה?

אם אנחנו חושבים שכן – נבחר בדרך זאת.

אך אם אנחנו חושבים שכדי להשיג את המטרה (שלומה וביטחונה של דנה), צריך לפגוע בזכות שלה לפרטיות – נקבל את ההחלטה לקרוא ביומן שלה.

הנה תיאור השלבים שבדקנו:

מהי הסיבה לפגיעה בזכות? לאיזו מטרה צריך לפגוע בזכות?	במקרה זה, המטרה היא שלומה וביטחונה של דנה.
↓	↓
האם הסיבה היא מוצדקת?	זאת סיבה מוצדקת, כי שלומה של דנה חשוב מאוד!
↓	↓
האם הזכות האחרת נמצאת בסכנה ממשית?	אם אימא של דנה חוששת שדנה עלולה לפגוע בעצמה או באחרים, ברור שהפגיעה בזכות לפרטיות מוצדקת.
↓	↓
אילו עוד אמצעים יש להשגת המטרה?	אימא של דנה יכולה לדבר עם דנה ולנסות לברר אתה למה היא עצובה. היא יכולה גם לנסות לדבר עם המורה של דנה או אפילו עם החברות שלה.
↓	↓
האם יש אמצעי אחר להשיג את המטרה, אשר פוגע פחות בזכויות?	הכי טוב לדבר עם דנה, כי כך אין פגיעה בפרטיות שלה (כמעט). כל האפשרויות האחרות פוגעות בפרטיות של דנה. אם שיחה עם דנה אינה עוזרת, צריך להחליט איזו אפשרות פוגעת בפרטיות הכי פחות.
↓	↓
האם הפגיעה בזכות היא סבירה?	הצדקת הפגיעה בזכות של דנה לפרטיות תלויה בהחלטות הקודמות שלנו. אם דנה אינה משתפת את אמה במה שעובר עליה, ואם פתרונות אחרים פוגעים בדנה יותר – אז התוצאה היא שקריאה ביומן של דנה הוא מעשה סביר.

כפי שראיתם, בכל מקרה של התנגשות בין זכויות צריך לבדוק את כל השלבים האלה, כדי להחליט איזו זכות עדיפה.

עוד דוגמה: חיפוש בתיקים בכניסה לקניון

כפי שאתם מבינים, בנושא זה יש התנגשות בין שתי זכויות: הזכות לפרטיות והזכות לביטחון.

ההגנה על הזכות שלנו לביטחון היא בוודאי מוצדקת, ואכן, יש סכנה ממשית שמישהו ינסה להכניס כלי נשק לקניון. לכן אנו מסכימים לחיפוש בתיקים, על אף שהוא פוגע בפרטיות שלנו. לעומת זאת, אם בכל שער של קניון יבדקו בקפדנות בגופנו ובחפצים שלנו, הפגיעה בפרטיות שלנו תהיה חמורה מדי.

ומה יקרה אם למשל, השומרים בשערים רק ישאלו את כל מי שנכנס אם יש לו נשק? במקרה כזה אמנם הפגיעה בפרטיות תהיה קטנה יותר, אבל השמירה על הביטחון תיפגע.

אם כן, עלינו למצוא את הפתרון שישיג את המטרה, אך יפגע מעט ככל האפשר בזכויות של כל אדם.