הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפותעמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > גוף האדם > המוח ומערכת העצבים
ראש גדול


תקציר
השפה המשוכללת היא הייחוד הגדול ביותר שלנו כבני אדם. איפה במוח נמצאת השפה? הנה כמה עובדות שכדאי לדעת.



שפה ומוח : איך הפה שלנו יודע מה להגיד, ומה עושה המוח כדי שנבין?
מחברת: פרופ' מירי פאוסט


השפה המשוכללת היא הייחוד הגדול ביותר שלנו כבני אדם. מרכזיה מצויים באיבר המסתורי והנפלא שבגולגולתנו - המוח. כמה אנו יודעים על הקשר שבין השפה למוח? הנה כמה עובדות שכדאי לדעת.

נוהגים לחלק את השפה לשלושה חלקים: צורה, תוכן ושימוש.

צורה - בחלק זה שלושה מרכיבים - צלילים, מילים ומשפטים. מדובר בקוד המוסכם של צלילי השפה המשמש לתקשורת (צלילים וחוקי הצירוף), המבנה הפנימי של אוסף המילים (יחיד/רבים, זכר/נקבה, זמנים) ותחביר (כללי הצבת המילים במשפט).
תוכן – חלק שכולל את מערכת המשמעויות של השפה (סמנטיקה) וזה קשור בסביבה התרבותית.
שימוש – חלק שעוסק באופן השימוש בשפה בהקשר החברתי (למשל, תרבות השיח).

איפה במוח נמצאת השפה?

היום יודעים שהמרכזים שאחראים על תפקודי השפה נמצאים במקומות שונים במוח: חלק הצורה באונה השמאלית, חלק התוכן גם בשמאל וגם בימין, וגם בחלק השימוש יש לצד ימין מעורבות גדולה. הכרת המרכזים החלה לפני כ- 150 שנה. אז גילה הנירולוג פול ברוקה שאין סימטריה בין שני חלקי המוח מבחינת חלוקת התפקידים. עד אז חשבו ששני הצדדים הם שווי-משקל מבחינה ההכרה (קוגניציה). ברוקה גילה במחקריו שקיים קשר שיטתי בין כל צד בגוף לצד המנוגד לו במוח. מתוך ההתבוננות בחולים שסבלו מפגיעה באחד מצדי הגוף הוא למד שמרכז הדיבור נמצא בצד שמאל של המוח שכן כל אלה שאיבדו את כושר הדיבור סבלו מפגיעה בצד ימין של גופם. מרכז זה נקרא על שמו (מרכז ברוקה - שקשור בהפקת שפה). בצד שמאל נמצא מרכז נוסף שאחראי על ההבנה והוא קרוי ע"ש ורניקה (נירולוג גרמני). שנים רבות אחר כך עוד חשבו שהאחריות הבלעדית לשפה היא במוח שמאל.

מה קרה לג'יני?

כולנו נולדים עם החלק של הצורה שהוא מרכיב ביולוגי אוניברסלי שקיים בכל השפות. עם זאת מתברר שמי שלא נחשף לשפה עד גיל שש, פוחתים מאד סיכוייו לרכוש יכולת שימוש בשפה לאחר מכן. רבים שמעו על המקרה של ג'יני שנכלאה בידי משפחתה במרתף מגיל ינקות, גדלה בבידוד מוחלט ולא נחשפה לשפה בכלל עד שנמצאה בגיל 14 והועברה לבית חולים. טובי המומחים ניסו להקנות לה שפה, אך למרבה הצער היא מעולם לא הצליחה לחבר משפט ולתקשר עם הסביבה, למרות שלמדה מספר מילים מצומצם.

מה למדו מחצויי מוח?

חלפו כ- 100 שנים מאז תגליתו של ברוקה עד שנעשו ניתוחים לניתוק בין שני חלקי המוח אצל חולי אפילפסיה (מחלת הנפילה) כדי למנוע התקפים. אצלם נותק הגשר העצבי (הקורפוס קלוסום) המחבר בין שני חלקי המוח ולראשונה התאפשר למדענים לגלות מה עושה כל צד בנפרד. בניסוי שנערך הושיבו אותם מול מסך ונתנו להם גירויים (בנפרד) לשדה הראייה הימני ולשדה השמאלי, כך שכל מה שנקלט בשדה הראייה הימני הגיע למוח השמאלי ולהיפך. התברר שמוח ימין אמנם אינו יכול "לדבר" אבל הוא "מבין" הרבה שפה. ב-50 השנים האחרונות בדקו גם אנשים רגילים ואכן גילו שגם למוח הימני תפקיד בשפה, בחלק התוכן והשימוש בעיקר ולא בחלק הצורה (שהוא אנליטי יותר ביסודו). כן נמצא שבצד ימין יש רשת אסוציאטיבית רחבה שמסייעת בהבנת מילים עם ריבוי משמעויות או משמעויות מושאלות (מטאפורות). למשל, במטאפורה "ראש מבריק" אין הכוונה שהראש נוצץ, אלא שבעליו הוא חכם ובעל ידע רב. בהבנת ביטוי מטאפורי חדש אנו זקוקים לאסוציאציות שמאפשר המוח הימני, אולם כשביטוי הופך לשגור בשפה, כמו "אסיר תודה" למשל, הצד השמאלי הוא שמבין אותו.

שירה ומוח

באחד המחקרים שנערכו במעבדות מוח ושפה שבמרכז המוח צולם מוחם של הנבדקים במכשיר הדמיה כשהוצגו להם ביטויים שונים (מטאפורות מתוך שירה, צירופי מילים שגורים וצירופים ללא משמעות. ראינו שיש אזור בצד ימין, מקביל לאזורי השפה בשמאל, שמתעורר ופועל כשבני אדם נחשפים לביטויי שירה. אין זה אזור ההבנה הקלאסי אלא אזור שמעורב יותר ביצירתיות ובפתרון בעיות המצריכות תובנה וחיבורים לא שגרתיים.

המוח ושפות אחרות

מתברר גם שיש הבדלים בין בני אדם בכישרון ללימוד שפות. יש כאלה שלאחר מספר חודשים בארץ כלשהי שולטים ברזי השפה ואחרים שלא מצליחים ללמוד את שפת המקום גם לאחר שנים ארוכות. יכולת זו אינה קשורה לאינטליגנציה, זהו כשרון שלחלק מאתנו יש ולאחרים אין. מרכזה של כל שפה בעלת תחביר הוא בצד שמאל. לכן שפת החרשים – שאולי אינה משוכללת כשפה הרגילה, אבל עונה למאפייני שפה רגילה – מתפקדת בעיקר בשמאל, במיוחד בצד האנליטי שלה.

כשקוראים הרבה

נושא אחד, ככל הנראה, מוסכם על כל החוקרים – קריאה מרובה וחשיפה למכמני השפה, לא רק מגדילה את הידע אלא היא גם מייעלת את מיומנויות השימוש בשפה ועשויה לשפר את פעולתם של מרכזי הבנה מרובי רבדים בשני חלקי המוח.

ביבליוגרפיה:
כותר: שפה ומוח : איך הפה שלנו יודע מה להגיד, ומה עושה המוח כדי שנבין?
מחברת: פאוסט, מירי (פרופ')
תאריך: מרץ 2006 , גליון 63
שם כתב העת: ראש גדול
הוצאה לאור: ראש גדול : עמותה לקידום הידע והחינוך המדעי
הערות: 1. ירחון מדע לצעירים.
2. העמותה למצוינות בחינוך.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית