 |
סמל בכל התרבויות |
האם הפרי שהגישה חוה לאדם בגן העדן היה תפוח? לא בטוח. יש הסבורים שהיה זה רימון או חבוש. אולם הסמל נשאר. מהתפוח האדום המורעל שפיתה את שלגייה, דרך שמו הוולשי של האי האגדי אבלון*- אי התפוחים ( משום שבתרבות הקלטית מסמל התפוח חיי נצח), דרך "התפוח הגדול", כינויה של ניו יורק, ועד לטבילתו של תפוח בדבש לשנה חדשה טובה ומתוקה.
גם במיתולוגיה היוונית יש לתפוח תפקיד ראשי. שם מסופר על גאיה, הלא היא אמא אדמה, שהעניקה לזאוס (אבי האלים) וכלתו הרה עץ תפוחים מזהב ליום חתונתם. עץ זה נשמר בידי לדון, דרקון בעל 100 ראשים, שלא נרדם מעולם ונשתל בגן של ההספרידות, בנותיו הנימפות של אטלס, לפי כמה ממשוררי העת העתיקה. התפוחים שגדלו על עץ זה היו מעורבים במיתוסים רבים של אהבה ומלחמות ודי אם נזכיר את תפוח המריבה שהוביל לחטיפתה של הלנה היפה וחורבנה של העיר טרויה.
|
על טעם וקשרים משפחתיים |
מה מקנה לתפוח את טעמו המיוחד והעסיסי? רובו מורכב מנוזלים - 80%-85% אך הוא משלב בתוכו תערובת טעמים של מתוק וחמוץ: המתיקות, 9%-12%, הנובעת משני סוגים של סוכר טבעי (סכרוזה ופרוקטוזה), והחומציות, 90% חומצת פירות ו- 10% חומצת לימון. לכך נוספים עוד כמה חומרים שהשילוב של כולם הפך את התפוח לפרי העץ הנפוץ ביותר בעולם. ספר היוחסין של העץ מגלה כי הוא שייך למין מלוס מסוג תפוח שבמשפחת הוורדיים שעליה נמנים גם האגסים, הדובדבנים והאפרסקים.
|
מסע הכיבוש |
מקובל להניח שמוצאו של התפוח הוא בזן תפוח בר שגדל במרכז אסיה הקדומה. במהלך השנים התערבו זנים נוספים בהתפתחותו. בעוד חוקרים מתווכחים ביניהם על המקור המדויק, רבים מהם סבורים כי מי שגילה שניתן לתרבת אותו היו הרומאים שהביאו עימם את התפוחים לאנגליה כשכבשו את המדינה ומשם הם נפוצו לרחבי אירופה. בשנת 1629 הובאו עצים וזרעים של תפוחים ליבשת אמריקה, וכיום ארה"ב היא בין הספקיות הגדולות ביותר של תפוחי עץ בעולם.
פרחי עץ התפוח וניצניו אינם נפגעים בדרך כלל מקרת החורף מכיוון שהם מאחרים ללבלב. עובדה זו מאפשרת להם לגדול גם בארצות קרות כמו נורווגיה ושוודיה.
|
דור הולך ופוחת |
עץ התפוח הגדל מזרע יישא פרי תוך מספר שנים. אולם בדרך כלל פירותיו יהיו קטנים יותר ופחות עסיסיים מפריו של העץ ההורה שממנו נלקח הזרע. לכן, לשם קבלת פרי איכותי משתמשים בהרכבה ליצירת מטעים חדשים. בתהליך זה נלקחים קטעי ענפים מניצים מעץ הנושא את התכונות הרצויות, ואלה מורכבים במקום נמוך על גזעי עצי התפוח שגדלו מזרעים והם כבר מושרשים באדמה. הענפים מתפתחים מהקטעים שהורכבו והתחברו לצמח, והפרי יישא את תכונותיהם. תהליך זה מאפשר לחקלאי לגדל מספר רב של עצים באותה איכות פרי.
לעיתים רחוקות קורה שעץ תפוח שצמח מזרע עולה על המקור. במקרה כזה הוא יהפוך לעץ הורה של מין תפוחים חדש. חלק מזני תפוחי העץ המתורבתים נוצרו בדרך זו.
|
מגוון זנים ושימושים |
מרבית תפוחי העץ נאכלים טריים אך יש שמבשלים או אופים אותם, מייצרים מרקחות וריבות, סוחטים למיץ, מכינים סיידר המשמש גם להכנת חומץ תפוחים ועוד. כיום קיימים אלפי זנים הנבדלים זה מזה בטעמם, צבעם, גודלם, מרקמם וצורתם וכן באורך חיי המדף שלהם ובעמידותם לתנאי אקלים שונים. בין הנפוצים בארץ נמצאים הדלישס המוזהב, יונתן, אלכסנדר הגדול, וחרמון. קיים גם זן בשם 'ענה' שפותח בישראל.
|
תפוח ורפואה |
שנים רבות ייחסו לתפוח סגולות רפואיות שונות, בנוסף לויטמינים ולמינרלים המצויים שבו. לאחרונה התגלה במחקר קנדי שתפוח הדלישס האדום מכיל כמות רבה של מרכיבים נוגדי חימצון. ד"ר רונג צאו, ראש צוות המחקר, דיווח על גילוי מרכיבים כימיים האחראים לפעילות נוגדת חימצון שהיא ייחודית לתפוחי העץ בלבד. מרכיבים אלה יעילים בניטרול קבוצות של חומרים הנקראים "רדיקלים חופשיים" שעלולים לגרום למחלות לב שונות ולסוגי סרטן מסוימים.
*אבלון - לאי זה הובל המלך ארתור לאחר הקרב האחרון שבו השתתף.
למתעניינים במחקר:
http://acswebapplications.acs.org/applications/ccs/application/index.cfm?PressReleaseID=2486&categoryid=1
