מדינת רווחה היא מדינה, אשר תכלית המדיניות שלה היא לספק לתושביה הגנה ממחסור, ולצמצם, עד כמה שניתן, את אי-השוויון החברתי בין השכבות החלשות לבין השכבות המבוססות.
המושג מדינת רווחה נולד במלחמת העולם השנייה, כאשר עלה הצורך של המדינות לספק לאוכלוסייה הפגועה מן המלחמה, שירותים בסיסיים, כגון: דיור, תעסוקה, טיפול רפואי ומזון. עם הזמן התרחבו היעדים, וכיום הם כוללים גם את השאיפה לשוויון, שיפור ברמת החיים וצדק חברתי.
התומכים במדינת רווחה מתבססים על המושג זכויות חברתיות, הכוללות, מלבד הזכויות הפוליטיות והזכויות האזרחיות, גם זכויות הקשורות במצב החומרי, כגון: הזכות לחינוך, הזכות לבריאות ועוד, ולדעתם, המדינה חייבת לספק זכויות אלה.
מדיניות הרווחה מבוצעת באמצעות שירותי רווחה. שירותים אלה כוללים: שירותי חינוך, שירותי בריאות, עזרה נפשית, תעסוקה, ייעוץ ועוד. לדוגמה: במסגרת מדיניות הרווחה כל אדם זכאי לקבל עזרה רפואית. כלומר, כל אדם, גם מי שאין ידו משגת לשלם דמי ביטוח רפואי כלשהו או דמי חברות בקופת חולים, זכאי לקבל עזרה רפואית בבית-חולים או במרפאה ציבורית, כאשר הוא זקוק לכך.
