הסדרי נגישות
עמוד הבית > אמנויות > אמנויות פלסטיות > ציור > ציור ישראליעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > ממצרים לכנען > משהעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > מקרא באמנות > ממצרים לכנען



על הר נבו
צייר: מיכאל סגן - כהן



על הר נבו
משה. יצירה של האמן מיכאל סגן-כהן. אקריליק ועפרונות צבעוניים על בד, 70X212 ס"מ. 1977-78.
לתמונה מוגדלת


משה נראה מאחור. למרגלותיו הר נבו, המסומל באמצעות חצי עיגול ובאמצעות שמו. משה מביט אל הארץ המובטחת, המוצגת מולו במלוא הדרה בתוך מסגרת של תמונה או דרך חלון, באופן שבו הוא אינו יכול לצעוד ולגשת אליה. כיוון שהוא בגבו אלינו, הצופים, נדמה כאילו אנו עומדים מאחוריו, צופים יחד איתו בארץ המובטחת, ולא יכולים לגשת אליה.
גופו השטוח של משה מהווה לוח שעל גביו נכתב חלק מהטקסט המופיע בדברים, ל"ד, מאמצע פסוק א' עד אמצע פסוק ה'. מתוך הקטע המקראי הזה בחר סגן-כהן להשמיט את פסוק ד': וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו, זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ, אֶתְּנֶנָּה; הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ, וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר. סגן-כהן מדלג על הפסוק הזה ועובר מייד אל המילים "וימת שם משה". הבחירה להשמיט פסוק מסוים מהטקסט מפנה את תשומת הלב דווקא לפסוק זה, דבר שמדגיש את תחושת ההחמצה. למעשה, לסגן-כהן לא היתה סיבה לכתוב את הפסוק, שהרי אותה תחושת החמצה מתוארת באופן כה חזק בדימוי עצמו, כשמשה ניצב על הר נבו השחור, ובקצה המרוחק ניצב "הים האחרון" (המצוטט מתוך הטקסט) על גבי חצי עיגול, וכל הארץ המובטחת והצבעונית פרושה לפניו. הניגוד בין הצבע השחור שמאפיין את משה ואת הר נבו, כאשר רק חלקים מהטקסט המתאר את הארץ משובצים בצבעים, לבין הארץ המובטחת הצבעונית, ממחיש את כאבו של משה.
הארץ המובטחת מתוארת באמצעות משטחי נוף ושמים, וכן בדרך סמלית – באמצעות מגן דוד המורכב משלושת צבעי היסוד (אדום, צהוב וכחול) ושלושת הצבעים המשלימים אותם (ירוק, כתום וסגול). מה משמעותו של מגן דוד זה?
לפי אמיתי מנדלסון, סגן-כהן קרא למגן הדוד בעל ששת הצבעים "כוכב הגאולה", על שם ספרו של ההוגה היהודי פרנץ רוזנצוויג משנת 1921. לפי רוזנצווייג, ארץ-ישראל היא ארץ של כיסופים. יש להשתוקק אליה, אך אין לממש את הכיסופים האלה באמצעות בַּעֲלוּת עליה או התיישבות בה. לטענת מנדלסון, רעיונות אלה של רוזנצווייג התאימו לעניין שהיה לסגן-כהן בדמותו של משה וכן למצבו האישי – כישראלי שאינו חי בארץ, אלא צופה בה ממרחק. רעיון נוסף שקשור לששת הצבעים עולה מהמאמר "צ.ב.ע" שכתב סגן כהן בשנת 1984, בו מתייחס סגן-כהן לקשת – סמל ההבטחה האלוהית לנח – המורכבת מששת הצבעים האלו. לטענתו, הקשר לקשת הוא המקור לחשיבותם של צבעים אלו באמנות. כמו-כן, הוא התייחס לקרבה בין השורשים צ.ב.ע וט.ב.ע, ובכך קשר את ההבטחה האלוהית לעולם הטבע (אמיתי מנדלסון, "התנ"ך בצבעי-יסוד", עמ' 19-20), ואכן ביצירה זו ההבטחה האלוהית, הארץ (הטבע), מתוארת באמצעות ששת הצבעים הללו.

ביבליוגרפיה:
אמיתי מנדלסון, "התנ"ך בצבעי-יסוד: מקורות יצירתו של מיכאל סגן-כהן", בתוך: אמיתי מנדלסון (עורך), חזון מיכאל: יצירתו של מיכאל סגן-כהן, 1999-1976.



אל האסופה גלריית עבודות של מיכאל סגן-כהן3

ביבליוגרפיה:
כותר: על הר נבו
צייר: סגן - כהן, מיכאל
שם  הפרסום מקורי: אמנות במקראנט
תאריך: -
הערות: 1. אוסף פריטי אומנות עבור אתר מקראנט. הפריטים באדיבות בעלי הזכויות.
הערות לפריט זה:

1. אוסף מוזיאון ישראל.
2. © ליאורה לאור סגן-כהן.
3. מדרש התמונה ליצירה נכתב על ידי ענת בסר.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית