יום אחד אמה הביאה לה בובה, שתשמש לה למשחק בשעות הארוכות שבהן היא לבדה במרתף. חברתה היחידה באותן שעות ארוכות, היתה הבובה זוסיה אליה נקשרה מאוד. זוסיה היתה לזופיה הבודדה והנפחדת חברה, אשת סוד ובת משפחה בימים הקשים בהם שהתה במחבוא בגטו.
באחד הימים נפצעה האם במהלך עבודתה ולא יכלה לחזור לגטו, ולכן שלחה מישהו שיעביר את בתה אליה, אל הצד הארי. יעל הוכנסה לתוך שק פחם וצוותה לשכב בשקט, אך באמצע הדרך היא נזכרה ששכחה את הבובה במרתף. היא דפקה לאיש על גבו, אך הוא התעלם ממנה בגלל הסכנה הגדולה. יעל לא ויתרה, החלה לצעוק ש"אמא לא משאירה את הילדה שלה..." והכריחה את האיש לחזור אל המחבוא כדי לקחת את הבובה.
לקריאה נוספת:
מעדותו של מיכאל אוריך על שנות ילדותו בגטו ורשה
מבעיות חינוך בתנועת-נוער בגטו ורשה
מעדותה של רובין רחל על החיים בגטו ורשה
באתר יד ושם:
אין משחקים ילדותיים (תערוכה מקוונת)
צילום בגטו ורשה (תערוכה מקוונת)
חפצים נוספים בנושא גטו ובידוד
