בניגוד לירידה במספר המועסקים בתעשייה ובחקלאות מספר המועסקים בענף השירותים גדל במהירות רבה ברוב מדינות העולם. גם בישראל משקלו של ענף השירותים בכלכלה הוא הגדול ביותר. העובדים בענף השירותים אינם מייצרים מוצרים אלא הם מספקים לאחרים שירותים שונים ומגוונים.
לתהליך הגלובליזציה הייתה השפעה רבה על השירותים היצרניים, ובעיקר על השירותים הפיננסיים – בנקאות, חברות השקעות, חברות אשראי ועוד. השפעה זאת באה לידי ביטוי בכמה אופנים:
- חשיבותם של השירותים היצרניים עולה – השירותים הפיננסיים הפכו למובילי הכלכלה הגלובאלית, שהרי בלעדיהם הקשרים הכלכליים הבין-לאומיים אינם יכולים להתקיים.
בשנת 2000, לדוגמה, היה שיעור העובדים בשירותים העסקיים בישראל כ-12% מן המועסקים במשק.
- חברות עסקיות ישראליות משתלבות בחברות רב-לאומיות – מכיוון שעסקות כלכליות רבות הן בין-לאומיות (במיוחד בתעשיית ההיי-טק), נוצר קשר הדוק בין חברות ישראליות לחברות רב-לאומיות, בעיקר בתחומים כמו ראיית חשבון, פירסום, ביטוח, ייעוץ עסקי. למשל, משרדי רואי החשבון הגדולים בישראל התמזגו עם 5 הפירמות (חברות) הרב-לאומיות הגדולות בעולם בתחום זה.
- השירותים היצרניים מתקבצים יחד והופכים למרכזי עסקים גדולים – השירותים היצרניים נוטים להתקבץ יחד במרכזי המטרופולינים וליצור מרכזי עסקים גדולים. בישראל מרוכז חלק גדול מהשירותים היצרניים במרכזי העסקים הגדולים (המע"רים) של תל-אביב ושל רמת-גן. במע"ר של תל-אביב נמצאים הבורסה, הנהלות הבנקים, החברות להשקעות הון ועוד. בנוסף להם מתקבצים במרכזים אלה גם שירותים יצרניים נלווים כמו משרדי רואי חשבון ועורכי דין, חברות ייעוץ ועוד.
