באפריל 1968 התפלגה מארגון החזית העממית לשחרור פלסטין קבוצה של פעילים ששימשו ברובם כקצינים בצבא הסורי. הרקע לפילוג היה חילוקי דעות על דרכי המאבק נגד ישראל. אחמד ג'יבריל הנהיג את הקבוצה החדשה, שנקראה "החזית העממית – המפקדה הכללית" הארגון הזה פועל היום מסוריה, וזוכה לתמיכת המשטר הסורי. גם אחמד ג'יבריל יושב בדמשק שבסוריה.
אידיאולוגיה
ארגון החזית העממית – המפקדה הכללית דוגל בהמשך המאבק המזוין נגד ישראל כאמצעי היחידי למימוש הזכויות הפלשתיניות, הוא שולל את זכותה של ישראל להתקיים, והוא מתנגד לכל פשרה עִִמה. אחמד ג'יבריל אינו מאמין כי ארגונו יצליח להביס את ישראל לבדו, אבל הוא מאמין שארגונו יכול להוביל את צבאות ערב למלחמה נגד ישראל.
מדינות תומכות
בתחילת דרכו, ארגון החזית העממית – המפקדה הכללית קיבל תמיכה רבה מסוריה ומסודן, אשר סיפקו לו נשק, מימון כספי, ובסיסי אימונים. אולם, לקראת סוף שנות השמונים של המאה העשרים, על אף היותו ארגון פלסטיני חילוני, החל הארגון להתקרב לאיראן המוסלמית ולקבל ממנה תמיכה. ג'יבריל העריך שה"ערביוּת" איננה כוח חזק דיו כדי לאחד את הערבים במאבק נגד ישראל, והאִסלאם יכול להצליח במקום שה"ערביוּת" נכשלה.
תשתית
התשתית המבצעית של ארגון החזית העממית – המפקדה הכללית מרוכזת בסוריה ובלבנון, שם נמצאים בסיסיו ומשם הוא פועל לביצוע פיגועים בישראל דרך גבולה עם לבנון. פעילותו בשטחי הגדה המערבית ועזה מצומצמת ביותר. נוסף על כך, ארגונו של ג'יבריל מחזיק תשתית גם במערב אירופה, בעיקר במדינות שיש בהן קהילה פלשתינית שבקרבה זוכים פעילי הארגון לחופש יחסי. למרות הירידה בפעילותו מחוץ לאזור המזרח התיכון, לארגון החזית העממית – המפקדה הכללית יש עדיין כמה תאים "רדומים" באירופה.
