בעקבות הסלמה בהתקפות של ארגוני הטרור בדרום לבנון על יישובי הצפון ועל חיילי צה"ל על גבולה של ישראל עם לבנון, פתח צה"ל במתקפה על דרום לבנון, במבצע שכונה "מבצע דין וחשבון". המבצע נערך במשך כשבוע, מן ה-25 ביולי עד ה-31 ביולי 1993.
מטרת המבצע הייתה להפעיל לחץ על האוכלוסייה האזרחית בדרום לבנון, כדי שתדרוש מממשלת לבנון לפעול נגד ארגוני הטרור שהתבססו בדרום המדינה, ובראשם ארגון החיזבאללה, שאנשיו פעלו מתוך הכפרים. צה"ל הזהיר את תושבי דרום לבנון מבעוד מועד, ונתן להם שהות לעזוב את בתיהם ולנוע צפונה לפני שהחל בהפגזות.
במהלך המבצע תקף חיל-האוויר מטרות רבות בדרום לבנון, וטנקים ותותחים של צה"ל הפגיזו כפרים שאנשי החיזבאללה פעלו מתוכם. מאות אלפי פליטים ברחו מדרום לבנון בתקופת המבצע.
ההתקפות של צה"ל, שגרמו הרס רב בלבנון, ובעיקר גלי הפליטים שנמלטו מן הדרום, עוררו בעולם ביקורת קשה כלפי ישראל.
המבצע הסתיים ב-31 ביולי 1993, עם השגת הסכם להפסקת אש. ההסכם כלל הבנות בדבר אי פגיעה באוכלוסייה אזרחית. אבל הפסקת האש לא החזיקה מעמד זמן רב, ושלוש שנים בלבד לאחר מבצע דין וחשבון יצא צה"ל למתקפה נוספת נגד ארגוני הטרור בדרום לבנון במבצע "ענבי זעם".
