את מַרְבִּית שְׁנוֹתֶיהָ היא בילתה בַּגּ'וּנְגֶּלִים שֶׁל אַפְרִיקָה, ואת חייה הקדישה לְחֵקֶר הַגּוֹרִילוֹת ולהצלתן מֵאוֹיְבֵיהֶם היחידים – בני האדם. הַזּוֹאוֹלוֹגִית דיאן פוֹסִי הצליחה לגבור על כל המכשולים, למרות שאפילו בני מִשְׁפַּחְתָּהּ לא האמינו בה. זהו סיפורה המרתק של המדענית שידעה לדבר עם גּוֹרִילוֹת
כשאתם חושבים על גּוֹרִילוֹת, מה הדבר הראשון שעולה לכם בראש? אתם ודאי נזכרים בַּגּוֹרִילָה הָעֲנָקִית וְהָאַכְזָרִית מהסרט "קִינְג קוֹנְג", נכון? למען האמת, למרות מִשְׁקָלָן הרב (כמעט 200 קִילוֹגְרָמִים) והבעת פניהם המפחידה, הגּוֹרִילוֹת, הגדולות שֶׁבְּקוֹפֵי הָאָדָם, נִיזּוֹנוֹת למעשה מֵעָלִים, שׁורָשִׁים וּפֵירוֹת, וחוקרים שונים קבעו שהגּוֹרִילוֹת הן בעצם חיות די עדינות ושוחרות שלום. למרות כוחן העצום, אם לא תתקיפו אותן - הן לא יתקפו אתכם.
עובדה מעניינת (וּמְצַעֶרֶת) היא, שהגּוֹרִילוֹת נמצאות כיום בְּסַכָּנַת הַכְחָדָה. בכך אשם האדם שֶׁמַּרְבֶּה לָצוּד אותן, לאכול את בְּשָׂרָן ולסחור בְּאֵיבְרֵיהֶן וּבְפַרְוָתָן.
הַזּוֹאוֹלוֹגִית הָאָמֶרִיקָאִית דיאן פוֹסִי, שֶׁהִקְדִּישָׁה 20 שנים מחייה לחֵקֶר הגּוֹרִילוֹת, ניסתה לעשות ככל שביכולתה כדי להציל את הגּוֹרִילוֹת, ואף הֵקִימָה קֶרֶן בֵּינְלְאומִּית למטרה זו.
זהו סיפורה של אישה אמיצה שאהבה גּוֹרִילוֹת יותר מכל, והיתה מוכנה לעשות הכל למענן, אפילו בִּמְחִיר חַיֶּיהָּ.
 |
יְכולֶת מיוחדת |
דיאן פוֹסִי נולדה בְּקָלִיפוֹרְנְיָה שֶׁבְּאַרְצוֹת הַבְּרִית ב-16 יָנוּאָר 1932. יַלְדוּתָהּ לא היתה מאושרת במיוחד, בעיקר בשל העובדה שֶׁהוֹרֶיהָ הִתְגָּרְשׁוּ כשהיתה ילדה קטנה. לאחר כמה שנים נישאה אימה בַּשֵּׁנִית, ואביה הַחוֹרֵג לא טרח להתייחס כלל אל הילדה הקטנה שביקשה לקבל רק חום ואהבה. גם כשהכריזה דיאן שהיא מעוניינת להמשיך את לימודיה הָאָקָדֶמִיִּים, לא תמכו בני משפחתה בהחלטתה, ואף ניסו לשכנע אותה לוותר על הלימודים. אולם, דיאן, שהבינה את חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל הַהַשְׂכָּלָה, החליטה לא לוותר ונאלצה לעבוד במשך שעות רבות בעבודות שונות כדי לְמַמֵּן אֶת לִימּוּדֶיהָ.
עֲמָלָהּ נָשָׂא לְבַסּוֹף פְּרִי, ולאחר מספר שנות לימוד בְּאוּנִיבֶרְסִיטַת סן חוֹזֶה קיבלה דיאן תואר אָקָדֶמאי בִּתְחוּם הָרִיפּוּי בָּעִסּוּק. לאחר מכן החלה לַעֲבוד לְמִחְיָתָהּ בבית החולים לילדים בְּקֶנְטָקִי. אנשים שעבדו עימה באותה תקופה סיפרו, כי דיאן נֵחֲנָה בִּיכולֶת מיוחדת במינה ליצור קשר עם הילדים החולים ללא שימוש במילים - יכולת בה נעזרה רבות בהמשך דרכה כְּזוֹאוֹלוֹגִית וְחוֹקֶרֶת חַיּוֹת.
|
בעקבות החלום |
לאחר שנים של עבודה עם הילדים, ולמרות שאהבה מאוד את התחום בו עסקה, החלה דיאן לחלום על טיול ממושך סביב לעולם. רְצוֹנָהּ לְמַמֵּשׁ את החלום גָּבַר לאחר שנתקלה בספרו הַמְּרַתֵּק שֶׁל זוֹאוֹלוֹג בְּשֵׁם ג'וֹרג' שֶׁלֶּר, שעסק בְּחֵקֶר הגּוֹרִילוֹת.
דיאן, שֶׁהוקְסְמָה מהנושא, החליטה שזה בדיוק מה שהיא רוצה לעשות בחיים - לבקר בְּאַפְרִיקָה ולהשתתף בְּחֵקֶר הַחַיּוֹת הָאֶקְזוֹטִיּוֹת. ואכן, כך היה. בשנת 1963, לאחר שחסכה מספיק כסף, זכתה דיאן להגשים את חלומה ולצאת למסע מרתק בעקבות הגּוֹרִילוֹת.
חדורת התלהבות, דיאן לא בזבזה אף רגע, ומיד כשהגיעה לַיַּבֶּשֶׁת הַשְּׁחורָה (כינוי ליַּבֶּשֶׁת אַפְרִיקָה) החלה לערוך תצפיות על הגּוֹרִילוֹת בְּהַדְרָכָתוֹ שֶׁל הָאַנְתְּרוֹפּוֹלוֹג לוּאִיס ליקִי, ששהה אף הוא במקום. הפגישה הראשונה עם הגּוֹרִילוֹת היתה פגישה גורלית מבחינתה, ויש האומרים שזו היתה אהבה ממבט ראשון. כך או כך, דיאן החליטה ללא כל היסוס להשאיר מאחוריה את הַצִּיוִילִיזַצְיָה וְהַקִּדְמָה ולהקדיש את חייה לחקר החיה הנהדרת - הגורילה.
|
עבודה עם שליחות |
כך, למרות שלא היתה לה כלל הַכְשָׁרָה אָקָדֶמָאִית בתחום חֵקֶר בעלי החיים, החלה דיאן לחקור את הגּוֹרִילוֹת. למרות התנאים הקשים - מזג האוויר הקר והגשום, האוהל הקטן והציוד המועט שהיה ברשותה - דיאן לא ויתרה על משימתה והמשיכה לחקור את הגּוֹרִילוֹת באהבה רבה.
בתחילת הדרך היא ניסתה להתגנב מאחורי הגּוֹרִילוֹת ולערוך תצפיות מרחוק, אך מאוחר יותר החליטה לְחַקּוֹת אֶת קוֹלוֹתֵיהֶם של הגּוֹרִילוֹת ובדרך זו לנסות לְהִתְחַבֵּב עליהן ולרכוש את אֵמוּנָן. במשך הזמן יצרה דיאן קשרים בלתי רגילים עם להקות הגּוֹרִילוֹת שחיו באזור רוּאַנְדָּה שבאַפְרִיקָה. בתחילה הגּוֹרִילוֹת ראו בה, אומנם, גּוֹרֵם מְאַיֵּם ופחדו להתקרב אליה, אך לאחר שהפכה לחלק טבעי מהנוף, היא רכשה את אֵמוּנָן והגּוֹרִילוֹת אף החלו להתקרב אליה, לאכול מכף ידה וּלְלַטְּפָהּ.
דיאן הצליחה ליצור קשר כה עמוק עם הגּוֹרִילוֹת עד שיום אחד, בעודה צופה בגּוֹרִילוֹת וּשְׁרוּיָה בְּמַצַּב רוּחַ עַגְמוּמִי, ניגש אליה דִיגִ'יט, הגורילה האהוב עליה, חיבק אותה והעביר את ידו בשערה על מנת לְנַחֲמָהּ.
|
מלחמת חורמה |
ב-1970, לאחר ששהתה עם הגּוֹרִילוֹת מספר שנים וְחָקְרָה אֶת אורְחוֹת חַיֵּיהֶן, החליטה דיאן לשוב לְאַרְצוֹת הַבְּרִית כדי להשלים את תְּאָרֶיהָ הָאָקָדֶמִיִּים בתחום הַזּוֹאוֹלוֹגְיה. אולם, עבור מי שהתרגלה לחיים בְּג'וּנְגֶּלִים רַחֲבֵי הַיָּדַיִם של אַפְרִיקָה, נראו החיים בעיר משעממים וְחַסְרֵי תַּכְלִית, ואכן, מיד עם סיום חוֹבוֹתֶיהָ הָאָקָדֶמִיִּים מיהרה דיאן ושבה לאַפְרִיקָה על מנת לִשְׁהוֹת בחברת הגּוֹרִילוֹת האהובות עליה כל כך. אבל, גם שם, למרבה הצער, לא מצאה מָנוֹחַ - דִיגִ'יט, הגורילה האהובה עליה, נוֹרְתָה בִּידֵי צַיָּדִים בִּלְתִּי חוקִּיִּים, ודיאן נשבעה שֶׁמֵּעַתָּה וְאֵילָךְ תצא למלחמה של ממש באותם ציידים אכזריים. היא השתמשה בכל כְּלֵי הַנֶּשֶׁק שֶׁעָמְדוּ לִרְשׁוּתָהּ ואף ניצלה את האמונות הַתְּפֵלוֹת בהם האמינו הַמְּקוֹמִיִּים וטענה שהיא בעצם מעין מכשפה, שתקלל את אויביה אם יעזו לפגוע בִּבְנֵי טִפּוּחֶיהָ - הגּוֹרִילוֹת.
שיטה זו עוררה כמובן חרושת שמועות שהיא איבדה את שְׁפִיּוּתָהּ, אך לדיאן כלל לא היה איכפת מה חושבים עליה. המטרה היחידה, עליה חשבה יוֹמָם וְלַיִל, היתה להציל את הגּוֹרִילוֹת שלה. דיאן אף החליטה להקים קֶרֶן בֵּינְלְאומִּית בשם "קֶרֶן דִיגִ'יט", שתפקידה לגייס כספים למען הגּוֹרִילוֹת, קרן שפועלת עד עצם היום הזה.
|
סוף אכזרי |
למרבה הצער, גורלה של דיאן לא שָׁפַר עליה וב-26 בדצמבר 1983 היא נמצאה ללא רוח חיים בתחנת המחקר שלה "קַרִיסוֹקַה". ככל הנראה, ציידים החליטו לנקום בה על מעשיה. דיאן פוֹסִי נקברה לצד הגּוֹרִילוֹת האהובות שלה ועל מצבתה נכתב: "איש לא אהב את הגּוֹרִילוֹת יותר ממנה".
אם אתם רוצים לדעת עוד על עלילותיה של דיאן פוֹסִי אתם מוזמנים לקרוא את ספרה "גּוֹרִילוֹת בערפל", או לצפות בסרט המבוסס על חייה.
