עמוד הבית > מדעי הרוח > דתות > איסלאם
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
עיד אלאַדֿחַא, חג הקורבן, הוא החג החשוב ביותר בלוח השנה האִסלאמי, והוא נחגג לזכר נכונותו של אברהם להקריב את בנו במצוַות האלוהים. על המשמעויות, החובות והמנהגים של החג.



באִסלאם - עיד אלאַדֿחַא, חג הקורבן
מחברים: דבורה אמיר; ד"ר דפנה מוסקוביץ; צאלח סואעד


בפרק זה נדון בעוד 3 מכלולים היוצרים רצף של מועדים הקשורים זה בזה, כשבמרכזו של כל אחד מהם עומד מועד מסוים: פסח ביהדות, פַּסְחָא בנצרות, ועִיד אלאַדְֿחַא באִסלאם. חג הפסח חל בחודש ניסן, חודש הגאולה, וקשור אליו חג השבועות, החָל שבעה שבועות אחריו. חג הפסחא חל בחודש מארס או בחודש אפריל, בסיומה של תקופת סיגופים והכנה, ואחריו חלים שני מועדים הקשורים אליו - חג העלייה של ישוע לשמים, וחג הפֶּנְטֶקוֹסְט. ובאִסלאם חל החג עִיד אלאַדְֿחַא בסיומה של העלייה השנתית לרגל למַכַּה.

באִסלאם - עיד אלאַדֿחַא, חג הקורבן

עיד אלאַדֿחַא, חג הקורבן, הוא החג החשוב ביותר בלוח השנה האִסלאמי, והוא נקרא גם החג הגדול. החג מתחיל ב- 10 בחודש ד'וּ אלחִגַ'ה, החודש האחרון בשנה המוסלמית, ונמשך חמישה ימים. בסיומו עיד אלאַדֿחַא - העלייה לרגל למַכַּה.

עיד אלאַדֿחַא –משמעויות, חובות ומנהגים

עיד אלאַדֿחַא נחגג לזֵכר נכוֹנוּתוֹ של אברהם להקריב את בנו במצוַות האלוהים. על כך מסופר בקֻרְאַן כי אברהם חלם כי אלוהים ציווה עליו להקריב את בנו יחידו. שמו של הבן לא מוזכר בקֻרְאַן, אולם בקֵצַץ אַלְאַנְבִּיַאא' נוספו לסיפור פרטים ונקבע שהבן הוא ישמעאל.

אברהם ובנו צייתו שניהם לצו האלוהי, אך האל עצר את אברהם ברגע האחרון וציווה עליו להעלות לעולָה בעל חיים במקום בנו. כלומר, החג מעלה על נס את כּניעוּתו המוחלטת של אברהם כלפי אלוהים, את חובתו של הבן לציית לאביו, ואת רחמי האל, שאינו מתיר להקריב בני אדם כפי שהיה נהוּג בחברוֹת האליליוֹת.

הקֻרְאַן מספר כי כשהיה ישמעאל תינוק תבעה שרה מאברהם להרחיק אותו ואת אמו הגר. אברהם מילא את בקשתה ולקח את הגר וישמעאל עד מַכַּה, שם עזב אותם וחזר לאשתו שרה. הגר וישמעאל נותרו ללא מים, והגר החלה לרוץ בין שתי גבעות - צַפַא ומַרְוַה - כדי לחפש מים בשביל בנה. בינתיים גירד ישמעאל ברגלו בחול ופתאום נבע בקרבתו מעיין (שנקרא "זַמְזַם"). ישמעאל ואמו נשארו במקום וחיו בו עד מותם.

לאירועים ולמקומות אלה יש ביטוי בטקסים הנערכים בימי החַג' - עולי הרגל חייבים לרוץ בין שתי הגבעות, לזכר ריצתה של הגר כשחיפשה מים לבְנָה. מעיין הזַמזַם, הנובע בקֵרְבתן, נחשב למעיין קדוש.

על פי המסורת המוסלמית חזר אברהם כמה פעמים לבקר את ישמעאל. באחד מביקוריו טיהרו הוא ובנו את הכַּעְבַּה מהפולחן האלילי שהונהג בה, והפכו אותה למקדש מוֹנוֹתֵאִיסְטִי. חשיבותו של ישמעאל באִסלאם נובעת מהיותו שליח האל; הוא מהווה חוליה בשלשלת הנביאים שקדמו למֻחמד וכן נחשב לאבי שבט קֻרַיש, שממנו נולד הנביא מֻחַמַד.

ביום הראשון של החג חַייב המוסלמי להשתתף בתפילת החג במסגד. כן עליו לשחוט בעל חיים - כבש, פרה או גמל, לתת חֵלֶק מבשרו לעניים, ולאכול את השאר בסעודה משפחתית חגיגית. כיום חלק מהמוסלמים ממירים את שחיטת בעל החיים בתרומה לצדקה. מנהגי החג כוללים עריכת ניקיון יסודי, קניית בגדים חדשים, מתנות וצעצועים לילדים. יש הנוהגים לבקר בבית הקברות ולקרוא קטעים מהקֻראן לזכרם של קרוביהם המתים.

בחג', המתקיים לפני עיד אלאַדֿחַא, מקיפים עולי הרגל את הכַּעְבַּה - האבן הגדולה השחורה הנמצאת במסגד שבמכה. על פי המסורת המוסלמית, הכַּעְבַּה נוצרה על ידי המלאכים לאחר גירושם של אדם וחווה מגן העדן, כדי שתשמש להם ולצאצאיהם מקום לעבודת האל.

בבוקר היום התשיעי לחודש ד'וּ אלחִגַ'ה מתאספים עולי הרגל למרגלות הר עַרַפַאת במַכַּה. שם הם שומעים דרשה, משמיעים קריאות כניעה לאלוהים, ועם השקיעה הם יורדים מן ההר אל מֻזְדַלִפַה, המקום שבו הם ישנים. למחרת בבוקר הם הולכים אל מִנַא,שם נערך טקס רגימת פסלים המסמלים את השטן. לאחר מכן מתקיים טקס הקרבת הקורבן, הכולל שחיטת בהמות,שהוא המצווה המרכזית של החג. לאחר הקרבת הקרבנות עוברים עולי הרגל למַכַּה, מקיפים את הכַּעְבַּה בפעם האחרונה, ומסתפרים. פעולות אלה מוציאות אותם ממצב ה"אִחְרַאם", כלומר,מצב הקדושה וההיטהרות שאליו נכנסו בתחילת החַג'.

לחלקים נוספים מתוך הפרק:

ביהדות – "כי בניסן עתידין להיגאל"
בנצרות: חג הפסחא
באִסלאם - עיד אלאַדֿחַא, חג הקורבן (פריט זה)



אל האסופה לחיות בארץ הקודש להכיר ולכבד : מעגלי הזמן בשלוש הדתות3

ביבליוגרפיה:
כותר: באִסלאם - עיד אלאַדֿחַא, חג הקורבן
שם  הספר: לחיות בארץ הקודש להכיר ולכבד : מעגלי הזמן בשלוש הדתות
מחברים: אמיר, דבורה ; מוסקוביץ, דפנה (ד"ר) ; סואעד, צאלח
תאריך: תשס"ו,2006
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. הספר הוא חלק מהתכנית "לחיות בארץ הקודש" שפותחה במטח בסיוע האיחוד האירופי.
2. כל הציטוטים מן הקֻרְאָן לקוחים מתוך הקֻרְאָן. תרגם מערבית: אורי רובין. 2005. © כל הזכויות שמורות לאוניברסיטת תל-אביב, ההוצאה לאור, תל-אביב ולמפה הוצאה לאור, תל-אביב.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית