מרדכי חיים רומקובסקי נולד ב-1877 בכפר ברוסיה. עם כיבוש הגרמנים את לודז' מונה רומקובסקי ליושב ראש היודנרט בגטו לודז'. השלטונות הגרמניים העניקו לרומקובסקי סמכויות נרחבות בכל התחומים הקשורים בניהול חיי היום-יום של האוכלוסייה הכלואה בגטו, כגון ארגון מפעלי עבודה, חלוקת מזון, שירותי תברואה, דיור, מינוי בעלי תפקידים ועוד. לרשותו הועמדה המשטרה היהודית האחראית על הסדר בגטו. השלטונות הגרמניים ראו בגטו אתר לניצול כוח עבודה זול מאד ועל רומקובסקי הוטל לארגן מפעלי ייצור (רסורטים) והללו היו למקור רווחים למינהל הגטו. רומקובסקי ראה בהקמת המפעלים דרך להתגבר על האבטלה והרעב המחמיר בגטו ובהמשך גם דרך להציל את היהודים העובדים בגטו מגירוש למחנות השמדה. בספטמבר 1942 דרשו הגרמנים מרומקובסקי למסור אלפי יהודים. בנאום שנשא בפני יהודי הגטו, ביקש מהם רומקובסקי למסור לו את הילדים והחולים בכדי להציל את יתר האנשים בגטו. באקציה זו שנודעה כ"שפרה" גורשו לבסוף, בלי סיוע היודנרט, כ-20,000 ילדים, חולים וזקנים למחנה ההשמדה חלמנו ונרצחו שם. עם ההחלטה על חיסול הגטו באביב 1944 גורשו אלפי יהודים בתחילה לחלמנו ובהמשך לאושוויץ-בירקנאו. ב-30 באוגוסט 1944 גורשו רומקובסקי ומשפחתו לאושוויץ ושם נרצחו. דמותו של רומקוסקי נותרה שנויה במחלוקת: בעיני רבים מהניצולים והחוקרים הוא מצטייר כסמל לשיתוף פעולה עם השלטונות הגרמניים, שהנהיג משטר של דיכוי בפנים הגטו והיה בעל גינוני שררה ופולחן אישיות. אחרים סבורים שהקונספציה שלו בדבר "עבודה כדרך להצלה" היתה נכונה והודות לה נמנע חיסול הגטו עד קיץ 1944 וחלק ניכר מיהודי לודז' נשאר בחיים עד סמוך לסוף המלחמה.
לקריאה נוספת:
נאום רומקובסקי בזמן גירוש הילדים מגטו לודז' – 4 בספטמבר 1942
גטו לודז'
מעדותה של דבורה ברגר על הרעב בגטו לודז'
לימודי תפירה וחייטות לילדים בגטו לודז'
באתר יד ושם:
לתצלומים נוספים בנושא גטו ובידוד
למבחר חומרים בנושא גטו ובידוד
