אזור המתמשך במזרחה של ישראל לאורך כ-420 ק"מ, ומורכב משורת בקעות – עמק חולה, עמק כנרות, עמק בית-שאן, בקעת הירדן, ים המלח והערבה, וכן ים סוף. האזור הוא חלק מהבקע הסורי-אפריקני, המשתרע ממרגלות הרי הטאורוס שבדרום טורקיה ועד מוזמביק שבאפריקה. אורכו של כל הבקע הוא למעלה מ-6,000 ק"מ – כשישית מהיקפו של כדור-הארץ כולו!
כיצד נוצר הבקע הארוך הזה?
לפי תיאוריה מדעית מקובלת, החלק הצפוני של הבקע הסורי אפריקני מהווה קו הפרדה בין שניים מהלוחות הבונים את קרום כדור הארץ. התהליך החל לפני כ-25 מיליון שנה, אז החלה ההפרדה וההתרחקות בין שני הלוחות – הלוח הערבי והלוח האפריקני, שהלוח הערבי היה חלק ממנו. ההתרחקות בין שני הלוחות, בקצב של כ-1 ס"מ עד 1.8 ס"מ בשנה, הביאה ליצירתו של ים סוף. החוקרים משערים כי בקרקעיתו של ים סוף מתחיל להיווצר רכס תת ימי שיגרום בסופו של דבר ליצירתו של אוקיינוס רחב ידיים.
בשלב מאוחר יותר החל להיווצר בקע ים המלח, ממפרץ אילת ועד הרי הטאורוס בטורקיה. בקע זה נוצר בעקבות תנועה מהירה מעט יותר של הלוח הערבי (אזור ירדן וסוריה) מן התנועה של הלוח האפריקני (הכולל את תת הלוח המערבי – ישראל וחצי האי סיני). הקצב השונה של התנועה יצר תזוזה יחסית של החלק המזרחי – אזור ירדן וסוריה – למרחק של 105 ק"מ צפונה. תזוזה זו היא שיצרה את מערכת הבקעות העמוקות בחלקה המזרחי של ישראל וביניהן ים המלח, המקום הנמוך ביותר בעולם. התזוזה והשברים גרמו גם לרעידות אדמה ולהתפרצויות געשיות לאורך הבקע, ומעידים על כך הרי הגעש וסלעי הבזלת המכסים שטחים נרחבים משני צידי הבקע.
רמת הגולן, השוכנת בחלקו המזרחי של הבקע, בצפונה של ישראל, היא רמה בזלתית שנוצרה גם היא בתהליך היווצרות הבקע. הרמה הזאת נמצאת בשוליים המערביים של אזור בזלתי מהגדולים בעולם, המשתרע מדמשק בצפון ועד מכה שבערב-הסעודית בדרום, לאורך כ-1,400 ק"מ.
