קטקומבות
מחבר: איתן בורשטיין


בלטינית catacumbae.
בתי הקברות הקדומים התת קרקעיים של המצרים, היהודים והנוצרים. אלו במצרים הם מן המאות הראשונות לספירה ונמצאים באלכסנדריה.

הריכוז הגדול ביותר נמצא ברומי. שם ישנן כ-60 קטקומבות באורך כולל של מאות ק"מ. קטנות יותר יש בבולסנה (Bolsena), בנאפולי, בסיציליה ובצפון אפריקה. הקטקומבות שבשימוש הנוצרים נחפרו מראשית המאה השנייה ועד המחצית הראשונה של המאה החמישית.

בראשיתן שימשו הקטקומבות לקבורה בלבד. הגומחות נקראו loculi וחדרים גדולים יותר נקראו cubicula או crypta. עם התגברות הרדיפות, שונה יעודן והן הפכו למקומות מסתור בהם נערך פולחן האויכריסטיה. הקריפטה במבנים הכנסייתים הנוכחיים היא האזכור לתקופת הרדיפות שהכריחה את הנוצרים לרדת למחתרת תרתי משמע.

לאחר הפסקת הרדיפות ובמיוחד בתקופת כהונתו של האפיפיור דמסוס (384-366) הפכו הקטקומבות למרכזי פולחן למרטירים. הסמלים הנוצרים המקובלים כמו דג, לברום, אלפא ואומגה וכן תיאור הרועה הטוב מופיעים לראשונה בקטקומבות. במהלך הפלישות הגרמניות במאות התשיעית והעשירית נפגעו הקטקומבות ובימי הביניים נשכחו לחלוטין.

גילוין המקרי בשנת 1578 עורר מחדש את העניין בהם. אנטוניו בוסיו Antonio Bosio)) שכונה קולומבוס של רומי התת קרקעית, החל בחקר הקטקומבות. מיפויין בעידן המודרני הושלם על ידי ג'ובאני בטיסטה דה רוסי (Giovanni Battista de Rossi ) שכונה אבי הארכיאולוגיה הנוצרית.

כיום פתוחות לביקור חמש קטקומבות ברומי. הקטקומבות בפריס אינן קשורות כלל לפולחן הנוצרי. זהו ריכוז שלדים שהיו בבתי קברות עיליים והועברו למחצבות נטושות (כיום ברובע ה-14) בשנת 1786.


מעבר ללקסיקון > לקסיקון היסטוריה
ביבליוגרפיה:
כותר: קטקומבות
שם  הספר: לקסיקון לנצרות : מושגים, רעיונות ואישים
מחבר: בורשטיין, איתן
תאריך: 2005
בעלי זכויות : איתאב
הוצאה לאור: איתאב
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית