הגלגל

הַגִּלְגָּל היה מרכז שלטוני, צבאי, דתי וחברתי בישראל ב- 400 השנים הראשונות לישיבת ישראל בארץ כנען. הוא נזכר במקרא 40 פעמים בקירוב, בעיקר בספר יהושע וספר שופטים, המתארים את תקופת כיבוש הארץ וההתנחלות בה, ובספר שמואל העוסק בראשית תקופת המלוכה.

מקור שמו של הַגִּלְגָּל הוא כנראה בגל אבנים (או: במעגל אבנים) שהוצבו בו למטרות פולחניות. אפשר שקיומן של אבני הפולחן בגלגל נרמז בספר שופטים, שם מסופר על "הַפְּסִילִים אֲשֶׁר אֶת הַגִּלְגָּל" (ג 19). קיומן של אבני פולחן, או פסלים בגלגל, מבסס את ההשערה, שהגלגל היה מקום פולחן קדוש לתושבי כנען כבר לפני כניסת בני ישראל לארץ.

על-פי המסופר בספר יהושע, שמו של הַגִּלְגָּל בא מהכרזת אלוהים: "הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא גִּלְגָּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה". הכרזה זו ניתנה בגלגל, לאחר שיהושע מל כל אדם מישראל שלא נימול בעת הנדודים במדבר.

האירועים המרכזיים שהגלגל מוזכר בהם במקרא

מעבר הירדן והכניסה לארץ

לאחר מעבר הירדן, מגיעים בני ישראל לגלגל, המצוי "בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחוֹ" (יהושע ד 19). הם מציבים בגלגל 12 אבנים, שנלקחו ממעבר הירדן, ומקימים מהן מצבה, גַלְעֵד, כדי להנציח את נס מעבר הירדן. לאחר הצבת האבנים, נערך בגלגל טקס מילתם של בני ישראל שלא נימולו בלידתם במדבר, ולבסוף נחוג חג הפסח במעמד כל העם. כבר בשלב זה הפך הגלגל למקום מקודש, כי ארון ה' שוּכּן בו עד להעברתו למשכן שנבנה בשִילֹה בשלב מאוחר יותר.

במהלך המלחמות על כיבוש הארץ, שימש הגלגל בסיס עורפי לצבא הישראלי. לשם באו הגבעונים כדי לבקש מיהושע לכרות עמם ברית: "וַיֵּלְכוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּל" (ט 6), ומשם יצא יהושע להילחם במלכי כנען (פרק י).

כ-400 שנה אחרי הכניסה לארץ, בימיו של הנביא מיכה, עדיין מוזכר הגלגל כתחנתם הראשונה של בני ישראל בכניסתם לארץ. מיכה מזכיר לבני עמו את הגלגל: "עַמִּי זְכָר נָא...מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'" (ו 5). מדברי מיכה עולה, שהגלגל הפך לסמל לחסדי ה' לישראל: ה' העביר את העם מן השיטים (ממזרח לירדן) אל הגלגל (ממערב לירדן), ונתן להם את הארץ. לעומת זאת, עם ישראל, כפוי הטובה, לא שמר נאמנות לה'.

הגלגל בתקופת השופטים: אהוד בן גרא

השופט אהוד בן גרא תכנן לרצוח את עגלון מלך מואב ולשחרר את בני ישראל מעול השעבוד של ממלכת מואב (שופטים ג 31-12). לשם כך, נקט אהוד בתכסיס: הוא בא אל מלך מואב בראש משלחת להעלאת מנחה ומִסים. אחר-כך הלך אל הגלגל ושב חזרה אל מלך מואב. בשובו אל עגלון, הצליח לשכנעו לשוחח עמו ביחידות ואז רצח אותו. תכסיס זה הצליח כיוון שאהוד הלך אל הגלגל, שהיה מרכז פולחני לעבודה זרה. נאמר שאהוד "שָׁב מִן הַפְּסִילִים אֲשֶׁר אֶת הַגִּלְגָּל", ובבואו משם יכול היה להעמיד פנים שהלך לשם כדי לדרוש את דבר האל, שאלוהים אכן נגלה אליו בגלגל ושיגר בידו מסר חשוב לעגלון מלך מואב.

הגלגל כמרכז המשפט בימי שמואל

בימי שמואל כבר היה בגלגל מרכז פולחני לעבודת ה'. מיקומו של הגלגל, הרחק ממרכז השליטה הפלִשתי, וכן חורבנו של המקדש בשילה - סייעו להעלאת קרנו כמרכז פולחני. שמואל הפך את הגלגל לאחד משלושת מרכזי המשפט בישראל: "וַיִּשְׁפּט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל...וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית-אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה" (שמואל א ז 16-15).

הגלגל בימי שאול

הגלגל הוא המקום בו הומלך שאול ובו הוסרה ממנו מלכותו. המלכתו של שאול נערכה פעמיים במעמד כל העם. בפעם הראשונה לא התקבלה מנהיגותו על ידי כל העם ולכן נערך כינוס פומבי שני לאישור ההמלכה. כינוס זה נערך בגלגל, לאחר ניצחונו של שאול על נחש העמוני (שמואל א י"א 15-14).

שאול קבע את בסיסו הצבאי בגלגל. במלחמתו הראשונה נגד הפלִשתים, בקרב מכמס, כינס שאול את חייליו בגלגל והמתין יחד עמם לבואו של שמואל, שיקריב עבורם קורבן ויברכם לפני היציאה לקרב. מכאן שהגלגל לא היווה רק בסיס צבאי, אלא המשיך לקיים את מעמדו כמרכז פולחני לה'.

גם מלחמתו הבאה של שאול, המלחמה כנגד עמלק, קשורה לגלגל. שאול הצטווה להחרים את עמלק - כלומר, להשמיד כליל את האנשים, הבהמות והרכוש העמלקי. שאול אינו מקיים את הצו במלואו. העם משאיר בחיים בהמות מפוטמות ושאול משאיר בחיים את אגג מלך עמלק. שמואל זועם על אי קיום הצו במלואו, מופיע בגלגל, הורג את אגג העמלקי ומבשר לשאול על הדחתו מן המלוכה. לאחר פרידתם בגלגל, לא פגש שמואל את שאול עד יום מותו.

הגלגל בתקופת המלוכה

בסיפור עלייתו השמיימה (מלכים ב ב), מתחיל אליהו את מסעו מן הגלגל. נערו, אלישע, מלווה אותו. לאחר עליית אליהו השמיימה חוזר אלישע אל הגלגל ומבצע שם את נס הנזיד: קבוצת בני נביאים, היושבים בגלגל, אוכלים נזיד מורעל ואלישע משליך קמח אל תוך הסיר וכך מבטל את רעילותו של הנזיד. יש הסבורים, שהגלגל היה באותה תקופה מרכז לפעילות נבואית, מה שמסביר את יציאתם של אליהו ואלישע ממקום זה, את ישיבתם של קבוצות נביאים בו ואת חזרת אלישע אליו.

כ- 100 שנים אחר-כך מתואר הגלגל בפי נביאי ישראל, הושע ועמוס, כמרכז פולחני משגשג, אחד ממרכזי הפולחן העיקריים והפופולאריים בממלכת ישראל. אלא שהפולחן לה' בגלגל מתואר על-ידי נביאי ישראל בלעג ובמיאוס. בעיני הנביא הושע מסמל הגלגל את כל רעתם של אנשי ישראל: "כָּל רָעָתָם בַּגִּלְגָּל כִּי שָׁם שְׂנֵאתִים עַל רעַ מַעַלְלֵיהֶם, מִבֵּיתִי אֲגָרְשֵׁם" (ט 15). הנביא עמוס מתריע בפני העם, כי אין טעם לבואם אל הגלגל להקריב קורבנות לה', כיוון שפולחן זה אינו מלווה בעשיית מעשים מוסריים. גם הוא מאיים בגלות על הבאים לגלגל: "הַגִּלְגָּל לֹא תָבאוּ...כִּי הַגִּלְגָּל גָּלֹה יִגְלֶה" (עמוס ה 5).

כפי הנראה, חרָב הגלגל עם חורבנה של ממלכת ישראל (722 לפני הספירה). בתקופת רפורמת יאשיהו נעשה ניסיון נוסף לדחוק את קדושתו ולהרחיקה מן הזיכרון הלאומי כדי לשמור על ייחודה של ירושלים כמרכז הפולחני היחיד בישראל.

מרבית חוקרי המקרא המודרניים סבורים, שהכתבים המקראיים המזכירים את הגלגל אינם מתייחסים למקום אחד, אלא לכמה מקומות. עם זאת, קשה להכריע לאיזה מקום מתייחס כל אחד מהאזכורים המקראיים, והחוקרים חלוקים ביניהם בעניין זה.

המלצה לקריאה נוספת:
יוסף רוט-רותם ונחום שרביט, "חגיגות הפסח הציבוריות בגלגל", מחקרי חג 11 (תש"ס), 50-32.