הסדרי נגישות
עמוד הבית > אמנויות > אמנויות פלסטיות > פיסול > פיסול ישראליעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > משפחת האבות > סיפורי אברהםעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > מקרא באמנות > אברהם, יצחק ויעקבעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > אזרחות במבט רב - תחומי
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית




תקציר
ניתוח אמנותי לפסלו של מנשה קדישמן "העקידה II" חושף את המשמעויות שמעניק האמן לסיפור עקידת יצחק. עקידת יצחק באומנות הישראלית משמשת סמל לגורל היהודי, וביצירתו של קדישמן מסמלת את גורל הבנים, החיילים הנשלחים לקרב.



עקדת יצחק : התבוננות בפסלו של קדישמן
מחברת: ענת בסר


פסלו של מנשה קדישמן, העקידה II, מהשנים 1986-7, נמצא ברחבה של כיכר הספרייה המרכזית באוניברסיטת תל-אביב. פסל זה הוא רק יצירה אחת מבין יצירות רבות של קדישמן העוסקות בסיפור העקידה. אמנים ישראלים נוספים רבים עסקו בנושא זה.

באמנות הישראלית עקידת יצחק מהווה סמל לאומי, המייצג את גורלו של עם ישראל בכלל ואת גורל בניו בפרט. הסופר א.ב. יהושע טען ש"העקידה חוזרת כמוטיב יסוד בחברתנו שלנו" (הארץ, 23.4.71). ניתן להבחין בכמה מגמות בולטות לאורך השנים, בכל הנוגע למשמעויות שניתנו לסיפור העקידה. בשנות ה- 20 פורש הסיפור פעמים רבות בהקשר לפוגרומים ול"מאורעות". לאחר מכן, קושרה העקידה לשואה ולמלחמת השחרור, כאשר אברהם ייצג פעמים רבות את האב השכול ואת עם ישראל הסובל. בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים (1973-1967) נתפס האיל כתקווה לגאולה, או כקינה על גאולה שלא באה. כתגובה למלחמת לבנון, שפרצה ב-1982, הסיפור נתפס בהקשר למחאה נגד ההורים (אברהם) השולחים את בניהם (יצחק) להפוך לקורבנות המלחמה. המלאך והאיל, בהקשר זה, אינם מגיעים כדי לגאול את הבנים. (עפרת, 1986)

בשנת 1983 פרסם עמוס קינן מאמר שנקרא "יצחק כבר לא רוצה". במאמר זה התייחס קינן לעקידה לאורה של מלחמת לבנון: "ב- 1948, יצחק לא שאל... ולפני כן, גם עולי הגרדום לא שאלו. אחר-כך לא שאלו ב- 1956. ואחר-כך לא שאלו ב-1967 . ואחר-כך לא שאלו ב- 1973. היום, יצחק כבר לא רוצה. ואם יצחק לא רוצה, לא רק אברהם איננו יכול לעשות שום דבר בנדון. אפילו אלוהים לא יכול" (ידיעות אחרונות). (עפרת, 1986)

דברים אלה מבטאים הלך רוח לפיו, אנשים רבים לא ראו את הקורבן כהכרחי, ומחו נגד הקרבתם של הבנים במלחמה.

את ציוריו ופסליו של מנשה קדישמן בנושא העקידה יש לראות באותו הקשר. הפסל, שצילומו מוצג לפניכם, מורכב מלוחות פלדה הבונים את גופם של יצחק ושל האיל כגוף אחד, כאשר למעלה מופיע ראשו של האיל, ולמטה - ראשו ההפוך של יצחק.

סיפור עקידת יצחק מופיע בפרק כ"ב בספר בראשית. בסיפור המקראי מלאך ה' עוצר את שחיטתו של יצחק על-ידי אברהם. במקומו מעלה אברהם את האיל לעולה. לעומת זאת, בפסל של קדישמן, אברהם אינו מופיע. כאמור, הדמויות המופיעות בפסל הן דמויותיהם של יצחק ושל האיל, וכך מושם הדגש על הקורבן ולא על המקריב. יצחק, המצוי בחלק התחתון של הפסל, וראשו הפוך, נראה מובס. ייתכן, ובשונה מהמתואר בסיפור המקראי, הוא זה שהוקרב בסופו של דבר, ולא האיל. ידיו של יצחק פרושות לצדדים בתנוחה של חוסר אונים, וכן בתנוחה של אדם השרוע מת על הקרקע. הדמות מזכירה בתנוחתה את דמותו של החייל המת בגרניקה של פאבלו פיקאסו (Pablo Picasso, Guernica. 1937), שהיא אחד הציורים המפורסמים המביעים מחאה נגד תוצאותיה של מלחמה. כמו-כן, התנוחה מזכירה דימויים נוצריים המתארים את ישו הצלוב, אלא שכאן, דמותו של יצחק הפוכה. האזכור לדמותו של ישו יכול לחזק את הדגש על היותו של יצחק קורבן. כל המאפיינים הללו מעידים, ככל הנראה, על כך שיצחק של קדישמן הוקרב. שינוי זה של הסיפור המקראי, לפיו יצחק הוקרב ולא האיל, הוא בעל משמעות.

על-פי מבקר האמנות פייר רסטאני, האיל בפסל זה כבר אינו מהווה קורבן תמים, או סמל לגאולה ולהצלה, אלא הוא זה ההורג את יצחק. (רסטאני, 1996) דרך אחרת לפרש את אופן הצבת הדמויות בפסל הזה היא לבחון את החיבור שנוצר בין יצחק לבין האיל. יצחק והאיל אינם מתוארים כשני גופים נפרדים. הם מחוברים, ולמעשה, גופם הוא אחד. כמו-כן, יש הקבלה בין דמותו של יצחק לבין דמותו של האיל: פניו של יצחק מול פניו של האיל, ידיו של יצחק מול קרני האיל. ייתכן, שיש בכך רמז לקשר בין הקורבן של האיל לבין קורבנו של יצחק. ייתכן, שאופן הצבה זה רומז לכך שכפי שבמקרא האיל היה הקורבן בסוף, כך במציאות שלנו, הבנים (יצחק) הם הקורבן.

פיסול מאפשר ליצור גופים ואובייקטים בעלי נפח, ממש כפי שהם במציאות. למרות זאת, הדמויות בפסל זה אינן מהוות חיקוי למראן במציאות, שכן הן אינן מוצגות בתלת-ממד, אלא במעין מגזרת של צורות, המזכירות מגזרות נייר. ההשטחה גם יוצרת מראה של דמויות חסרות חיים. כמו-כן, לא כל איברי גופם של יצחק ושל האיל מתוארים, וגופיהם מורכבים מצורות פשוטות כמעט גיאומטריות: פניו של יצחק עשויים עיגול, ידיו מעוצבות בצורה גיאומטרית כמעט, ופניו של האיל קרובים בצורתם למשולש. ייתכן, שההפשטה נועדה להפוך את הסיפור המקראי העוסק בדמויות ספציפיות לסיפור כללי, לסמל.

לבחירה של קדישמן ליצור את הפסל מפלדה בעלת מראה חלוד וישן יש משמעות. הפלדה היא חומר בעל מראה קשה, לא מעודן. ייתכן, שהפלדה, המזכירה את החומר ממנו עשוי כלי רכב צבאי, נועדה לרמוז לנושא המלחמה. המראה החלוד והישן יוצר אולי את הקשר בין המלחמות לבין ההיסטוריה, ואולי גם בין יצחק הקורבן לבין הקורבנות של ימינו. כמו-כן, צבעה של הפלדה דומה לצבע האדמה, וכך נוצר קשר בין הקורבן לבין האדמה, אולי כתזכורת למותו ולחזרתו של הקורבן אליה. הצבתו של הפסל בחוץ, על האדמה, מדגישה עוד יותר את הקשר הזה. כמו כן, הבחירה להציבו במקום ציבורי ולא במוזיאון, הופכת אותו לחלק מחיי היומיום של העוברים במקום. כך הופך סיפור העקידה לחלק מחיינו, בדיוק כפי שמותם של החיילים רודף אותנו יומיום במדינה למודת מלחמות.

קדישמן כתב: "עקידת יצחק אינה סמל מופשט בעיני. היא חלק מן הביוגרפיה שלי ושל בני דורי, כשם שאולי תהיה גם חלק מהביוגרפיה של ילדיי אחרי." פייר רסטאני טוען, שעיסוקו של קדישמן בעקידת יצחק קשור הן בסוגיות פוליטיות כלליות, והן באירועים אישיים שהתרחשו בחייו: בשנת 1982 הלכה לעולמה אמו , באותה שנה נותח קדישמן ניתוח מסובך ובנו של קדישמן נקרא לשרת בצבא במלחמת לבנון. (רסטאני, 1996) במקום הזה, האישי מתקשר עם הכללי, הבן הפרטי עם הבנים החיילים כולם. יצירות נוספות של קדישמן, שאינן עוסקות ישירות בעקידת יצחק, עסקו בנושאים קרובים.

בקטלוג לתערוכה במוזיאון היהודי בניו-יורק, שבה הציג קדישמן יצירות העוסקות בעקידה, כתב נתן זך: "שפתו של קדישמן, או האלפבית שלו מורכבים כיום מאיל, כבשה, ראשו של חייל שנערף בקרב או גופו השרוע כגולם... ראש אֵם, ערימה או מִבנה אבנים או שברי זכוכית, כלב טורף גופה ומזבח, ועוד מזבח, ועוד מזבח. מספר המזבחות כמספר הבתים בארץ הזו. ובכל בית – ברחבי הארץ ואולי ברחבי העולם כולו – יושב עכשיו, ממש עכשיו, עוד יצחק ואוכל ארוחת-בוקר, מצפה לעוד אב אחד המצפה לעוד קול שיצווה: בוא נלך..." (עפרת, 1986)

ביבליוגרפיה:
גדעון עפרת, עקידת יצחק באמנות הישראלית (המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת-גן, 1986).
פייר רסטאני, קדישמן (הוצאת גוטסמן בשיתוף עם מוזיאון תל-אביב לאמנות, 1996).

ביבליוגרפיה:
כותר: עקדת יצחק : התבוננות בפסלו של קדישמן
מחברת: בסר, ענת
שם  הפרסום מקורי: אמנות במקראנט
תאריך: -
הערות: 1. אוסף פריטי אומנות עבור אתר מקראנט. הפריטים באדיבות בעלי הזכויות.
בעלי זכויות נוספים בפריט זה: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית