עמוד הבית > אמנויות
כתר הוצאה לאור


תקציר
על התנועה האקספרסיוניסטית באמנות, בתיאטרון ובמוסיקה, ועל יוצריה העיקריים.



אקספרסיוניזם


אקספרסיוניזם (Expressionism), תנועה באמנות, בספרות ובתיאטרון באירופה, בעיקר בגרמניה. תחילתה בימי מלה"ע ה-1 ושיאה בשנת 1920. האמן הביע (expressed) בה את מצבי רוחו, רגשותיו והזיותיו מתוך השלכתם על חפצים ומעשים שאינם קשורים במציאות. סרטו של רוברט וינה, 'דס קאבינט דס דוקטור קאליגרי' (1919) היה דוגמה מובהקת לאקספרסיוניזם. באמנויות החזותיות יש למונח גם משמעות כללית של הדגשה אקספרסיבית, עיוות או סילוף שיש בכל מקום ובכל תקופה.

באמנות. יוצריה העיקריים של תנועת האקספרסיוניזם ששלטה באמנויות גרמניה ב-1925-1905 היו אמני 'הגשר' (ר' קירכנר, שמידט-רוטלוף, הקל, פכשטיין ואוטו מילר) ו'הפרש הכחול'. לראשונה השתמשו במושג זה ב- 1911 כדי לתאר תערוכה של ציורים פוביסטיים וציורים קוביסטיים מוקדמים ב'סצסיון' של ברלין; רק כעבור זמן מה נעשה בו שימוש לתיאורה של אמנות גרמנית בתערוכת 'הגשר' בגלרית שטורם בברלין. האקספרסיוניסטים, שמבשריהם היו ון גוך, גוגן וא' מונק, יצרו בתגובה לשטחיות הנטורליזם והריאליזם של שלהי המאה ה-19 ועמדו בתוקף על זכותם להביע יחס רגשי לנושא שלפניהם, מתוך אמונה שהאמנות האמיתית נובעת מכורח פנימי ואי אפשר לכפותה בכבלי מסרת או מוסכמות. אמונה זו הצדיקה את השימוש בכל אמצעי האמנות להבעת רגשותיהם, כגון סילוף דמויות כדי להקנות להן מראה תוקפני, שילובי צבע אלימים וספיגת מיגוון השפעות מתוך אמנות ימה"ב ואמנות עממית ושבטית.

בתיאטרון. זרם במחזאות הגרמנית שצמח לאחר מלה"ע ה-1 בתגובה על החורבן וההרס שזרעה. ניסה למחות כל זכר למחזאות העבר, וכך נוצרה מחזאות של זעקה, האשמה קיצונית ופציפיזם קוסמופוליטי. כמו"כ חתר לחולל שינוי במראה המקובל של הבימה ע"י הנהגת שינויים בתפאורה ובתלבושות, שבשביל האקספרסיוניסטים היו לאמצעים סמליים. לעתים משולבות בדראמה האקספרסיוניסטית תבניות קבועות של תפקידים שמשמעותם סמלית, כגון תפקיד האב, הבן, המשורר.

ניצני האקספרסיוניזם מופיעים כבר במחזותיו המאוחרים של סטרינדברג, למשל ב'סונאטת הרוחות' (1907). במחזה זה ניכרת מגמה ברורה של הינתקות מן הצורות המסורתיות של הדראמה. נציגיו הבולטים של האקספרסיוניזם הגרמני הם ג' קייזר, א' טולר וא' בארלך.

במוסיקה. מוסיקה שמובעים בה רגשות עזים: יש בה חריגה מתבניות חיבור מקובלות במרכיבי ההרמוניה והצורה ושימוש באמצעים להבעת התת-מודע. המונח שאול מתחומי האמנות החזותית והדראמה, והעתקה זו גרמה לערפולו. יצירותיהם המוקדמות של שנברג, ברג ווברן נחשבות לאקספרסיוניסטיות, במיוחד 'פיירו הסהרורי' של שנברג, 'ווצק' של ברג וכיו"ב.

ביבליוגרפיה:
כותר: אקספרסיוניזם
שם  הספר: האנציקלופדיה הישראלית הכללית : חדשה, מקיפה
עורך הספר: פדר, יון
תאריך: 1989
בעלי זכויות : כתר הוצאה לאור
הוצאה לאור: כתר הוצאה לאור
הערות: 1. מהד’ ב.
2. 3 כר’, התוכן:
    1 - אאגינה-התשה. ‬
    2 - ואגנר-נתרן. ‬ 
    3 - סאבא-תת-פיתוח. ‬
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית