עמוד הבית > יהדות ועם ישראל
עת-מול : עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל


תקציר
המאמר עוסק בשמות משפחה ובכינויי משפחות בעולם היהודי לאורך הדורות. מוצגים בו המקורות ההיסטוריים והפולקלוריסטיים של שמות שונים, שמקורם בקהילות שונות מכל רחבי העולם היהודי.



טוב שם טוב
מחבר: ד"ר חנן רפפורט


במדור זה, המופיע לראשונה במסגרת העיתון "עתמול", נעסוק בשמות ובכינויי משפחות בעולם היהודי לאורך הדורות. במדור יוצגו המקורות ההיסטוריים והפולקלוריסטיים של שמות שונים, שמקורם בקהילות שונות מכל רחבי העולם היהודי. העיסוק בשמות תורם לא רק לחקר המשפחה היהודית, אלא גם להבנת תהליכים היסטוריים דוגמת תנועות הגירה יהודיות, וכן להיכרות סוציולוגית ואנתרופולוגית עם קהילות יהודיות ברחבי העולם היהודי.

עוד טרם העיסוק המפורט בשמות משפחה מסוימים, נראה שמן הראוי להציג בתמצית את הידוע לנו באשר לתולדות שמות המשפחה היהודיים ופשרם.


סנדלר = שומאכר

שמות משפחה הופיעו בין היהודים בארצות אירופה השונות, כמו גם בצפון אפריקה, כבר בתקופה קדומה יחסית. ד"ר פאול יעקבי, גנאולוג שחקר יותר מ-400 משפחות יהודיות באשכנז, חילק את האלף הראשון להופעת שמות משפחה יהודיים לכמה תקופות מרכזיות (במקור חילק יעקבי את המשפחות לשמונה קבוצות, אולם כדי לקצר ולתמצת את התיאור ריכזנו אותן בארבע קבוצות עיקריות):

את קבוצת המשפחות הראשונה, אשר שמותיהן מופיעים לראשונה בשנים 700-1000 לספירה, כינה "המשפחות המייסדות". קבוצה זו כוללת, בין היתר, את המשפחות: קלונימידס (Kalonymides), שמעונידס (Schimonides), שאלתיאל (Saltiel), אלפסי (Alfasi) ובירדוגו (Berdugo).

קבוצת המשפחות השנייה, אשר שמותיהן הופיעו לראשונה בשנים 1000-1450 לספירה, כונתה "המשפחות העתיקות", וביניהן בין היתר משפחות רש"י (Raschi), לוריה (Luria), אבולעפיה (Abulafia), אברבנאל (Abarbanel), רפפורט (Rapaport), לובה-ליוואי (Livai-Loew), שפירא (Spira), ששון (Sasson), צרפתי (Sarfati) עמר (Amar) ועוד.


אופה = בקר

את קבוצת המשפחות השלישית, אשר שמותיהן הופיעו לראשונה בשנים 1515-1450 לספירה, כינה יעקבי "המשפחות הישנות". בקבוצה זו ניתן למצוא, בין היתר, את משפחות בכרך (Bacharach), וייל (Weil), איגר (Eger), קורדובה (Cordoba), אלגרנטי (Algranati), גינצבורג (Guenzburg), רוטשילד (Rothschild), תאומים (Teomim) ועוד.

לקבוצת המשפחות הרביעית, אשר שמותיהן הופיעו לראשונה בשנים 1620-1515 לספירה, קרא "המשפחות המוקדמות". בקבוצה זו ניתן למצוא את משפחות חיות (Chayuth), איסרלס (Isserles), ברוצ'י (Barutdji), בן ארויה (Benaroya), קלאוזנר (Klausner), ברודא (Broda), פרדו (Pardo), אופנהיימר (Oppenheimer), ריבלין (Rivlin) ועוד.

שמות אלו שימשו רק חלק קטן ממשפחות העם היהודי, רוב רובו ומניינו של העם השתמש בשם הפרטי ובשם האב בכדי לציין אדם מסוים בחברה.


טווה = שפינר

בשלב מסוים החליטו אימפריות ומדינות שונות (בגלל צורכי רישום וארגון, טעמי מיסוי, שירות צבאי וסיבות נוספות) להחיל חובה של רישום שמות משפחה על כלל האזרחים, ובמיוחד על התושבים היהודים שבתוכן. יוזף השני, קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית, קבע בחוק משנת 1787 שעל כל היהודים לאמץ שמות משפחה בעלי צליל גרמני. שנים אחדות מאוחר יותר חייבה גם שלזיה את היהודים לאמץ שמות משפחה רשמיים. חוק דומה חוקקה האימפריה הרוסית ב-1804, וכ-30 שנה לאחר מכן פורסם חוק נוסף הקובע כי על כל היהודים החיים ב"תחום המושב" לאמץ לעצמם שמות משפחה.

במקביל התקבלו החלטות מסוג זה לאורך המחצית הראשונה של המאה ה-19 גם בצרפת, פולניה, פרוסיה, סקסוניה ועוד. שמות המשפחה המוכרים, אשר קדמו לתאריכים אלו, התקבלו ונרשמו כחוק, ללא צורך בשינוי כלשהו.

השפעת הסביבה והתרבות על קביעת הכינוי ושמות המשפחה בולטת במיוחד ברשימת שמות המשפחה שאומצו לפני ואחרי חוקי האימוץ הרשמיים.


חייט = שניידר

לאורך השנים, אומצו שמות המשפחה לפי כמה עקרונות:

  1. המקום שבו אדם נולד או פעל:
    משפחת רייס או רייסר (Rieser-Ries) על שם מישור רייס, ומשפחות הלפרן, הלפרין, היילברון על שם העיר היילברון (Heilbronn) בווירטמבורג. גם מקורם של השמות ברלינר, קטלן, וורשבסקי, המבורגר, אלפסי, צנעני, טולדנו ועוד ברור למדי.
  2. שם האב הקדמון של המשפחה:
    אברמסון (Abramsohn) על שם האב אברהם, מרקוס (Markus) על שם מרדכי, נחמיאם (Nahmias)על שם נחמיה, היימן (Heiman) על שם חיים (בגרמנית) או ביבס (Bibas) בלדינו ועוד.
  3. שם "האם" המרכזית במשפחה:
    סורקיס (Surkis) על שם האם שרה (ביידיש), ריבקין (Rivkin) או ריבקס על שם רבקה, חיניץ (Chinitz) = חנה, בשביס (Bashevis) = בת שבע ועוד.
  4. לפי משלח היד של האב הקדמון של המשפחה:
    השם קצב (Katsav) בעברית = מצגר (Metzger) בגרמנית. משפחת דוקטורוביץ (Doktorovitz) בגרמנית = רופא = משפחת חכים (Hakim) בערבית. רבינר (Rabiner) בגרמנית = רב = משפחת חכם (Haham) בערבית. משפחת עמר (Amar) בערבית = בנאי = באומן (Bauman) בגרמנית, אלפנדרי (Alfandari) בערבית = גובה מסים. קאופמן (Kaufman) בגרמנית = סוחר. ברוצ'י (Barutdji) בטורקית = יצרן חומר נפץ, טרפרו (Trepero) בערבית = אוסף חפצים ישנים ("אלטה-זאכן"), כהן (Cohen) בעברית = קפלן (Kaplan) בגרמנית, עטר (Attar) בערבית = רוקח וכן הלאה.
  5. לפי ראשי התיבות של השם או של התפקיד שמילא האב הקדמון של המשפחה:
    שם המשפחה רש"י (RaSHI) מציין את הייחוס לרבי שלמה יצחקי, רמב"ם (RaMBaM) לרבי משה בן מימון וכן הלאה. שם המשפחה ש"ץ = שליח צבור (Schatz), כ"ץ = כהן צדק (Katz), באב"ד = בן אב בית דין (Babad), שו"ב = שוחט ובודק (Schub), שו"ר = שוחט ורב (Schor) וכן הלאה.
  6. על שם יופיו של האזור שבו חיה המשפחה או על שמם של חיה או חפץ:
    משפחת אפלבאום (Apfelbaum) = עץ תפוח, משפחת הימלפרב (Himmelfarb) = צבע השמים, רוזנברג (Rosenberg) = הר שושנים, בירדוגו (Berdugo) = בד הענף היוצא מגזע העץ, מורגנטאו (Morgentau) = טל שחר, לובה - ליואי (Loeb-Livai) = אריה, משפחת המר (Hammer) = פטיש, משפחת גולד = זהב, ועוד. מקור כל אלה בשפה הגרמנית.
  7. לפי האנגרמה (היפוך האותיות) של השם הקודם של המשפחה:
    לדוגמה, שם המשפחה וייל (Weil) הוא היפוך של השם לוי (אמנם, ידועות גם משפחות הקרויות וייל על שם מקום בדרום גרמניה).
  8. לפי השלט שהיה קבוע על ביתו של האב הקדמון של המשפחה:
    שם המשפחה רוטשילד (Rothschild) ניתן על שם השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה בפרנקפורט, שם המשפחה גנז (Ganz) ניתן על שם תמונת האווז שהיה מצויר על שלט בפתח בית המשפחה, וכן הלאה. שלטי הבתים שימשו, בין השאר, כעזרה לציון בית מסוים, במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום.
  9. לפי הכינוי המאפיין את ראש המשפחה:
    אלטמן (Altmann) בגרמנית = אדם זקן, קורץ (Kurz) בגרמנית = אדם נמוך קומה, קוצ'וק (Kutchuk) = אדם קטן בטורקית, גרוסמן (Grossmann) = אדם גדול, אבולעפיה (Abulafia) בערבית = בריא מאוד, קליין (Klein) בגרמנית = קטן = זעירי (Zairi) בערבית, גודמן (Goodmann) בגרמנית = אדם טוב.
  10. לפי היום בשבוע, החודש או העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה:
    שם המשפחה מונטאג (Montag) = יום שני, זונטאג (Sonntag) = יום ראשון, משפחת זומר (Sommer) = קיץ בגרמנית, וינטר (Winter) = חורף ועוד.
  11. לפי היצירה העיקרית שכתב האב הקדמון של המשפחה:
    לבוש - על שם ספרי ה"לבושים" שכתב הרב מרדכי יפה ושפורסמו בשנים 1620-1590. ט"ז - הספר "טורי זהב" שכתב הרב דוד הלוי ופורסם בלובלין ב-1646. ש"ך - הספר "שפתי כהן" שכתב הרב שבתאי הכהן ופורסם בקרקוב ב-1646/7. של"ה - הספר "שני לוחות הברית" שכתב הרב ישעיהו הלוי הורוביץ ופורסם באמסטרדם ב-1757. ב"ח - הספר "בית חדש" שכתב הרב יואל סירקיס ופורסם בקרקוב בשנים 1840-1831. רבנים אלו מוכרים על פי רוב כיום רק בשם החיבור שכתבו ואילו שמם האמיתי ידוע רק ליודעי חן.
  12. אימוץ של שם משפחה אחר, בדרך כלל של משפחה מכובדת, שאליה רצו להשתייך או להתייחס:
    ידועים מקרים רבים שאנשים החליטו לאמץ לעצמם את שם המשפחה "רפפורט" בגלל ייחוסה וכבודה של משפחת כוהנים זו, במקרים רבים היו אלה גברים ממשפחה אחרת שהתחתנו עם בת הנושאת את השם "רפפורט" ואימצו את השם גם לעצמם. ואולם, היו מקרים אחרים שבהם אימוץ שם המשפחה נעשה על אף שלא היה כל קשר דם בין שתי המשפחות.
  13. לפי משמעות תרבותית או לאומית שמקבלי השם רצו לאמץ: התנועה הציונית, למשל, חרתה על דגלה את החזרה אל ארץ האבות ואל השפה העברית, וממילא שללה בראשיתה שימוש בשמות משפחה המזוהים עם הגלות. וכך, עוד טרם שהוקמה מדינת ישראל ובמיוחד לאחר הקמתה, התפתחה תנועה רחבה של שינוי שמות משפחה לצלילים ולמשמעויות עבריים.
    השיטה הנפוצה ביותר לקביעת שם המשפחה החדש הייתה לאמץ שם המציין את שם אביו של בעל השם. שיטה נוספת הייתה לאמץ שם חדש שנשמע מבחינה פונטית דומה לשם המשפחה הקודם. כך הפך שם האב ראובן לשם המשפחה ראובני (Reuveni), פנחס = פנחסי (Pinchsi), שמעון = שמעוני (Shimoni) ועוד.
    ראשי היישוב והמדינה היו דוגמה לבאים אחריהם והיו שותפים לתהליך זה. אחריהם החרו והחזיקו כמעט כל אנשי "המי ומי" בחברה הישראלית. דוד גרין שינה את שמו לבן גוריון, משה שרתוק הפך לשרת, גולדה מאירסון למאיר, בן-ציון דינבורג הפך לדינור, זיאמה אהרונוביץ לארן, זלמן רובשוב לשז"ר, יצחק שימשלביץ ליצחק בן-צבי, אשתו, רחל לישנסקי, הפכה לרחל ינאית, לוי שקולניק היה לאשכול וכן הלאה.


נפח = המר

דברים אלו הם סיכום קצר במיוחד של הידוע לנו על אודות שמות המשפחה היהודיים לדורותיהם. בחוברות הבאות של "עתמול" נעסוק בפירוט יתר במוצאם ובמשמעותם של שמות משפחה ייחודיים מקהילות שונות של העם היהודי ברחבי העולם.

* ציורים: ארתור שיק. בעלי מלאכה יהודיים אופייניים שעיסוקיהם הפכו לשמות משפחה.
* תודות מקרב לב לגב' מטילדה טג'ר על עזרתה בנושא השמות של משפחות ספרדיות ומזרחיות, תודה רבה וחמה נתונה לגב' הרייט קסו על עזרתה באיתור מקורות לכתבה זו.

ביבליוגרפיה:
כותר: טוב שם טוב
מחבר: רפפורט, חנן (ד"ר)
תאריך: ספטמבר 2005 , גליון 183
שם כתב העת: עת-מול : עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל
בעלי זכויות : יד יצחק בן-צבי
הוצאה לאור: יד יצחק בן-צבי
הערות: 1. כתב העת עת-מול יצא בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב, המרכז לחקר התפוצות ע"ש גולדשטיין-גורן עד לשנת 1998. החל משנת 1999 ההוצאה לאור הינה יד יצחק בן צבי.
הערות לפריט זה: 1. חנן רפפורט הוא ד"ר לפסיכולוגיה קלינית, ועמד שנים רבות בראש מכון סאלד - המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית