אדם ובעל חיים (כנראה איל) עומדים על צלע הר, וניצבים כצלליות על רקע שמים בגווני אדום-ורוד. מולם נפרשת ירושלים. ליד הדמויות מופיע המשפט "האם אתה רואה מה שאני רואה?" שמדגיש את המעמד של הצפייה ממרחק לעבר ירושלים, המהווה מושא השתוקקות, סמל לשיבה לציון. ירושלים מתוארת באופן מפורט יחסי, בעוד הדמויות מתוארות כצלליות, ספק נוכחות במקום, ספק זיכרון של נוכחות שהייתה שם קודם.
צבעי הציור אינם ריאליים, דבר המבהיר לנו שאנו צופים ברגע סימלי ולא ממשי. צבעו הכחול של האיל, הצבע החזק ביותר בתמונה, וכן מיקומו במרכז התמונה, מדגישים אותו. האיל הוא אחת החיות שנהוג להקריב אותן, ולכן הוא קשור גם אל הקדושה ואל האל. האיל הניצב מול ירושלים כצללית, אולי כזיכרון של סיפור עקידת יצחק, של הר המוריה, של גאולתו של יצחק וקרבנו של האיל (בראשית כ"ב), ובשל היותו קרבן, הוא מזכיר גם את בית-המקדש. הדמות האנושית הרזה חסרת הנוכחות כמעט, האוחזת במוט שבעוד רגע יתפוגג ולא יוכל לתמוך בה, מעלה בזיכרון את משה שהתבונן לעבר הארץ המובטחת ולא זכה להגיע אליה. וכך, בציור אחד מקופלים יחד זיכרון העיר ירושלים וההשתוקקות אליה.
