הגימנסיה העברית הראשונה בארץ-ישראל ובעולם. נוסדה בשנת 1905 על-ידי ד"ר מטמון-כהן ביפו ונקראה תחילה "הגימנסיה העברית ביפו". לאחר זמן שונה שמה ל"הרצליה", על שמו של חוזה מדינת היהודים.

הבניין הראשי הוקם ברחוב אחד העם, מול רחוב הרצל, על מגרש שהקצתה הקרן הקיימת לישראל, ובתרומת הנדבן היהודי, השופט יעקב מוזר מאנגליה.

"הרצליה" היתה ציון-נוף ידוע בתל-אביב, מרכז חינוכי וציבורי בעל השפעה רבה ביישוב העברי, ושמה יצא גם אל מחוץ לגבולות הארץ. הגימנסיה הוציאה לאור את ספרי הלימוד הראשונים בעברית במקצועות המתמטיקה, הפיזיקה, הכימיה ושאר מדעי הטבע. מחניכי "הרצליה" נעשו במרוצת השנים מנהיגים ועסקנים חשובים. מחזור ראשון סיים לימודיו בשנת 1913. משבר פקד את המוסד במלחמת-העולם הראשונה. עם גירוש יהודי העיר על-ידי התורכים, עברו המורים עם 120 תלמידים אל שפיה. שם ידעו סבל רב, מחסור ומצוקה, עד שנכבשה הארץ בידי הבריטים ובשנת 1917 נפתחה הגימנסיה מחדש בתל-אביב. בשנת 1957 עברה הגימנסיה אל ביתה החדש בקרן הרחובות רמז-ז'בוטינסקי. הבנין הישן נהרס ובמקומו קם "מגדל שלום".

תנועות שונות צמחו בקרב תלמידי הרצליה כגון, תנועת הצופים, "החוגים", "גדוד מגיני השפה" ואחרים. תלמידי "הרצליה" נעשו חלק פעיל ב"השומר" ה"הגנה" והפלמ"ח ועוד.