הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > ארכיאולוגיה מקראיתעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > סיפורי הראשית > מגדל בבל
מוזיאון ארצות המקרא



תקציר
בסמופוטמיה נמצאו מספר זיקורתים. דף המידע מתאר את הזיקורתים מבבל, מאור ודן בתפקידם ובזיקה שלהם לסיפור מגדל בבל המקראי.



הזיקורת ממסופוטפיה
מחבר: מוזיאון ארצות המקרא. צוות מוזיאון ארצות המקרא


הזיקורת, כשמו כן הוא, נראה כבניין גבוה מזדקר מעלה, בעל כמה קומות רבועות, אשר שטחן הולך ומתכנס כלפי מעלה. בני מסופוטמיה, בוני הזיקורתים, תיארוהו כמגדל הנמתח מהשמים העליונים ועד עמוק מתחת לאדמה, וכעמוד המחבר בין השמים ממעל לארץ מתחת. חוקרים רבים משערים שבראש הזיקורת ניצב מקדש, ששימש כמעונו של האל בעת ירידתו ארצה לבני האדם, אולם עד כה לא נמצאו תיאורים מפורטים על תפקידו של חדר זה, ולפיכך אין יודעים בבירור לשם מה שימש הזיקורת.

הזיקורתים הראשונים במסופוטמיה נבנו על ידי המלך אור-נמו (2095-2112), מלכה הראשון של השושלת השלישית של אור. במוזיאון ארצות המקרא מוצג דגם של הזיקורת הידוע ביותר שבנה מלך זה, הזיקורת מהעיר אור שהוקדש לאל הירח ננה, פטרון העיר.

מהזיקורת שרדו שתי הקומות הראשונות בלבד ושלושה גרמי מדרגות, אך מניחים כי נוספה עליהם גם קומה שלישית, ובראשה מקדש לאל. היקפה של הקומה הנמוכה ביותר היה 43x62.5 מטר בקירוב, גובהה כ-11 מטר. היא נבנתה מלבני בוץ מיובשות בשמש, וצופתה בלבנים שרופות ומטויחות. מלכי מסופוטמיה שמלכו אחרי אור-נמו המשיכו במנהגו זה, ובנו זיקורתים נוספים בערים רבות.

אחד מהזיקורתים המפוארים ביותר, ששמעו יצא אף אצל היוונים, היה הזיקורת שנבנה בעיר בבל, שנקרא 'בית יסוד שמים וארץ', והוקדש לאל מרדוך, פטרון העיר ואלה של ממלכת בבל כולה. אורך צלעותיה של הקומה התחתונה היה 91 מטר, וככל הנראה הזדקר הזיקורת עד לגובה 90 מטר, גובה עצום במונחי הימים ההם. לאחר שהמלך האשורי סנחריב החריב אותו בשנת 689 לפנה"ס, בנו אותו מחדש אסרחדון ואשורבניפל מלכי אשור, והשלימו את עבודתם נבופלאסר ונבוכדנאצר מלכי בבל. מהזיקורת המפואר ההוא שרדו רק המדרגות, לאחר שהפרסים החריבו אותו, וברבות הזמן אף נלקחו גם רבים מלבניו שעוד נותרו. לפיכך נשתמר זכרו של הזיקורת רק בכתביהם של היוונים והבבלים, ולמרות חוסר ההתאמה ביניהם מנסים החוקרים לשחזר לאורם את מבנה הזיקורת, כפי שנעשה גם במוזיאון ארצות המקרא.

היוונים סיפרו שכל קומה בזיקורת הבבלי נצבעה בצבע אחר, ובראשו עמד מקדש מצופה לבנים כחולות מזוגגות. הבבלים תיארו את מידותיו של מקדש זה, וסיפרו כי במקדש שעמד בראש הזיקורת היתה חצר מקורה מוקפת חדרים קטנים שהוקדשו לאלים שונים. במערב החצר ניצב חדרון ובתוכו שכנה מיטת האל. תיאור זה מזכיר את דברי הרודוטוס, ההיסטוריון היווני בן המאה החמישית, על הפולחן השנתי שנערך בזיקורת: "...במרכז המתחם בנוי מגדל מוצק, סטאדיון אחד אורכו ורוחבו, ועליו בנוי מגדל אחר ועל זה עוד אחד, ובסך הכל שמונה מגדלים. הדרך העולה אל המגדל העליון סובבת מבחוץ את כל המגדלים. באמצע המעלה יש מישורת עם כסאות למנוחה, שבהם יכולים העולים לשבת ולהינפש. במגדל האחרון יש מקדש גדול; בתוכו מונחת מיטה מקושטת היטב ולידה שולחן עשוי זהב. אין במקדש שום פסל, ואין איש שוכב בו בלילה, אלא אישה אחת מבנות הארץ, שאותה בוחר האל מבין כולן, כפי שאומרים הכשדים, שהם כוהני האל הזה" (היסטוריה, ספר א', פסקה 181, תרגום: ב' שימרון ור' צלניק-אברמוביץ).

חוקרים רבים מניחים כי אותו זיקורת ידוע מבבל היווה השראה לסיפור 'מגדל בבל' המקראי. כמסופר בבראשית י"א נסעו האנשים לבקעה בארץ שנער, היא בבל, ובנו מגדל מלבנים שרופות "וראשו בשמים" – כסגנון הבנייה הבבלי – למען "נעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ". מסיפור זה ניתן ללמוד עד כמה הרשימו הזיקורתים את בני המזרח הקרוב הקדום, אשר פירשו אותם כסמל לגאווה ועריצות. אולם בני מסופוטמיה האמינו שמגדליהם הגבוהים מוקדשים לאלים בלבד, ולא לבני האדם. מוסכם על החוקרים שהזיקורת לא החליף את מקדשו הראשי של האל, בו הונח פסלו, ועם זאת לא פירטו כיצד שימשו אלה את האלים, ולפיכך נותר עניין זה עדיין בגדר תעלומה.

לקריאה נוספת בנושא:

מהו זיגורט?

 

ביבליוגרפיה:
כותר: הזיקורת ממסופוטפיה
שם  הפרסום מקורי: מוזיאון ארצות המקרא
מחבר: מוזיאון ארצות המקרא. צוות מוזיאון ארצות המקרא
תאריך: 2002
בעלי זכויות : מוזיאון ארצות המקרא
הוצאה לאור: מוזיאון ארצות המקרא
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית