הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > פסיכולוגיה
האוניברסיטה העברית. המרכז להוראת המדעים ע"ש עמוס דה שליט


תקציר
על ה"שיבושים", ששינו את דרכו של פרויד, והם תופעות של השפה הקשורות לפעילות הנפשית, כגון פליטות פה, מעשי כשל וחלומות.



פרויד וה"שיבושים"
מחברת: תמר כפרי


לא פעם מעניין לעקוב אחר סיפור חייהם של הוגי-דעות גדולים ולהתחקות אחר ה"שיבושים" ששינו את דרכם, הסיטו אותם מכוונתם הראשונה והובילו אותם, כאילו במקרה, לתגליות גדולות, תגליות ששינו את הידע שהיה קיים עד זמנם. בכל מה שקשור לפרויד, תגליותיו הגדולות קשורות לידע שלנו על עצמנו, ליחס אל נשמתנו.

ה"שיבושים" ששינו את דרכו של פרויד הם תופעות של השפה הקשורות לפעילות הנפשית האנושית, כגון פליטות פה, מעשי כשל וחלומות.

אשר לחלום, בתקופות קדומות ראו בו דרך לחיזוי העתיד, ודי אם נזכיר את יוסף "פותר החלומות". דרך זו של "פתרון חלומות" לא זכתה ליחס מכובד בעיני אנשי המדע בזמנו של פרויד. חלק מהם התייחסו לחלום כאל פעילות סתמית, שאין לה משמעות או השפעה על חיי הנפש של האדם. במושג "פתרון חלומות" ראו אמונות תפלות של תרבויות פרימיטיביות, שאין להתחשב בהן בתקופת המדע שהלכה ופרחה.

למושגים "פליטות פה", "מעשי כשל" וכדומה, לא היה כל יחס מדעי. המדענים ראו בהם טעויות, שיבושים חסרי משמעות כלשהי. אלמלי פרויד, אם כן, לא היינו רואים ב"שיבושים" אלה חשיבות כלשהי לחיי הנפש שלנו, ואולי אפילו לא היינו מדברים על "חיי נפש", לפחות לא במובן שפרויד דיבר.

זיגמונד פרויד נולד בעיר פרייברג שבמורביה (כיום - צ'כיה) בשנת 1856, למשפחה יהודית. כאשר היה פרויד בן ארבע, נדדה המשפחה והשתקעה בווינה, אוסטריה. שם הוא גדל, התחנך וסיים את לימודי הרפואה.

פרויד חלם להיות חוקר, ועל כן עסק במחקר מוח האדם באחת ממעבדות המחקר היוקרתיות בווינה באותה עת. העיסוק במחקר דרש ממנו זמן ומשאבים (מילגות מחקר לא היו קיימות באותם ימים), ומאחר שכסף לא עמד לרשותו, נאלץ לוותר על המשך קריירה מבטיחה כחוקר ולעסוק בהתמחות קלינית - עיסוק המאפשר פרנסה והקמת משפחה. הוא עשה זאת בלב כבד, לאחר שהכיר את האשה שהיתה אחר-כך לאשתו.

בעת שהתמחה בנוירולוגיה, הובאו לתשומת לבו חולים שאובחנו כ"נוירוטיים" - מונח שהשתמשו בו זה כמה שנים כדי לציין חולה במחלה נוירולוגית שאי-אפשר למצוא בגופו או במערכת העצבים שלו פגיעה ברקמות (פגיעה פיסית) ובלטינית SINE MATERIA "פגיעה ללא חומר".

החולים ה"נוירוטים" סבלו מתופעות קשות: שיתוקים, הפרעות בתיפקוד החושים, בעיקר חוש הראייה, שינויים במצב הכרתם - בלי שיהיה לרפואה הסבר כלשהו או דרך ריפוי. בחקר תופעות אלה עסקו נוירולוגים ידועי שם רבים באותה עת, אך הם התקשו למצוא הסבר לתופעות המוזרות הקשורות למחלה. למשל, השיתוק תקף את החולים באזורי גוף שלא תאמו את הפיזור של מערכת העצבים, חולים נמצאו במצב הכרה שונה מהרגיל, אך לא זכרו דבר על מצבם כאשר חזרו למצבם הקודם.

החוקרים העלו תזות שונות לגבי סוג ה"שיבוש" במערכת העצבים שהיה עשוי לתת הסבר הגיוני לתופעות אלה. וכפי שאמרנו, לא היתה שום דרך לטפל בחולים אלה ולרפא אותם.

גם פרויד, בהיותו חוקר קפדני, המשיך לחקור ולתהות בנושא זה, ולא היה מוכן לקבל הסברים לא מדעיים כמו: "טעות" או "שיכחה" - לפחות לא בלי הוכחה. הוא הניח שיש סיבה אחרת לתופעות אלה. זו, אם כן, תחילת דרכו המדעית של פרויד: למצוא מרפא למחלה נוירולוגית חשוכת מרפא ,שאין יודעים מה הסיבה לה.

עד מהרה מצא פרויד את עצמו חוקר בתחום הנפש. עד ימיו, היתה הנפש מושג מתחום המיסטיקהוהפילוסופיה (אריסטו, למשל, מביא הגדרה של נפש האדם בספר הפיזיקה שלו...). פרויד היה הראשון שהחל לחקור באורח מדעי-שיטתי מושג מופשט, משהו שהוא בהחלט SINE MATERIA באדם - נשמתו.

תשוקתו העזה של פרויד לדעת התגברה על כל המכשולים: העובדה שעליו לעסוק באובייקט מופשט; תגליות לא צפויות או כאלה שלא תאמו את הידע הקיים ואת המוסכמות החברתיות של תקופתו לא מנעו אותו מלהמשיך לחקור. כפי שאמרנו, פילוסופים רבים עסקו בנפש האדם. חלקם אפילו התייחסו במפורש ללא-מודע, כך שלא נוכל לטעון שהלא-מודע הוא תגליתו של פרויד, לפחות לא תגליתו הגדולה ביותר. גדולתו היתה, לדעתי, בכך שהוא לא נעצר מול הלא-ידוע, ולא התכחש לו.

תוך שימוש נבון בידע שהיה קיים בזמנו, המשיך בחיפוש הלוגיקה והמבנה של נפש האדם, מבלי להתחשב בדעות קדומות או במוסכמות חברתיות. כך הלך וגילה, צעד-צעד, את משמעותם של החלומות ואת השפעתם על חיי היום-יום שלנו, את הדרך הנפתלת שבה הלא-מודע מוצא את דרכו אל התודעה :פליטות פה, מעשי כשל, חלומות וכדומה. כך הוכיח לנו שלא תמיד שיבוש פירושו טעות חסרת משמעות.

כך זכה זיגמונד פרויד להימנות עם גדולי המחדשים בעולם, אלה שהעזו לשבור את גבולות הידע של זמנם ולגלות או להמציא תחום חדש של מחקר: גליליאו גליליי, אייזיק ניוטון ואף אלברט איישטיין.

על עבודתו בסוגיות אלו תוכלו לקרוא בכתביו, הנמצאים בספריות של כל אוניברסיטה בארץ באנגלית ובעברית (לפחות חלקם). ואם לא הצלחתי לסקרן אתכם עד כדי כך, לפחות היזהרו מהנוסחה האינטואיטיבית: שיבוש = טעות חסרת משמעות.

ביבליוגרפיה:
כותר: פרויד וה"שיבושים"
מחברת: כפרי, תמר
תאריך: 1996 , גליון 11
שם כתב העת: כמעט 2000 : כתב עת למדע וטכנולוגיה
בעלי זכויות : האוניברסיטה העברית. המרכז להוראת המדעים ע"ש עמוס דה שליט
הוצאה לאור: האוניברסיטה העברית. המרכז להוראת המדעים ע"ש עמוס דה שליט; מוזיאון המדע החדש ע"ש בלומפילד
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית