הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > כתיבה
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
דך מידע זה עוסק בסוגים העיקריים של היסודות המארגנים את הטקסט: כלל ופרט, סיבה ותוצאה, השוואה וניגוד, התפתחות.



הבנה והבעה : יסודות מארגנים - זיהוי
מחבר: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות לשון


יסודות מארגנים - תרשים

לכל טקסט עיוני יש בדרך כלל מבנה, כלומר יש סדר פנימי לפיו נמסרים הדברים, יש יסוד מארגן. הארגון סביב יסוד זה הופך את הקטע קל להבנה ולזכירה.
המבנה מלכד את חלקי הטקסט לשלמות אחת בזכות הקשרים הלוגיים (ההגיוניים) שביניהם.
קשר לוגי יכול לבטא סוגים שונים של יחסים, כגון: כלל ופרט, סיבה ותוצאה, השוואה וניגוד, התפתחות.

נציג כמה מן היסודות המארגנים האופייניים לטקסטים עיוניים.

קשר "כלל ופרט"

בקשר "כלל ופרט" הטקסט בנוי מן הכלל אל הפרטים: מן השלם אל חלקיו; מן ההכללה אל הפירוט; מן התופעה אל ההסברה; מטענה כלשהי לניתוחה, להסברה, להמחשתה; מרעיון להדגמה.

נניח שנושא הטקסט הוא העלייה החדה במספר הישראלים היוצאים לחו"ל. טקסט שהיסוד המארגן שבו הוא כלל ופרט, יכול להציג את התופעה הכללית ולפרט: להציג נתונים מספריים על היוצאים, על עיסוקיהם, על יעדי הנסיעה שלהם וכדומה, להביא ציטוט מפי אדם שמרבה לנסוע.
לעתים הסדר הפוך – מן הפרטים אל ההכללה.

דוגמה לטקסט כתוב בקשר "כלל ופרט":

בצורת החיים של המשפחה הערבית מקובל שהמשפחה המורחבת חיה במקום אחד. בני המשפחה קרובים פיסית, הם גרים בכפר אחד או בשכונה אחת, והם מתראים זה עם זה מדי יום. לעיתים קרובות חיים באותו הבית שלושה דורות: סבא, בניו הנשואים ובני משפחותיהם. צורות הבתים תוכננו בהתאם: בתים רבים נבנים באופן שניתן יהיה להוסיף בהם קומה למגורי בן, שהתחתן ועומד להקים לו משפחה משלו. צורת המגורים הזו גם משקפת שליטה של אב ברכוש: המגורים בקרבת מקום נובעים מכך שהבנים מקבלים את האדמה לבנייה בירושה מהאב.

© "בחמישה קולות" בעריכת דני רבינוביץ,
הוצאת מטח, עמ' 35, 1994.

במשפט הראשון מוצגת ההכללה (בצורת החיים...) ובהמשך מופיעים הסברים, דוגמות והמחשות שהם פירוט של ההכללה.

קשר השוואה וניגוד

בקשר השוואה וניגוד (וגם "בעד ונגד") הטקסט בנוי בקשר של הקבלה, של השוואה או של ניגוד בין תופעות, בין רעיונות או בין דעות.

למשל, אם נושא הטקסט הוא "העלייה במספר הישראלים הנוסעים לחו"ל", טקסט עיוני, הכתוב בקשר של השוואה וניגוד, יכול להשוות בין תופעת העלייה במספר הנוסעים לחו"ל בישראל לבין מספר הנוסעים בארצות אחרות, או בין תופעה זו בקרב צעירים לבין התופעה בקרב מבוגרים וכדומה.

דוגמה לטקסט שהיסוד המארגן בו הוא "השוואה וניגוד":

במשך מרבית תקופות ההיסטוריה האנושית היה מישור החוף התיכון והדרומי אזור שבו שכנה אוכלוסייה מועטה ביישובים מעטים. הגורם ששלט באזור היה הנוף הטבעי, שהציב קשיים ומגבלות קשות בפני האדם: אזורי חולות נודדים, ביצות, מחסור חמור במים, קרקע שלא התאימה לחקלאות של אז, ועוד. כל אלה גרמו לכך שבמשך תקופות ממושכות הייתה לאזור זה חשיבות קטנה בלבד, ואילו מרכזי היישוב הגדולים והצפופים היו ממוקמים באזורים אחרים של ארץ-ישראל.
הנוף האופייני למישור החוף כיום שונה מאוד מזה של העבר. יישובים משגשגים, שכמעט נוגעים זה בזה, אזורי תעשייה צפופים, שדות מוריקים, בריכות דגים, רשת צפופה של דרכי תחבורה – הם התופעות הבולטות היום במישור החוף התיכון והדרומי.

© "מישור החוף התיכון והדרומי וצפון הארץ",
מאת צבייה פיין, הוצאת מטח, 1998.

בקטע מתואר מישור החוף במשך מרבית תקופות ההיסטוריה לעומת מישור החוף כיום.

קשר "התפתחות"

לעתים הטקסט בנוי כך שמוצגים בו שלבים בתופעה, שלבים בהתפתחות, סקירה היסטורית.
קשר "התפתחות" מאורגן לפי ציר זמן ונקרא גם יסוד מארגן "כרונולוגי".
פעמים רבות נוהגים לפתוח נושא מסוים בסקירה היסטורית שלו, בתיאור השלבים בתהליך, בתיאור ההתפתחות שחלה בתופעה וכדומה.

דוגמה לטקסט שהיסוד המארגן בו הוא "התפתחות":

במאה ה-19 קיננו ברחבי הארץ אלפי נשרים. כניסת הנשק החם לאזור מתחילת המאה ה-20 הביאה לציד המוני של עופות דורסים, בהם גם הנשרים. הפגיעה החמורה ביותר בנשרים ובמרבית העופות הדורסים האחרים בישראל נגרמה בשנות ה-50 עקב הרעלה מחומרי הדברה בהם משתמשים בחקלאות.

© "הרעלת הנשרים בגולן", מאת: אוהד הצופה ועופר בהט,
מתוך: טבע הדברים, גיליון 38, אוגוסט 1998.

קטע זה מתאר את ההתפתחות של תופעה (פגיעה בחיי הנשרים) ואת שלביה.

קשר "סיבה ותוצאה"

קשר זה מציג את היחסים שבין סיבה לתוצאה או בין סיבה למטרה, פירוט של תופעה ופירוט סיבותיה, הצגת רעיון ומטרותיו.
למשל, אם הנושא הוא עלייה במספר הנוסעים לחו"ל, הטקסט יכול לבדוק מה הן הסיבות לעלייה זו. האם הסיבה היא עלייה ברמת החיים? הוזלת מחירי הטיסות? תחושת מצור? סקרנות? היסוד המארגן בטקסט כזה הוא סיבה ותוצאה.

דוגמה לטקסט שהיסוד המארגן בו הוא "סיבה ותוצאה":

רבים מפרידים כיום בין עיסוק לצורך פרנסה לבין עיסוק מהנה לשעות הפנאי שדרכו הם מנסים להגשים את חלומם. המונים עוסקים כיום באומנויות שונות, ולכן היכולת להתבלט בהישגים קטנה הרבה יותר מאשר אי פעם. כתוצאה מפעילות הפנאי העצומה המוצעת לנו, אנו חשים לעיתים רוויה, בשל עודף חוויות תרבותיות, ואין בנו עוד היכולת הראשונית להתרגש ממעשה יצירה נדיר או ממופע מרתק. כלומר הפנאי שמאפשר את הפעילות האינטנסיבית הזאת גם מרחיק את סף הגירוי. דומה הדבר לאדם הנוטל כמות גדולה של תרופה במשך זמן רב, וגופו מפסיק להגיב לחומר.

© "פנאי", מאת: מיכאל תבור,
מתוך: תיגר, הוצאת מטח, 1990.

קטע זה מסביר את הסיבות להרחקת סף הגירוי שלנו.

‏‏זיהוי של יסודות מארגנים - טיפים

טקסט בדרך כלל מאורגן באופן מסוים. היסודות המארגנים העיקריים הם: כלל ופרט, השוואה וניגוד, התפתחות, סיבה ותוצאה.

כלל ופרט – הטקסט מביא הכללה ולאחריה פירוט, דוגמות, המחשות, הסבר, ניתוח וכדומה.
השוואה וניגוד – הטקסט משווה בין שני עניינים, בודק את השווה והשונה, או מציג טענות בעד ונגד.
התפתחות – הטקסט סוקר שלבים בהתפתחות של התופעה לאורך זמן.
סיבה ותוצאה – הטקסט בוחן מה גרם למה, מהי התופעה ומה סיבותיה או תוצאותיה.

 
 
ביבליוגרפיה:
כותר: הבנה והבעה : יסודות מארגנים - זיהוי
שם  האתר: HighLearn : קורס לשון לבגרות
מחבר: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות לשון
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות:

1. אתר זה מכיל את הקורס "לשון לבגרות". הקורס מכיל את כל החומר לבגרות בלשון על פי תכנית הלימודים של משרד החינוך. בקורס קיימים שלושה מסלולים: הגה וצורות, תחביר והבנה והבעה.
2. הקורס נשען על ספר הלימוד לחטה"ע "עיין ערך: לשון-הבנה-הבעה" (הוצאת מטח, 1999).

הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית