‏‏טיפים

• חשוב לזכור שתפקיד הפסוקית לא נקבע על פי מילות השעבוד השונות, אלא על פי השאלה הנשאלת לגבי המשפט היסודי.
  דוגמות:

• הבחנה בין פסוקית מושא לבין פסוקית נושא

בשתי הפסוקיות השאלה הנשאלת היא "מה?" הזיהוי נעשה לפי המשפט היסודי.
אם במשפט היסודי יש נושא לפנינו פסוקית מושא. למשל:

• מילות השאלה השונות פותחות פסוקיות:

דוגמות:

שאלו אותי מה גרם לי ללמוד ספרדית.
השאלה הנשאלת כדי לזהות את סוג הפסוקית היא "מה שאלו אותי?" ולכן זאת פסוקית מושא.

עניין אותנו מי קיבל תעודה טובה.
השאלה הנשאלת כדי לזהות את סוג הפסוקית היא "מה עניין אותנו ?" וביסודי אין נושא, ולכן זאת פסוקית נושא.

• פעמים רבות ה' הזיקה פותחת פסוקית. ה' הזיקה ממירה את שֶ (ש' השימוש).

ה' הזיקה איננה ה' היידוע. אם אפשר להחליף אותה ב- שֶ (שמעידות) זוהי ה' הזיקה והיא פותחת פסוקית לוואי.

• שחבור

בשחבור הפסוקיות רצוי להבחין בין שתי הוראות שונות:
א. שחברו את המשפט הנתון כך שישמש כפסוקית נושא. - במקרה כזה כל המשפט צריך להפוך לפסוקית, ולכן יש להוסיף לו משפט יסודי.

שחבור המשפט לפסוקית נושא: ידוע שברוך שיחק בכדור.

ב. שחברו את המשפט הנתון למשפט מורכב בעל פסוקית נושא.
במקרה כזה אין להוסיף משפט יסודי.
המשפט: הנער זכה במדליית זהב. שחבור: מי שזכה במדליית זהב הוא הנער.

• מדיבור ישיר לדיבור עקיף ולהיפך

כאשר אנו משחברים משפט בדיבור ישיר למשפט בדיבור עקיף, אנו משמיטים את הנקודתיים ואת המירכאות, ושמים במקומם מילת שעבוד: שֶ, כי וכו'. כמו כן אנו משנים את הגוף של שם העצם שאליו פונים מגוף II לגוף III.

דוגמה:
דיבור ישיר – המורה אמרה: "תלמידים, עליכם להצליח בבחינה".
דיבור עקיף – המורה אמרה שעל התלמידים להצליח בבחינה.
דוגמה נוספת:
דיבור ישיר – בעיתון כתוב: "מחר ירד גשם".
דיבור עקיף – בעיתון כתוב שמחר ירד גשם.