במשך מאות שנים האמינו אנשים שמיני צמחים שונים יכולים לרפא מחלות. צמח הקנבוס, צמח הדבקון ועסיס פרחי הפרג, למשל, נחשבו כ"מבריחי הרוחות הרעות" של הכאב. ניצני עצי רוש (hemlock) נחשבו כמועילים בריפוי מחלת הצפדינה, וקליפות של עצי ערבה ותירזה הקלו על כאבי דלקת מפרקים.
בשנת 1763, הכומר האנגלי אדוארד סטון, דיווח שקליפת עצי הערבה "יעילה מאוד בריפוי מדאוב (חום עז) והפרעות לסירוגין (התקפי חום)". סטון גילה לראשונה את התרופה בשעה שהלך לטיול רגלי. בהיסח הדעת, הוא משך בפיסה מקליפת עץ הערבה ולעס אותה, ואז שם ליבו להשפעותיה. סטון בדק את התרופה העממית הזו על גופו במשך חמש שנים, והבחין שהיא הקלה על הכאבים שסבל מדלקת המפרקים.
בשנות השלושים של המאה התשע-עשרה, חומר ההרדמה שגילה סטון, מרכיב כימי הנקרא חומצה סליצילית, בודד מצמח נוסף הנקרא עוקצנית (ממשפחת השושניים). בדומה לקליפת הערבה, תמצית שיח העוקצנית אכן הקלה על הכאבים; אולם היא הייתה כה חריפה, עד שמרבית האנשים לא יכלו לשאת את גירוי הקיבה שנגרם בעטייה. הכימאי הצרפתי, קרל פרדריק ג'רהרד (1833-1902) הרכיב את התרכובת האורגנית acetylicalic acid או אספירין, בשנת 1853. התהליך בו הוא הפיק את האספירין צרך זמן רב מדי מכדי שישמש כתרופה באופן מעשי. ייצור המוני לצריכה כללית לא היה רווחי במידה דיו. אך, החוקרים הגרמנים פליקס הופמן והינריך דרסר פיתחו, זמן קצר אחרי כן, שיטת ייצור פשוטה יותר.
בשעה שעבד ככימאי, עבור חברת התרופות בייר בשנת 1899, החל הופמן לחקור שיטות יעילות יותר להפקת תרופה משככת כאב. במעבדות החברה פותח חומר כימי חדש מעטרן. יחד עם דרסר עמיתו, ערך הופמן ניסויים בנוסחה החדשה וגילה הקלה בתסמיני דלקת המפרקים של אביו, ללא גירויי הקיבה שגרמו התרופות הישנות. הנוסחה של דרסר והופמן הציקה לקיבה פחות, משום שהם הוסיפו חומר בולם, שעזר לסתור את החומצתיות בקיבה. בייר רשם פטנט על הנוסחה ושיווק אותה כאספירין בייר. אפשר היה לרכשה באמצעות מרשם רופא מתחילת שנת 1905. כיום, צורכים את האספירין ביליוני אנשים.
החיסרון העיקרי של האספירין הוא, שעדיין קיימת בו נטייה לגרום אצל חלק מהמשתמשים לגירוי ברפידת הקיבה, ולעתים הוא גורם לדימום. בכמויות גדולות, אספירין היא תרופה רעילה היכולה לגרום לנזקים בכליות. לעולם אין לתת אספירין לילדים החולים במחלות נגיפיות; השימוש במקרים כאלו שוייך לתסמונת ריי, מחלה נדירה ולעתים קטלנית.
כיום ידוע שתרופת האספירין אינה רק משככת חום, מקלה על כאבי הראש, השרירים והפרקים אלא מפחיתה דלקות, במיוחד דלקות שגרון ומפרקים. כמו כן הוכח שהיא מונעת היווצרות קרישי דם ולכן משתמשים בה למניעת התקפות לב ושבץ. תרופות חדשות נוגדות דלקות ומשככות כאבים, פותחו ונמכרות במקומות רבים. הן כוללות איבופרופן ואצטאמינופן (פאראצטמול), אך עבור רופאים וחולים רבים, אספירין נותרה התרופה הטובה ביותר למניעת כאבים.
