חלום שלמה בגבעון

בתחילת מלכות שלמה, לאחר שהגיע לבמה הגדולה בגבעון והקריב שם אלף עולות, ה' נראה אל שלמה בחלום הלילה. בחלום הציע ה' לשלמה להעניק לו כל שיבקש. שלמה בחר ב"...לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע..." (מל"א ג 9). בקשתו נענתה, ובנוסף לה קיבל שלמה גם עושר, כבוד ואריכות ימים. הסיפור מופיע במל"א ג 2-15.

נדון בהקשר של סיפור חלום שלמה בעזרת שתי שאלות –

• מדוע ביקש שלמה מאלוהים חוכמה - תכונה שכבר הייתה לו?

• מהי מגמת סיפור החלום בגבעון?

מדוע ביקש שלמה מאלוהים חוכמה - תכונה שכבר הייתה לו?

שתי ראיות תומכות בקביעה ששלמה נודע בחוכמתו עוד לפני שקיבל את המתת מאלוהים בגבעון.

• הכתובים עצמם מספרים על חוכמתו של שלמה - בצוואת דוד לבנו אומר דוד:
וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ וְלֹא תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל... וְעַתָּה אַל תְּנַקֵּהוּ כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ וְהוֹרַדְתָּ אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל: (מל"א ב 6, 9)

• עצם הבקשה לחוכמה ולא לעושר או לכבוד מלמדת על חוכמה, לא רק משום שעושר וכבוד הובטחו לשלמה כגמול על בחירתו בחוכמה, ולא רק משום שמתחילת מלכותו דאגתו הייתה נתונה לאיכות השלטון ולא לזוהרו ולתפארתו, אלא גם משום שבעזרת החוכמה יוכל שלמה להשיג את העושר והכבוד.

שני הסברים אפשריים לבקשתו של שלמה:

• בחלומו הביע שלמה חוסר ביטחון - ...וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא: (מל"א ג 7)
לעתים גם כשתכונה מסוימת קיימת באדם היכולת לממשה במלואה מותנית בביטחון שהיא אכן קיימת בו, ולכן שלמה הרגיש צורך לבקש מאלוהים שיעניק לו חוכמה אף על פי שכבר הייתה לו.

• החלום מאפשר לשלמה לגלות צד באישיותו שהיה קיים בה גם קודם, אך לא זכה להכרה ולפיתוח מצידו. עתה ברור לו כי אלוהים העניק לו חוכמה ואמנם יכולתו להשתמש בתכונה זו מועצמת, כפי שמסופר במל"א ה 9-13:

וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם: וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם: וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל וַיְהִי שְׁמוֹ בְכָל הַגּוֹיִם סָבִיב: וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף: וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף וְעַל הָרֶמֶשׂ וְעַל הַדָּגִים: וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵאֵת כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת חָכְמָתוֹ:

מגמת הסיפור

אפשרות נוספת להבין את בקשת שלמה היא במסגרת מגמת הסיפור שבה הוא מוצג כמלך המבקש חוכמה ותבונה לצורך ביצוע משימת מנהיגות – לטובת העם: וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה: (מל"א ג 9). שלמה ביקש מה' תכונה שיש לה השפעה ישירה על איכות השלטון, ונראה שאפשר להסביר את היענות האל לבקשתו גם בעזרת ניתוח מגמת הסיפור של החלום:

ייתכן שסיפור החלום בגבעון הינו חלק מתעמולה שנועדה לפאר את המלך ואת חידושיו ולתת להם תוקף. שלמה חיסל את מתנגדיו (מל"א ב 36-46), העביד את העם במפעלי הבנייה שלו וקמו לו מתנגדים בעיקר מהצפון (מל"א יא 21, 25, 40). ייתכן שסיפור החלום בגבעון היה חלק מהמאמץ ההסברתי של חצר שלמה. מאמץ זה ניסה להתמקד כנראה בשני עניינים:

• ההתמודדות עם נסיבות עלייתו של שלמה לשלטון. אדוניה, האח הבכור של שלמה, היה יורש העצר הטבעי. החלום בגבעון העניק לשלמה הכרה אלוהית, שכן כך אמר שלמה בחלומו: וְעַתָּה ה' אֱלֹהָי אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת עַבְדְּךָ תַּחַת דָּוִד אָבִי וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא: (מל"א ב 7)

• ההתמודדות עם גורמים מבנימין המתנגדים לשלמה וממשיכים לתמוך בבית שאול. (סיפור שמעי בן גרא מבני משפחת שאול, שקילל את דוד בשעה שברח מירושלים בזמן מרד אבשלום (שמו"ב טו 5-13; מל"א ב 8-9, 41-46) מלמד על המשך ההתנגדות לבית דוד.) גבעון, המקום שבו מתרחש סיפור החלום, הוא עיר מרכזית בבנימין. התגלות ה' לשלמה בבמה בגבעון היא במטרה לחזק את הכרת בני בנימין בו.

מיד לאחר סיפור החלום והתממשות תכונת החוכמה בסיפור משפט שלמה, נאמר – "וַיְהִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל:" (מל"א ד 1). זאת ועוד סיפור החלום מתחיל במילים – "וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ גִּבְעֹנָה לִזְבֹּחַ שָׁם כִּי הִיא הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא: בְּגִבְעוֹן נִרְאָה ה' אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ:" (מל"א ג 4-5) שֵׁם המקום "גבעון" הועמד בראש המשפט אף על פי שכבר היה ידוע לקורא. ייתכן שהמספר בחר במבנה התחבירי הזה כדי להדגיש את המקום - גבעון.

סיפור חלום שלמה בגבעון מצייר דמות של מלך חכם שתכונת החוכמה הועצמה בו כי האל בעצמו העניק לו אותה. הסיפור מכיל פרטים המאפשרים גם למתנגדי בית דוד להכיר בתוקף האלוהי של מלכות שלמה.

ביבליוגרפיה:

רות פידלר, חלומות השוא ידברו? - חלומות התגלות במקרא ומקומם בתולדות האמונה והמסורת בישראל הקדומה, ירושלים תשס"ה, עמ' 243-271.