הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי כדור-הארץ והיקום > גיאולוגיה > גיאולוגיה של ארץ-ישראלעמוד הבית > ישראל (חדש) > חבלי ארץ, אתרים ומסלולי טיול > העמקיםעמוד הבית > ישראל (חדש) > נוף וטבע > גיאולוגיה ועיצוב הנוף
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאורכתר הוצאה לאורידיעות אחרונות


תקציר
המסלע, המבנה, והתהליכים הגיאולוגיים בשורת העמקים הצפוניים - עמק זבולון, עמק נחל קישון, עמק יזרעאל, עמק חרוד ועמק בית שאן.



מבואות : גיאולוגיה [העמקים]


מבוא

שדרת ההר המרכזית של ישראל, מהנגב דרך חברון, יהודה, שומרון והגליל, נקטעת פעמיים: בדרום על ידי שפלת באר שבע, המבדילה בין הנגב להר חברון, ובצפון על ידי שורת העמקים הצפוניים - עמק זבולון, עמק נחל קישון, עמק יזרעאל, עמק חרוד ועמק בית שאן. שורת עמקים זו היא מערכת מורכבת של שקעים טקטוניים, הקשורים בהעתקים במרבית המקומות (גרבנים), או בנטיית שכבות, מבלי שרואים העתקה ברורה. העמקים מישוריים ברובם, למעט עמק יזרעאל, שבו שורת גבעות - היוגב, כפר גדעון, מזרע, תל עדשים - הקשורה בבסיסה לרכס אנטיקליני קבור.

המסלע

בשולי העמקים נחשפים סלעים עתיקים של חור וגיר מתקופת הקרטיקון התחתון (לרגלי הר תבור והרי נצרת וליד יגור, בכרמל). במרבית המקומות נושק העמק לסלעי הגיר והדולומיט של גיל הקנומן וגיל הטורון או לסלעי הגיר והקרטון מתקופת האיאוקן. העמק עצמו בנוי מסלעים צעירים יותר, כפי שיפורט להלן. הסלעים העתיקים יותר תוארו בכרכי הגליל, הכרמל ושומרון. הם מצויים כמובן בתת-הקרקע של העמקים ונתגלו בקידוחים עמוקים שחדרו אליהם. המסלע המצוי בעמק מורכב מיחידות של סלעי משקע ויחידות של סלעי יסוד געשיים. תיאור המסלע מפורט כאן בקצרה, מהתצורה הקדומה אל הצעירה.

תצורת הורדוס בנויה מסלעים יבשתיים, בדרך כלל קונגלומרטים, ברקציות ופה ושם גיר או חור אגמי.

התצורה הורבדה בתקופת המיוקן התחתון והתיכון (בין 23 ל - 10 מיליון שנה טרם זמננו) ומציינת תקופה של פעילות טקטונית חזקה, שבירה המלווה בגעשיות פעילה ובסחיפה נמרצת. קו החוף באותה תקופה עבר באזור אלכפרין שברמות מנשה ונשק לגבעות רמת יוחנן (שם מצויים שרידי שונית אלמוגים מיוקנית) שבעמק זבולון.

הקונגלומרטים של תצורת הורדוס (שעוביים 150-100 מ') רבודים בשילוב (מתאצבעים - מהמילה אצבע) עם זרמים של בזלת המכונה "הבזלת התחתונה". תצורת הורדוס מונחת באי-התאמה זויתית וארוזיבית על כל התצורות הקדומות שמתחתיה.

המחשופים הקלסיים של תצורת הורדוס מצויים במתלול כנרת-פוריה, שם הוגדרה ותוארה התצורה. עם זאת, היא מצויה גם במקומות רבים אחרים בעמקים: לרגלי הר הגלבע, ליד חפצי-בה, בגבעת המורה (קונגלימרט עין דור), באזור קרית טבעון ובאלכפרין שברמות מנשה.

הבזלת התחתונה מתאצבעת, כאמור, עם תצורת הורדוס ומונחת באי-התאמה זויתית על יחידות קרטיקוניות איאוקניות. עובי הבזלת משתנה בתחומי אגני העמקים. החתך העבה מצוי כנראה ממערב לעפולה; בקידוח גדעון 5 נחדרו 630 מ' של בזלת זו מבלי להגיע לבסיס. באזור כוכב הירדן (קידוח בלוואר 1) העובי הוא של 650 מ'.

הבזלת מצטיינת בהופעה של "עיניים ירוקות". אלה גבישי אוליבין ברורים, אלא שבמקומות רבים האוליבין מתחמצן והופך למינרל ברזלי בצבע חלודה ששמו אידינגסיט. בכללה, הבזלת התחתונה בלויה ביותר, עם מילוי של קלציט בסדקי קירור או סדקים טקטוניים, וזכתה לכינוי "בזלת רקובה".

במתלולי כוכב הירדן ויבנאל בנויה הבזלת מעשרות זרמי לבה בעובי של 50-10 מ', וביניהם אפקים של אדמה מאובנת, המעידים על תקופות ארוכות של חשיפה ובליה. מחשוף קטן ויפה של בזלת מצוי ב"מפעלי העמק", מדרום למגדל העמק, וכן באזור היוגב ובמערב גבעת המורה. גיל הבזלת התחתונה הוא כ-18 עד כ-9 מיליון שנה טרם זמננו. מקורות הבזלת הם התפרצויות, סדקים, דיקים רבים, מחדרים ולהם צינורות הזנה והרי געש.

דיקים רחבים ונודעים הם אלה של מחצבת גדעונה שבהר הגלבע וליד משמר העמק. דיקים רבים מצויים בגבעת המורה ובגוש עין דור. ארבעה מחדרים נחשפים בגבעת המורה, והגדול שבהם בונה את פסגת ההר (א-דח'י). הם שימשו כבסיס העמוק של הרי געש שהיום אינם נראים, אבל השטח מלא בסלעי פרץ המעידים על מרכזי ההתפרצות שהיו שם. הרי געש מצויים באזורי כוכב הירדן, תל עגול, נחל תבור ורמות מנשה (גבעת יאשיהו, מדרך עז, גבעת אשמר וגבעת קפוד).

קונגלומרט אם סבונה וסדרת החרסית האדומה. שמו של קונגלומרט זה ניתן ליחידה קונגלומרטית שמרכיביה רובם ככולם ממוצא געשי, והמצויה באי-התאמה זויתית על הבזלת התחתונה. החתך הטיפוסי תואר באזור כוכב הירדן על ידי נחמן שולמן. אולם ככל שהתרחב המחקר הגיאולוגי בעמקים (על ידי יהושע יתיר וגבי שליב), התברר שקונגלומרטים עבים המורכבים מחלוקים מקומיים (גיר בדרך כלל) שייכים למסגרת זו של שלב ארוזיבי קונגלומרטי אינטנסיבי, שהתרחש לאחר היווצרות הבזלת התחתונה. גילו של קונגלומרט אם סבונה הוא בין 8.5 ל-7 מיליון שנה טרם זמננו.

מחשופים ברורים של שלב בליה זה מצויים באזור תל עדשים ומדרום לצמת מגדו, בכביש העולה למגדל העמק (מס' 7255), ובגבעת חציר, לאורך כביש הסוללים-צמת-אלונים (מס' 77), מצוי אולי המחשוף הברור והיפה ביותר (כאן הקונגלומרט גירני רובו ככולו).

במקביל להצטברות קונגלומרט אם סבונה, הנראה היטב בשולי העמקים, הצטברה במרכז האגן, במקומות טקטוניים עמוקים, סדרת חרסית עבה ביותר, עד כ-300 מ'. איור 3 מתאר את תפוצתה בתת-הקרקע של חרסית זו. החרסית, שצבעה האדום-חום מעיד על תקופת בליה, הובלה וחמצון, נתגלתה בעיקר בקידוחים; מחשוף ברור נמצא ליד "מפעלי העמק", מדרום למגדל העמק.

חור בירה. שם זה ניתן לסדרת קרטון-חור-גבס מתקופת המיוקן העליון, קרוב לוודאי בין 7 ל-6 מיליון שנה טרם זמננו. תצורה זו נוצרה בגלל חדירה ימית ממערב למזרח דרך שורת העמקים של היום, אזור הגליל התחתון ונחל תבור (או ואדי אלבירה), שעל שמו מכונה התצורה. היא מכילה מאבנים ימיים, המסייעים בהגדרת הגיל וסביבת ההשקעה (שהיתה לעתים מלוחה ביותר). עובי התצורה נע בין כמה עשרות מטרים במחשופים עד כ-130 מ' בשקע עפולה. מחשופים של חור בירה ישנם בכביש העולה למגדל העמק (מס' 7255), באזור כפר גדעון ובכביש רמת-ישי-הסוללים (מס' 77).

בסוף תהליך ההשקעה של תצורת חור בירה התרחש אירוע טקטוני חשוב בכל הים התיכון. כתוצאה מכך נסגר מצר גיברלטר ושבירה חזקה אפיינה את כל מרחב הים התיכון. אספקת המים מהאוקיינוס נפסקה והים התיכון הלך והתאדה. נסיגת הים בישראל מערבה השאירה אגן פתוח באזור בקע הירדן והגליל התחתון המזרחי. אגן זה התמלא במי נהרות, ונוצר אגם מתוק שהשקיע את תצורת גשר, המכסה במקומות רבים את חור בירה הימי. פה ושם התרחשו אירועים געשיים נוספים, שבעקבותיהם שקע טוף פג'אס (נחל יבנאל) יחד עם תצורת גשר האגמית.

בזלת הכסוי. השם ניתן ליחידה הבזלתית המכסה את הרמות הנטויות של הגליל התחתון המזרחי. בזלת הכסוי, המכסה את היחידות הגיאולוגיות שמתחתיה באי-התאמה זויתית, משתרעת מהגולן במזרח עד עמק יזרעאל במערב. מחשופים מצומצמים מצויים באזור מגדל העמק, למרגלות הר הגלבע, בנורית, מדרום לגבעת המורה ובעמק חרוד. גילה של בזלת הכסוי הוא 3.3-3.5 מיליון שנה טרם זמננו. זוהי בזלת קשה ומסיבית. מקורות הקילוחים הם הרי געש בודדים, ובעיקר דיקים רבים, בעקבות מערכות סדקים.

סלעי משקע צעירים, סחף וקרקעות. בתום הפעילות הטקטונית באזור, אחרי שפכי בזלת הכסוי, באה תקופה של בליה חזקה, שפעלה בעיקר על רכסי ההרים מסביב לעמקים. כמות רבה של חומר גס ודק (חלוקים, חצץ, חול וחרסית) התרכזה במניפות סחף ובאפיקי הנחלים הקדומים והובלה למרכזי העמקים.

התצורה הצעירה ביותר היא הקרקע המכסה היום את כל שטחי העמקים. קרקעות העמק נוצרו מסחף או בהתפתחות מקומית; כמו כן ישנן קרקעות אדומות ים-תיכוניות (טרה רוסה), קרקעות בזלת, קרקעות קרטון (רנדזינה) ואחרות. בעמק יזרעאל, באזור כפר יהושע וכפר ברוך, התפתחו קרקעות כבדות חרסיתיות בעלות ניקוז גרוע. על גבי קרקעות אלה התפתחו הביצות המפורסמות של העמק.

המבנה

מערכת של שברים רוחביים החוצה את ישראל מבקע הירדן עד חיפה יוצרת את שורת העמקים בית שאן, חרוד, יזרעאל, נחל קישון וזבולון. בעמק בית שאן שזורים אלמנטים של שבירה בכיוון צפון-דרום, השייכים למערכת בקע הירדן, ומזרח-מערב - של מערכת הר הגלבע. עמק חרוד הוא עמק צר המוגבל בשבר הגדול של הר הגלבע מדרום ובמערכת הרמות הנטויות של הגליל התחתון מצפון (בעיקר שלוחת צבאים). שלושה גושים שבורים אחראים להיווצרות עמק חרוד: הגוש של גבעת קומי, או עין חרוד, חרבת קרה וההורסט של גבעת המורה. לפיכך ניתן לראות בעמק חרוד גרבן צר מאוד. מחתכים סייסמיים שנערכו באזור, המשקפים את האנטומיה התת-קרקעית, עולה שהגרבן, או ה"בור", של עמק חרוד עמוק מאוד.

גם עמק יזרעאל הוא גרבן, אולם הוא מורכב יותר. מדרום נמצאת מערכת השבירה הרוחבית של אם אלפחם, רמות מנשה והכרמל. זוהי מערכת שבירה שכיוונה דרום-מזרח-צפון-מערב, שיש לה מרכיב אנכי או העתקה ברורה של 1,000 מ' ויותר במספר מקומות. כמו כן יש לה מרכיב אופקי של 3-2 ק"מ, כפי שניתן לשפוט מהמשכו של ציר האנטיקלינה של אם אלפחם, הקבור בעמק בתת-הקרקע ומצוי בערך מתחת לשורת הגבעות של היוגב, כפר גדעון, תל עדשים, בואכה קמר נצרת. המתבונן במפה טופוגרפית יכול לראות את ההסטה הברורה של שורת גבעות זו מרכס אם אלפחם. ציר הקמר הקבור ושורת הגבעות הבולטת מוגבלים בשבר תת-קרקעי המכונה "שבר גדעון", שכיוונו ככיוון הציר.

עמק יזרעאל מוגבל בצפון על ידי מערכת ההעתקים של הרי נצרת וגבעות קרית-טבעון-אלונים. גבעות אלה הן קער (סינקלינה), שהוא המשכו של קער רמות מנשה. בין גבעת המורה להרי נצרת מסתעפת בקעת כסלות (גרבן ברור), שהיא שלוחה של עמק יזרעאל. נחל קישון פרץ לו דרך בתפר שבין שבר הכרמל וגבעות קרית טבעון, שבקטע זה הן שבורות וסדוקות מאוד. כך התפתח העמק של נחל קישון, שנשאר מעבר צר ביותר.

מהתבוננות באזור זה בנחלי הכרמל היורדים לעמק, אפשר לראות שעקב המתלול החזק הם יורדים כמעט בקו ישר למטה, אולם סמוך לעמק הם סוטים צפונה. לדברי משה אכמון, החוקר את האזור הזה, סטייה זו קשורה ב"רדיפה" של הנחלים אחר בסיס הניקוז של העמק; זה מוסט כל הזמן צפונה-מערבה, לאורך שבר הכרמל, שם מתקיימת תזוזה אופקית שמאלית.

קראו עוד:

מבואות : גבולות וגיאומורפולוגיה [העמקים]
מבואות : גיאולוגיה [העמקים] (פריט זה)
מבואות : החי [העמקים]
מפה: העמקים

ביבליוגרפיה:
כותר: מבואות : גיאולוגיה [העמקים]
שם  הספר: מדריך ישראל החדש : אנציקלופדיה, מסלולי טיול
עורך הספר: בן יוסף, ספי
תאריך: 2001
בעלי זכויות : ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור; כתר הוצאה לאור; ידיעות אחרונות
הוצאה לאור: ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור; כתר הוצאה לאור; ידיעות אחרונות
הערות: 2. כרך 1 - מילון למונחי יסוד ומפתח / עורך הכרך - ספי בן יוסף.
2. כרך 2 - החרמון, הגולן ועמק חולה / עורך הכרך - מנחם מרקוס.
3. כרך 3. הגליל העליון וחופו / עורך הכרך - מושון גבאי.
4. כרך 4. הגליל התחתון וחופו ובקעת כנרות / עורכי הכרך - מושון גבאי, יצחקי גל.
5. כרך 5. הכרמל וחופו ורמות מנשה / עורכי הכרך - סלמאן אבו רוכן, יעקב שורר.
6. כרך 6. העמקים / עורכי הכרך - יוסי בוכמן, יצחקי גל.
7. כרך 7. שומרון ובקעת הירדן / עורכי הכרך - ספי בן יוסף, מנחם מרקוס.
8. כרך 8. השרון / עורך הכרך - יואב רגב.
9. כרך 9. מישור החוף הדרומי, פלשת / עורך הכרך - יואב רגב.
10. כרך 10. השפלה / עורך הכרך - יואב רגב.
11. כרך 11. הרי יהודה / עורך הכרך - ספי בן יוסף.
12. כרך 12. ירושלים / עורכת הכרך - אלונה ורדי.
13. כרך 13. מדבר יהודה ובקעת ים המלח / עורך הכרך - ספי בן יוסף.
14. כרך 14. הנגב הצפוני / עורך הכרך - מנחם מרקוס.
15. כרך 15. הר הנגב והערבה / עורך הכרך - מנחם מרקוס.
הערות לפריט זה:

1. לקוח מתוך כרך 6 - העמקים בעריכת יוסי בוכמן, יצחקי גל.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית