האינקה

הָאינקָה

בַּמֵאָה הַ-12 נָדַד שֵבֶט שֶל אינדיָאנים מהָרֵי פֶּרוּ בּאָמֶריקָה הַדרוֹמית והִתיַישֵב בּעֵמֶק קוּסקוֹ הַפּוֹרָה. עַד סוֹף הַמֵאָה הַ-15 כָּבשוּ בּנֵי הַשֵבֶט שֶטַח עֲנָק שֶל 1,140,000 קילוֹמֶטרים רבוּעים שֶהִתגוֹררוּ בּוֹ עֲשָׂרָה מיליוֹן אֲנָשים. בּנֵי הָאינקָה כָּבשוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹאת בִּזכוּת צְבָאָם הֶחָזָק, ואַחַר כָּך שָלטוּ עָלֶיהָ בּאֶמצָעוּת מַעֲרֶכֶת תקשוֹרֶת מצוּיֶנֶת. מהַנדסֵי הָאינקָה בָּנוּ רֶשֶת שֶל דרָכים סלוּלוֹת שֶחָצתָה אֶת הָאָרֶץ לאוֹרכָּהּ וּלרוֹחבָּהּ. מִשמָרוֹת שֶל שליחֵי הַמַמלָכָה רָצוּ לאוֹרֶך הַדרָכים הַלָלוּ (לֹא הָיוּ סוּסים ולֹא עֲגָלוֹת), עָברוּ 240 קילוֹמֶטרים בּיוֹם והֶעֱבירוּ הוֹדָעוֹת מֵעיר הַבּירָה קוּסקוֹ ואֵלֶיהָ. בּרֹאש הַמַמלָכָה עָמַד מַנהיג הָאינקָה, שֶאוֹתוֹ עָבדוּ כּאֵל והָיה לוֹ שִלטוֹן מוּחלָט עַל כָּל נתינָיו. בּ-1525 מֵת מַנהיג הָאינקָה, הוּאַינָה קַפַּק, וּפָרצָה מִלחֶמֶת אַחים בֵּין שנֵי הַמִתחָרים עַל כּיסאוֹ. בּ-1532 הִגיעַ כּוֹחַ קָטָן שֶל חַיָילים ספָרַדים לָאָרֶץ וּמָצָא אוֹתָהּ בּמַצָב שֶל בִּלבּוּל. הֵם הִתגַבּרוּ בִּמהירוּת עַל צבָא הָאינקָה וּב-1533 כּבָר הָיתָה מַמלֶכֶת הָאינקָה כּוּלָהּ נתוּנָה לשִלטוֹן ספָרַדי.

מַמלֶכֶת הָאינקָה

בּ-1525 הִגיעָה מַמלֶכֶת הָאינקָה לשׂיאָה והִשׂתָרעָה עַל פּנֵי יוֹתֵר מִ-3,200 קילוֹמֶטרים לאוֹרֶך חוֹף הָאוֹקיָינוֹס הַשָׂקֵט בּאָמֶריקָה הַדרוֹמית. היא מָשלָה עַל חֲלָקִים גדוֹלים שֶל אֶקוָדוֹר, פֶּרוּ, בּוֹליוויָה וצ'ילֶה שֶל יָמֵינוּ.

מָצ'וּ פּיצ'וּ

עיר הָמִבצָר מָצ'וּ פּיצ'וּ, הַמִשׂתָרַעַת עַל פּנֵי 13 קילוֹמֶטרים רבוּעים, נִבנתָה עַל סִדרָה שֶל טֶרָסוֹת חֲצוּבוֹת בּצֶלַע הַר, בּגוֹבַהּ 600 מֶטרים מֵעַל הַיָם.

חַקלָאוּת עַל טֶרָסוֹת

בני האינקָה היו מומחים בעיבוד כל חלקת קרקע שעמדה לרשותם בממלכתם ההררית. הם בנו טֶרָסוֹת לאורך המדרונות התלולים והשקו אותן מנחלים הרריים. הם גידלו גידולים וחיות ויכלו לספק מזון לכל האנשים שגרו בערים.

אֲריגָה
בני האינקָה ארגו יריעות בד יפות וצבעוניות. הצמר בא מבעלי חיים הרריים – לאמוֹת, ויקוּניּוֹת ואַלפָּקוֹת. עַל רבים מן האריגים צוירו יָגוּאָרים ופּוּמוֹת.

בני האינקָה היו צורפי זהב מומחים ולעתים קרובות הציבו פסלוני זהב בקבריהם. הפולשים הספרדים התיכו חלק גדול מזהב האינקָה.

קווּיפּוּ

בּנֵי הָאינקָה לֹא יָדעוּ קרוֹא וּכתוֹב. בּמקוֹם זֶה הֵם הִשתַמשוּ בִּקווּיפּוּ – חֲבָלים קשוּרים – לתַעֵד אֵירוּעים שֶקָרוּ בְּחַיֵי הַיוֹם יוֹם. אֵירוּעים היסטוֹריים, חוּקים, יִתרוֹת זָהָב, מִספַּר הַתוֹשָבים וּפריטֵי מֵידָע אֲחֵרים אוּחסנוּ כָּך בִּמדוּיָק.

הצבע, מספר הקשרים ואורך החבל ציינו מה נרשם בקוויפו.