בציור זה של פול גוגן מתוארות נשים כפריות מברטון שבצרפת. בצד ימין למעלה מתוארת סצנה שהן רואות בעיני רוחן – יעקב נאבק עם המלאך (בראשית, ל"ב). עיניהן של הנשים עצומות, מלבד עיניה של דמות אחת, המביטה כנראה אל הסצנה; חלקן מצמידות את כפות ידיהן זו לזו בתפילה. גזע העץ מפריד בין הנשים הכפריות לבין הסיפור המקראי המדומיין.
עבודה זו צוירה בתקופה שבה עזב גוגן את פריז ועבר לחיות בקרב האיכרים, אותם הוא צייר. גוגן עזב את פריז בשל רצונו להתרחק מהתרבות התעשייתית המערבית, ולהתקרב לתרבויות שבהן, לדעתו, האדם מצוי בקשר ישיר עם עולמו הפנימי. תיאור אמונתן הדתית של הנשים הכפריות עולה בקנה אחד עם רצון זה.
בנוסף לחוסר הריאליות שבשילוב שתי הסצנות, גם האמצעים האמנותיים אינם מנסים ליצור חיקוי של המציאות הנראית: האדמה מתוארת בצבע אדום עז; המרחב המתואר בתמונה שטוח ואינו יוצר אשלייה של מרחב תלת-ממדי (אמנם חלק מהדמויות נתפסות כקרובות וחלק כרחוקות, בשל הבדלי הגודל ביניהן, אולם עוצמתם הזהה של הצבעים על גבי המשטח כולו, והמשטחים הצבעוניים הגדולים האחידים כמעט, יוצרים השטחה); הצורות פשוטות קו המתאר מתעגל ונקי.
