עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > צמחיםעמוד הבית > ישראל (חדש) > חבלי ארץ, אתרים ומסלולי טיול > מישור החוףעמוד הבית > ישראל (חדש) > נוף וטבע
ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודיםיד יצחק בן צבי. המרכז לחקר ארץ ישראל ויישובה. היחידה לתכניות לימודים



תקציר
על העושר הרב של מיני הצמחים במישור החוף.



החי והצומח במישור החוף
מחברות: גילה זוהר; רות פלג


ישראל ידועה בעושר מיני הצמחים ובעלי החיים שלה. עושר זה המתבטא במספרם הגדול של המינים ליחידת השטח, נובע משתי סיבות עיקריות:

א. ישראל בכלל ומישור החוף בפרט מהווה אזור מפגש בין יבשות אסיה, אפריקה ואירופה, אשר לכל אחת מהן תנאים אקלימיים שונים. כאן נוצר מפגש בין אזורים מדבריים אזורים לחים ואזורים לחים למחצה.

ב. בארץ קיימים מספר רב של בתי גידול. השוני בין בתי הגידול נובע מהאופי הטופוגרפי המגוון של הארץ ומטיפוסים שונים של מסלע קרקע ואקלים.

בשל סיבות אלו נוכל למצוא באזורים קטנים בשטחם, לדוגמה כמו בחוף הכרמל, צמחים שחלקם ממוצא ים תיכוני, חלקם ממוצא מדברי וחלקם ממוצא אירופי. מיני החי והצומח במישור החוף מרביתם ממוצא ים תיכוני. קבוצה קטנה יותר של מינים מוצאה מדברי - סהרו-ערבי, וקבוצות נוספות קטנות עוד יותר הן ממוצא סודני, אירנו-טורני או טרופי.

‏‏במישור החוף 1447 מיני צומח. 48% הם ים-תיכוניים, 17% דו אזוריים: ים-תיכוניים ואירנו-טורניים. שאר 26% האחוזים מתחלקים בין 20 טיפוסי תפוצה.

טיפוס התפוצה הסהרו-ערבי מיוצג במישור החוף על ידי כ - 40 מיני צומח, המתקיימים בקרקע חולית. בקרקע זו כמות המים הזמינה לצמחייה ולחי מועטת בשל החלחול הרב. לכן נמצא כאן צמחי מדבר כמו רותם, לענה חד-זרעית, שמשון סגלגל ודוחן, זאת על אף האקלים הים תיכוני.

יש במישור החוף מספר צמחים אנדמיים. לדוגמא, צמח בשם דרדר הקורים, שהוא צמח רב שנתי הגדל בקרקעות חמרה. בקרקעות אלה מצויים עוד מספר צמחים אנדמיים, כמו למשל: אירוס הארגמן, תורמוס ארצישראלי, אלמות ארצישראלי, מקור החסידה התל אביבי, סביון יפו ותלת מעון ארוך. רבים מהמינים האנדמיים נמצאים בסכנת הכחדה, מאחר ובתי הגידול שלהם נעלמים מתחת לשטחים בנויים או שטחים חקלאיים.

בתי הגידול ויחידות הצומח של מישור החוף

מישור החוף מגוון בסוגי המסלע והקרקעות. שילוב של סוגי קרקע שונים ומרחקים שונים מהים יוצרים תנאי מחיה שונים מבחינה אקולוגית, ולכן נמצא בסמיכות מגוון בתי גידול ומגוון מיני חי וצומח. בפרק זה נעסוק בסביבות המחיה של עולם הצומח ובאלו של עולם החי.

הצומח ברצועת הרסס של הים התיכון

באזור הנמצא כמה עשרות מטרים מחוף הים נפוצות רוחות הנושאות עמן רסס של טיפות מי ים. הצמחים החיים באזור זה פיתחו מנגנוני הגנה שעוזרים להם להתקיים על אף טיפות המלח הנוחתות על איבריהם.

לצמח כמה דרכים להגן על עצמו בפני חדירת המים המלוחים לעלים. כאשר לצמח יש עלים חלקים, טיפות המים מחליקות מהם, כמו בחבצלת החוף. אפשרות נוספת היא עלים המכוסים בשערות, המונעות מגע ישיר של הטיפות המלוחות עם התאים הפעילים של הצמח. לוטוס מכסיף ואספסת הים מהווים דוגמה לצמחים השעירים. התאמה נוספת הם צמחים בעלי טרף, הנישא על פטוטרת המיטלטלת בקלות ברוח. הטלטול מנער את טיפות המלח ומקל על העלה להתקיים.

שריטה של פני העלה כתוצאה מחיכוך הדדי של עלים או ממכות של גרגירי חול הנישאים ברוח, עשויה לסייע לחדירת מים ועלולה לגרום להמלחה של העלים. ישנם צמחים המתמודדים עם המלחים שכבר חדרו לתוכם על ידי עלים בשרניים, בהם תאים המסוגלים לספוג כמות מים גדולה. בתאים אלו יימהלו המלחים שחדרו לצמח במים לרמה בלתי מזיקה. סביון יפו, בהיותו חשוף לרסס מי הים, עליו בשרניים, ובהיותו מוגן מהרסס על ידי גבעה או שיח, עליו כמעט ואינם בשרניים.

על מנת להתמודד עם נזקי טיפות הרסס צמצמו כמה מהצמחים את פעילות הפריחה שלהם לשעות שבהן עוצמת הרוח חלשה ביותר, כמו בשעות הלילה בקיץ. כזו היא פריחת חבצלת החוף, אשר מואבקת על ידי רפרפים בלילה, כאשר הם יונקים את הצוף שלהם בעזרת חדק ארוך. פרח אשר לא הופרה בהאבקה זרה נושר. אחת התופעות המאלפות במורדות הסמוכים לים, היא תהליך הפתיחה של נר הלילה החופי בקיץ בשעות בין הערביים.

באזור הרסס שני טיפוסים עיקריים של צמחים. אלו המצויים כאן בלעדית והם מותאמים לתנאי החוף, ואלו הגדלים בתוך הארץ, אך פיתחו זנים בעלי עמידות לרסס. ההבדל בין שני הסוגים הוא בכך, שהראשונים ניכרים בנופם, שאינו פגוע ממי הים. עליהם נימנים לוטוס כרתי, אספסת הים, קריתמון ימי ועדעד רותמי. האחרים בולטים בכך, שנופם הפונה לים צרוב מהרסס והם יוצרים צורת "דגל". כאלה הם סירה קוצנית, רותם המדבר, מתנן שעיר, חרוב מצוי ואלת המסטיק. עצי שיקמה (שאינם צמחי בר אלא ניטעו במקומות רבים, בעיקר בדרום מישור החוף), מקבלים אף הם את צורת הדגל כשהם גדלים בקרבת הים.

צומח החולות

דוגמה להשתלבות בסביבה החולית ולהשפעה על תנאי הגידול שבה נראה בחברה הטיפוסית לחולות הנודדים, היא חברת ידיד חולות מצוי. צמח זה נובט ומתבסס בחול ויוצר סביבו תנאי גידול מקומיים המאפשרים את קיומו. עם גידולו מפחית הצמח את מהירות הרוח בקרבתו ומביא בכך להצטברות של גרגרי חול קטנים סביבו. גרגרים גדולים יחסית יכולים לעמוד בשטח הפתוח בפני רוחות חזקות המסיעות את הגרגרים הקטנים מהמקום. קיבול המים של חול דק עולה על זה של חול גס. וכך, בעצם נוכחותו בשטח מביא ידיד החולות לשינוי במירקם ובעקבות זאת לשיפור במשטר המים. ענפי ידיד החולות הנקברים בחול מכים ממפרקיהם שורשים חדשים לתוך החול וצומחים מעל הכסות החדשה. הצמח שולח גם קני-שורש חדשים לתוך התלולית הנוצרת סביבו וגם אל שוליה. כך, במהלך הזמן משנה הצמח את הטופוגרפיה של החולית ושומר עליה מפני סחף ברוח.


השפעת ידיד החולות על הצטברות קרקע בחולות.

לצדו ולצלו של ידיד החולות נובטת לענה חד-זרעית. התנאים הטובים ביותר לנביטתה, המותנית בכמות אור גדולה, מתקיימים בין גושי ידיד החולות, שם היא גם מוגנת מתוספת חול. התבססותה של הלענה מפחיתה את עוצמת הרוח סביבה, ויש מקומות בחולות שבהם מצטבר לא רק חול דק אלא גם אבק. בשלב זה מתאפשרת התפתחות של כחוליות חוטיות, מעט מתחת לפני החול או בפני השטח. הללו נכנסות לפעילות לאחר הירטבן ונכנסות לתרדמת יובש בעת שהקרקע סביבן מתייבשת. מעטה הריר של גופן מדביק אליו גרגרי חול ואבק ומפסיק את תנועתם ברוח. ככל שכמות הגרגרים הקטנים סביב הכחוליות עולה, משתפר משטר המים בסביבתן וכמותן מתרבה. כך בתהליך של היזון חוזר נוצר על פני החול קרום שמפחית באופן ניכר את תנועת החול.

כאשר הלענה מתכסה בחול, מתפתחים שורשים מענפים קבורים. שורשים אלו עמידים בפני חשיפה על ידי פיתוח של קליפת שעם המגנה בפני יובש. כשחברת הלענה מצטופפת והחול אינו נודד יותר, מתים צמחי ידיד החולות הדורשים כיסוי מתמיד בחול לחידוש מערכת השורשים והענפים שלהם. צמחים נוספים שהיו רגישים לתנועת החול נובטים בחול המתייצב וכסות הצומח עולה. רקבובית נוצרת בצל השיחים, שצפיפותם עולה, ובצל רותם המדבר, הגדל בחברת הלענה החד-זרעית או בחברת שמשון סגלגל נמצא את הצמחים העשבוניים: בן החיטה ותלתן וגם את הרקפת המצויה, טבורית נטויה ומיני צורית חד-שנתית. כאן בהדרגה נוצרים גם תנאים לנביטת מטפסים, צמחי פקעת ושיחים של חורש. צמחים אלה נובטים בטחבי העלים סביב הרותם.

הציפורים האוכלות את הפירות העסיסיים בחורש הסמוך עומדות על השיחים הגבוהים ומפרישות זרעים קשי-קליפה שלא עוכלו. הנבטים של אשחר ארצישראלי, אשחר רב-עלים ואלת מסטיק, שינבטו גם הם, ישנו את מראה האזור ויסייעו לקיבוע החולות. כך בתהליך ממושך מקטינים הצמחים את ניידות החול, משפיעים על מיון גרגרי החול, על כליאת אבק בקרקע ומוסיפים לה רקבובית.

כאשר משתנים תנאי השטח, מתחלפות גם חברות הצמחים. חברה אחת יוצרת תנאים מתאימים להתפתחות של חברה אחרת והשנייה דוחקת את רגלי הראשונה. תהליך זה מכונה סוקצסיה. בחולות קיסריה ניתן להבחין בעשרה שלבים בתהליך זה, מהתחלת התבססות צמחים בחול הנודד ועד לשלב בו חוזרים לשטח העצים והשיחים שגדלו בגבעות הכורכר שכוסו בחול. בדרום מישור החוף כמות הגשם אינה מספיקה כדי להביא את התהליך לשלבים מתקדמים כמו בצפונו.

צומח הכורכר

על מחשופים בודדים של כורכר שנותרו בשרון בלא שהתכסו בחול, התפתח יער פארק של חברת חרוב מצוי ואלת המסטיק. שלושה ריכוזים עיקריים של החברה מצויים ליד מכמורת, ליד גבעת אולגה וליד קיסריה. ברכס הכורכר המערבי ליד קיסריה סלע הכורכר קשה יותר, ושם לצד החרוב ואלת המסטיק נמצא עצים בודדים של אשחר ארצישראלי, זית אירופי ובר זית בינוני.

ברכס הכורכר המזרחי מעורבות שכבות של חול חמרה בתשתית הכורכר ואלו משפרות את זמינות המים. השיפור בתנאים מביא הנה בנוסף לחרוב ולאלת המסטיק את האשחר רחב עלים והזית האירופי ואליהם יתלוו גם מטפסים כיערה איטלקית, קיסוסית קוצנית, אספרג החרש ועצבונית החורש.

טיבם של בני השיח הנילווים לחברה ומלוויהם תלוי במידה רבה בטיב התשתית. בכורכר הקשה שולטת הקורנית המקורקפת, שאינה מלווה בהרבה עשבוניים. כאשר הכורכר רך יחסית, שולט במקום שמשון סגלגל. כאשר חול-חמרה סמוך לפני הקרקע מצויים במקום לטם שעיר, לטם מרוני ואזוביון דגול.

הצומח בקרקעות החול-חמרה

על קרקעות החמרה בשרון התקיימו עד המאה שלנו יערות אלון התבור. במאה השנים האחרונות הוכחה התאמת הקרקע למטעי ההדרים, וכיום "שמורת אלון" היא שארית בודדה של עצי אלון התבור, שנותרה בין הפרדסים בשרון (בחורבת צ'רקס).

בין העצים והשיחים הנלווים הבודדים אפשר למצוא בשרון עוזרד קוצני, בר זית בינוני, אשחר ארצישראלי ואלה אטלנטית.

על קרקע בה היער הושמד מתפתחת הבתה הנשלטת על ידי לוטם מרווני. בין בני השיח הייחודיים לבתות אלה מצויים אזוביון דגול וגולנית ערב, שכמעט נכחדו מהארץ עקב חיסולם של שטחי הבור בשרון בעקבות הפיתוח. צמחים נדירים בחברה זו הם צמחי נרקיס אפיל, שפורחים בתחילת עונת הגשמים ויוצרים מרבדים לבנים במקומות מוגנים (כיום באזור פרדס חנה).

צומח בקרקעות הכבדות

מרבית אזורי הקרקעות הכבדות והקרקעות החרסיתיות העמוקות, מנוצלים כשטחים חקלאיים. הצומח הטבעי נותר בפאתי השדות, בשטחי בור וליד ערוצי הנחלים. בהיות הקרקע עשירה בחרסית קיבול המים שלה גבוה וחילחול מי הגשמים אטי. לעתים איוורור הקרקע לקוי בשל עודפי המים במירקם הקרקע. התייבשות הקרקע והסדקותה לעומק באביב ובקיץ גורמים לקריעת השורשים. צמחים רב-שנתיים בודדים, המצליחים להתמודד עם הקשיים הללו הם ינבוט השדה, הגה מצוי, שיזף מצוי ושיטה מלבינה.

רבים מהעשבונים הם חד-שנתיים ממשפחת הסוככיים והמורכבים, היוצרים בחורף שושנת עלים ומפתחים שורש עמוק. לקראת האביב או הקיץ הם פורחים, בה בשעה שמרבית העלים שלהם מתייבשים.

ביצות וסבכי קנה

חלק ניכר מהנחלים במישור החוף, שבעבר משכו מים מתוקים כל השנה מזוהמים היום על ידי שפכים. בקטעים שלא זוהמו או בנחלים ששוקמו, מצמיחה הקרקע הלחה שבגדות הנחלים, צומח צפוף אך דל במינים. בין הצמחים היוצרים סבך נימנים קנה מצוי, עבקנה מצוי (שכיח), עבקנה נדיר ופטל קדוש. במי מעיינות הנובעים בעוצמה רבה, כמו בראש העין, גדלים צמחי מים כמו נופר צהוב, נימפיאה ונהרונית למיניה. במעיינות ששפיעתם פחותה גדלים בצד הנחל מינים שונים של סוף מצוי, גמא ואחיגומא.

רבים מהצמחים הגדלים על גדות הנחלים, מפיצים את זרעיהם בעזרת הרוח. כאלה הם מיני אשל וערבה, אך גם העשבוניים: קנה, עבקנה, קנה סוכר וסמר. בתהליך הייבוש של הביצות ניטעו עצי אקליפטוס המקור (עץ של גדות נחלים באוסטרליה). נופם המפותח של העצים זרז את תהליך הייבוש על ידי דיות המים שקלטו מהתשתית.

מלחות

אזורי מלחות נוצרו במקומות שבהם ישנם מי מעיינות מלוחים, או במקומות שבהם מי התהום הקרובים לפני השטח מתאדים ומותירים בקרקע את המלחים שהיו מומסים בהם.

בעמק עכו וליד עתלית חודרים מי הים ומתערבבים במי תהום מתוקים וגורמים להיווצרות מלחה. פני השטח מכוסים במקומות רבים בחול החודר מחוף הים עם הרוח. כמות הגשם הגבוהה יחסית מאפשרת את שטיפת המלחים בהתאם למירקם הקרקע ולעומק בו מצויים מי התהום. בתנאים אלה מתאפשר גידולם של צמחים חד-שנתיים האופייניים לקרקעות מלחה. מיני הצמחים שולטים בכתמים, שלעתים יש להם מופע של חגורות, סביב המרכז המלוח. במלחות נוכל למצוא את המלוחית הרגלה, עדעד הביצות, בן מלח מכחיל, בן מלח שיחני, פרקן עשבוני ואשל מרבע.

צומח המושפע על ידי האדם

כבר משחר ההיסטוריה האנושית השתמשו בני אדם בצמחים, לקטו פירות וחלקים ירוקים של צמחים, אך לא שינו את הטבע במידה רבה כפי שהאדם עושה כיום. השוואת הצמחים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות לאלו המוכרים כיום אינה מראה שינויים גדולים. עם זאת הושפע הנוף הצמחי במידה רבה מפעילות האדם, בעיקר עקב השתנות היחסים הכמותיים בין הצמחים (סך כל הצמחים לא השתנה).

שימוש בקוטלי עשבים, בצדי דרכים בעיקר, מאפשר קיום לצמחים רבים שלא היו יכולים להתקיים באזור, אם האדם לא היה מחסל את מתחריהם. רבים מהשולטים בצדי הדרכים כיום הם צמחים העמידים לקוטלי העשבים הנמצאים בשימוש. רבים מהם הם דגניים רב-שנתיים: זקנן שעיר, דורת ארם צובא, דורה רתמית, זקנונית הטבעות, יבלית מצויה, דחן קיפח ופספלון מורחב.

פרקינסוניה שיכנית, העץ ירוק-הגזע וצהוב הפרחים, הובא לארץ כצמח נוי מאמריקה התיכונה והתבסס היטב באופן עצמאי בצדי הדרכים לכל אורך מישור החוף. גידולם של הרבה צמחים שהגיעו לארץ תלוי בקרבת האדם ופגיעתו בתנאים הטבעיים. כאלה הם: קיצת, ירבוז, כף אוז, לכיד, רגילת הגינה ועוד רבים אחרים.

קראו עוד:

המבנה הפיסי של מישור החוף
אקלים מישור החוף
החי והצומח במישור החוף (פריט זה)
החי והצומח במישור החוף : עולם החי
המים במישור החוף

ביבליוגרפיה:

  1. ע' אלון, ואחרים (עורכים), אנציקלופדיה – החי והצומח של ארץ ישראל, רמת גן 1986.
  2. א' דנין, "השקמה איננה עץ בר", טבע וארץ, כט, 3 (תשמ"ז), עמ' 31-28.
  3. ע' קאופשטין, "הצילו את השריד האחרון (פארק השרון)", טבע וארץ, לב, 3 (תש"ן), 13-11.
  4. ז' קולר, "שמורת חוף הבונים", ארץ היעל, 9 (1989), עמ' 17-14.
ביבליוגרפיה:
כותר: החי והצומח במישור החוף
מחברת: זוהר, גילה
שם  הספר: מישור החוף : אדם וסביבה לאורך הדורות, לחטיבה העליונה
מחברת: פלג, רות
תאריך: תשנ"ח
בעלי זכויות : ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים; יד יצחק בן צבי. המרכז לחקר ארץ ישראל ויישובה. היחידה לתכניות לימודים
הוצאה לאור: ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים; יד יצחק בן צבי. המרכז לחקר ארץ ישראל ויישובה. היחידה לתכניות לימודים
הערות: 1. ריכוז ועריכה: רות פלג.
2. כתיבה: אייל בן אליהו - ערים בראי תקופות. חנוך בן פזי - התקופות הקדומות; המהפכה היישובית. גילה זוהר - התנאים הטבעיים. חוה ליאון - מהתקופה ההלינסטית ועד הביזנטית; הבית הלאומי. ד"ר דורון נידרלנד - מהתקופה המוסלמית ועד העות'מאנית. רות פלג - מקום המדינה ועד ימינו.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית