גוש הררי גבוה בדרום-מזרח הגליל העליון (נ"צ 1980.2640). פסגת הר כנען היא בגובה של כ-900 מ' מעל פני הים. ההר בנוי ברובו מסלעי גיר מתקופת האיאוקן. אלו סלעים קשים היוצרים נוף טרשי מחודד שהוא פרי של תהליך המסה מפותח, בין השאר בשל כמות הגשמים הגבוהה היורדת בתחום הר כנען (כ-800 מ"מ ממוצע רב-שנתי). באזור רמת רזים - טרשי צפת - מיוצגת תופעת הבליה וההמסה במלוא עוצמתה. כאן נחשף חלקה העליון של תצורת בר כוכבא מתקופת האיאוקן התיכון, המופיע כדרגשים משוכבים בעובי של עד מטר אחד. תנועות טקטוניות אזוריות גרמו לשכבות הגיר הקשה להישבר ולהיסדק. הסדקים הפכו לעורקי תנועה מועדפים למים, ולאורכם מתקיימת פעולת המסה המרחיבה אותם. צורת בליה זו יוצרת מערכת תעלות וחריצים טבעיים במעטה הסלע, ואלו מקנות לשטח צורות מיוחדות. אזור הסלעים התגלה כבית גידול למין מיוחד ונדיר של הפרפר נמפית הקוציץ (הנמצא על סף הכחדה). הקרקע המתפתחת בסלעי האיאוקן מכילה חרסיות, שסופחות מעט מים, ועל כן הקרקע מתייבשת במהירות. לכן נעדרות מהר כנען חברות של צמחי החורש והיער כפי שהיינו מצפים מאזור שכמות המשקעים בו גבוהה. חברות הצומח העיקריות במקום זה הן של צמחים עשבוניים, שהבולטים שבהם הם שעורת התבור, שעורת הבלבוסין, עיריוני צהב ואירוס ארצישראלי.
על מורדותיו של הר כנען בנויה העיר צפת, ושכונות חדשות נבנו על פסגותיו ומדרונותיו (רמת רזים, רמת מנחם בגין ונוף כנרת). האקלים ההררי הנוח השורר כאן מושך אליו נופשים רבים ועל כן נבנו כאן בתי הבראה וחדרי אירוח רבים. על כביש ראש-פנה-צפת, המטפס אל פסגתו של הר כנען, בנוי מצפור שממנו רואים היטב את הכנרת הגולן והחרמון. מעל למצפור הוקמה מצבת זיכרון לזכרו של שלמה בן יוסף, לוחם ארגון לח"י ובן המושבה ראש פנה, שהוצא להורג בידי הבריטים משום שהתקיף מכונית ערבית במקום זה. במעלה הכביש, מעל לשכונת נוף כנרת, יש אנדרטה נוספת לזכרם של שבעה לוחמים שעלו על מוקש במלחמת העצמאות. ממול לאנדרטה נמצאים עדיין שרידיו של מחנה בריטי גדול ששימש כמפקדה לכוחות בריטניה באזור הצפון.