כינוי למבצע שבו שיתפה ה"הגנה" פעולה עם הבריטים, נגד אירגוני הפורשים.

ב- 1944 הרגו אנשי לח"י בקהיר את הלורד מוין, חבר הממשלה הבריטית והממונה על על ענייני המזרח התיכון. המעשה עורר זעם רב בבריטניה – גם בקרב אוהדי ישראל שבה. מנהיגי היישוב והתנועה הציונית גינו אף הם את המעשה. הנהגת היישוב סברה שיש להתרכז במערכה נגד גרמניה ולהניח לבריטים עד תום המלחמה. משום כך הוחלט לתבוע מאירגוני הפורשים לחדול מפעילותם. לח"י נעתר לבקשה אולם האצ"ל סירב.
בנובמבר 1944 פתחו אנשי ההגנה במערכה לבלימת האצ"ל: הם עקבו אחרי אנשי מפקדת האצ"ל, עצרו מהם ומסרו אותם לידי הבריטים.
הפעולות הללו עוררו ביישוב ויכוח נוקב. רבים התנגדו לשיתוף פעולה עם הבריטים נגד יהודים ולשיטת החטיפות והחקירות, מה גם שסכנת ניצחון הנאצים חלפה ואי אפשר היה למצוא עוד צידוק למדיניותה האנטי ציונית של הממשלה הבריטית.
במארס 1945, בעקבות החלטת הסוכנות היהודית, הסתיים מבצע ה"סזון".