שו, ג'ורג' ברנרד Shaw, George Bernard
(דבלין, 26.7.1856 - איוט סנט לורנס, בריטניה, 2.11.1950).
מחזאי ומבקר אירי. למד בדבלין, עזב את הלימודים בגיל 15 והחל לעבוד כפקיד. ב-1876 עבר ללונדון, ושם החל בקריירה של עיתונאי. הוא היה מבקר אמנות, מבקר מוסיקה, ולאחר מכן מבקר תיאטרון. תוך כתיבת ביקורות נוקבות למד את איכויות הכתיבה הדרמטית הטובה, שהיה עתיד לנצלן במחזותיו. בעקבות מפגש ב-1882 עם הכלכלן הפוליטי האמריקני הנרי ג'ורג' וקריאת כתבי מרקס, הפך שו לסוציאליסט מושבע, וב-1884 הצטרף ל"אגודה הפביאנית", שדגלה בהתפתחות - ולא במהפכנות – כדרך להחלפת הקפיטליזם בסוציאליזם: ראה מורה-דרך לאשה המשכלת אל הסוציאליסמוס והקפיטליסמוס (The Intelligent Woman's Guide to Socialism and Capitalism ) (לונדון 1928; עברית 1933-1931); Everybody's Political What's What [מהו מה בפוליטיקה: מדריך לכול] (לונדון 1944). הן המודעות הדרמטית של שו והן תפיסותיו הפוליטיות והאידיאולוגיות ניכרות במחזות כמו האי האחר של ג'ון בול (לונדון 1907), רב סרן ברברה (לונדון 1905), אדם ואדם עליון (לונדון 1903), דילמת הרופא (לונדון 1906) ויוהנה הקדושה (לונדון 1924). להכרה ראשונה זכה שו כמחזאי, כאשר בין 1904 ל-1907 החליט תיאטרון החצר המלכותי בלונדון להעלות שורה של מחזות אינטלקטואליים, וביניהם 11 ממחזותיו, לרבות חידוש קנדידה (לונדון 1894). שו המשיך לכתוב בין שתי מלחמות העולם ועד מותו ב-1950, ומוקדי העניין של יצירתו נותרו בעינם למרות שינויי כמה נקודות מבט - כמו ההתפכחות החודרת של בית שבר הלב (לונדון 1919). התיאטרון שלו עוסק ברעיונות והוא דידקטי מאוד - למרות הדיאלוג השנון. רבים ממחזותיו אינם אלא מסות מומחזות, העוסקות באחריות הפרט או ביושרו אל מול תביעות ההסתגלות מצד חברה בעלת כושר דמיון מוגבל מאוד: פיטר קיגן, הכומר ללא גלימה במחזה "האי האחר של ג'ון בול", מדבר בשם הצדק החברתי - ולא בשם אשליות האוטופיה או המטריאליזם הפרוגרסיווי; ז'ן ד'ארק (יוהנה הקדושה) מבטאת את חירות הרוח האישית שלה כנגד כוחה המתעתע של האורתודוקסיה הכנסייתית. מחזותיו של שו אינם הרפתקנים מבחינה תיאטרלית, ויש בהם סטטיות יחסית; התרחשות בימתית נמרצת או פעילות דרמטית עלולות להפריע להתנגשות הרעיונות, המולידה את המאבק המפרה באסתטיקה הדרמטית של שו.
מהדורות שלמות של יצירותיו הן: Works [יצירות] (36 כרכים, לונדון 1950-1930); The Complete Plays [כל המחזות] (לונדון 1934); The Complete Prefaces [כל ההקדמות] (לונדון 1934).
ממחזותיו הנוספים שתורגמו לעברית: דון ז'ואן בגיהנום (1957), חיל השוקולדה, המליונרית, קיסר אמריקה, שליח הגורל (כולם בשנות השישים), חכמת הג'נטלמן (1977), פיגמליון (1960, 1984), נפוליאון בונפרטה - המיועד (1993).
