אינפלציה (inflation)
בכלכלה, מונח, שבשימושו הרגיל ביותר הוא מציין תהליך, שבו רמת המחירים הכללית, כפי שהיא נמדדת על-ידי מדד מחירים כללי כלשהו, עולה באורח ניכר ובהתמדה במשך שנים אחדות או יותר. מאידך-גיסא, אפשר לראות זאת כירידה מתמדת בכוח הקניה של יחידת המטבע. אפשר למנוע עליות מחירים המתרחשות בכלכלת שוק המופעלת באופן חופשי על-ידי קיצוב ואמצעי פקוח אדמיניסטרטיביים אחרים; אז קיימת אינפלציה כבושה. במקרים שלא מדכאים את האינפלציה, הנסיון הראה כי שיעור עלית המחירים נע בין 4%-3% לשנה ("אינפלציה זוחלת") ל-50% או אפילו יותר. היפר-אינפלציה, כגון זו ששררה בגרמניה ב-1923 , היא מקרה מיוחד, בכך שהיא נובעת מהתמוטטות מוחלטת של המערכת המוניטרית והפיקוח עליה, ומגיעה ללא מעצור תוך שבועות וחודשים לשיעורי אינפלציה של שנים; המחירים מכפילים ומשלשים את עצמם ביום אחד, וסופו של המטבע שהוא נהרס, מאחר שאיבד את כוחו לתפקד כאמצעי חליפין.
אינפלציה, משמעותה שההכנסה הכספית או הנומינלית לגולגולת עולה מהר יותר מאשר התפוקה הריאלית לגולגולת. (רמת המחיה תלויה בתפוקה לגולגולת; לפיכך אינפלציה, אף-כי יש בה אי-נוחות רבה, וקבוצות מסוימות עלולות להיפגע בגינה, אין פרושה שהאוכלוסיה בכללה נעשית עניה יותר). תנאי הכרחי לכך שהדבר יתרחש בתעסוקה מלאה הוא גמישות מספקת במערכת המוניטרית, כך שההכנסה הלאומית תנוהל במחזור המטבע במחירים גבוהים יותר ויותר. פרוש הדבר הוא גידול בכמות הכסף או במהירות סיבובו במחזור. מבין האפשרויות הללו, כמות הכסף תלויה במדיניות המוניטרית ובמדיניות הפיסקאלית, ואילו מהירות המחזור יכולה לעלות בלא התערבות, על-ידי המשק בעצמו, למשל, על-ידי פיתוח אמצעי אשראי נוספים מחוץ לבנקים, או על-ידי קיצור התקופה הממוצעת לתשלומים. מכל-מקום, סכום השינוי במהירות המחזור בטוח הקצר הוא לרוב קטן למדי, ולהלכה ניתן תמיד לקזזו על-ידי צמצום כמות הכסף.
בניתוח הטרום-קיינסיאני הוצגה סיבת האינפלציה אך ורק במונחי המשתנים המוניטריים שלעיל. כמה כלכלנים (כלכלנים מוניטריים) נוהגים כך גם כיום - אף-כי הם מודים, שלממשלה עשויים להיות טעמים שונים להתיר גידול במלאי הכסף. כלכלנים אחרים מעמיקים הבחנה (הלקוחה, בסופו-של-דבר, מספרו של קיינס התיאוריה הכללית, ומהקונטרס שפירסם ב-1940 בשם כיצר לשלם בעד המלחמה [How to pay for the War] בין אינפלציה של ביקוש לבין אינפלציה של הוצאות. הראשונה מתרחשת כאשר מניחים לביקוש המצרפי לגדול מעבר לערך התפוקה הפוטנציאלית המרבית של המשק במחירים בלתי-משתנים.
האחרונה נובעת ממאבקים על חלוקת ההכנסה הלאומית, במיוחד בקרב קבוצות שונות של שכירים, ולעתים עקב עליה במחירי היבוא שמחוץ לשליטת המשק המקומי; הרשויות המוניטריות מצטיירות כאן כפועלות בפיגור אחר התהליך האינפלציוני, ולא כבעלות תפקיד מוביל בו.
המחזיקים באבחנת האינפלציה-של-הוצאות מאמינים, כי פעולה ממשלתית ישירה על תהליך קביעת השכר והמחירים באמצעות מדיניות הכנסות תסייע להבטחת יציבות מחירים ותעסוקה מלאה. כלכלנים מוניטריים ומתנגדים אחרים לאינפלציה-של-הוצאות עומדים על דעתם, שבכלכלת שוק, למדיניות הכנסות יש השפעה קצרת-טוח בלבד; שיציבות מחירים בטוח הארוך תלויה בכך שהרשויות לא יניחו לכוח הקניה לעבור את הפוטנציאל היצרני של המשק; ושהאיגודים המקצועיים ואחרים יסגלו, בסופו של דבר, את התנהגות השכר שלהם לאקלים המוניטרי שתקבע הממשלה. ואולם, בתקופת הבינים, אבטלה חמורה וממושכת למדי תהיה - אולי - בלתי-נמנעת, וביחוד אם האנשים למדו לצפות (כמו בראשית שנות השבעים ברוב המדינות המתועשות) שעליות המחירים ימשכו, ואף יואצו בעתיד. ציפיות כאלה מהוות בעצמן לחץ רב עוצמה לאינפלציה של מחירים.
המונח "אינפלציה" משמש גם לציון גידול בביקוש המצרפי, הגורר אחריו, כמובן, עליות במחירים ובשכר. המונח אנטי-אינפלציה מתיחס למדיניות של ריסון מוניטרי ופיסקאלי, שמגמתה להפחית את לחץ הביקוש. אם ממשיכים בה הלאה, מדיניות מסוג זה יוצרת דפלציה. בהנחה שהמחירים גמישים חופשית לשני הכיוונים, אינפלציה ודפלציה הם מונחים סימטריים, שהראשון בהם מורה על מחירים עולים, והשני על מחירים יורדים. אולם, מאחר שרוב המחירים אינם גמישים לגמרי כלפי מטה, בעיקר במשקים תעשייתיים, המונח דפלציה מציין, ברוב המקרים, מצב שבו קיימים במשק אבטלה וכושר-ייצור עודף. במצב שהמחירים נדחפים למעלה על-ידי לחצי הוצאות וציפיות לאינפלציה, ישנה, אפוא, אפשרות לעמוד מול אינפלציה (= מחירים עולים) ודפלציה (= אבטלה) בעת ובעונה אחת. דפלציה מציינת מדיניות של התפשטות, שתכליתה להחזיר את המערכת למצב של תעסוקה מלאה. במלים אחרות, המונחים אנטי-אינפלציה ודפלציה מתארים מדיניות ממשלתית, בעוד שאינפלציה ודפלציה מתיחסות הן למדיניות והן - בשימוש המקובל יותר - למצב הכלכלי.
R.J. Ball, Inflation and the Theory of Money. Chicago, 1965; London, 2nd ed. 1973
