תקופת המקרא ראשיתה בתקופת האבות בשנת 1800 לפני הספירה (בערך), והיא מסתיימת בהכרזת כורש ובשיבת ציון (בשנת 538 לפני הספירה).

את ספרות המקרא פותח ספר בראשית, המתאר את בריאת העולם והאנושות, ועובר לתיאור ראשית האומה - תקופת האבות - אברהם יצחק ויעקב, עד הירידה למצרים.
ספר שמות מתאר את תקופת שעבוד מצרים, היציאה ממצרים וראשית ההתגבשות של העם.
הספרים שמות, ויקרא, במדבר ודברים מתארים את תקופת הנדודים במדבר סיני.
ספר יהושע מתאר את שלבי ההתנחלות בארץ כנען, וספר שופטים - את תקופת השופטים.
ספרי שמואל מתארים את תקופת ראשית המלוכה - ימי שאול ודוד, ואילו ספרי מלכים מתארים את תקופת המלוכה והריבונות - תקופת בית ראשון, מימי שלמה עד חורבן ממלכת יהודה ב-586 לפני הספירה.
ספרי נביאים אחרונים חופפים את תקופת בית ראשון, מהמאה ה-8 לפני הספירה (דברי הנביאים ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל ומרבית נביאי תרי-עשר), ומגיעים לראשית תקופת בית שני (הנביאים חגי, זכריה ומלאכי).
בספרי דברי הימים יש חזרה על כל המסופר בשאר ספרי המקרא, והם מסתיימים בהצהרת כורש (538 לפני הספירה) ושיבת ציון, ופותחים את תקופת הבית השני, שנמשכה עד שנת 70 לספירה.