השלל, הביזה או המלקוח ("מלקוח אדם ובהמה") הוא הרכוש שנלקח על ידי המנצח במלחמה (במדבר ל"א 11).

לפי מנהגי המלחמה במזרח הקדום, המנצח היה רשאי להרוג את השבויים הזכרים. ואילו את הנשים ואת הילדים היו כובשים לעבדים. גם הבהמה וחפצי ערך, כגון תכשיטים ובגדים היו חלק מן השלל (דברים כ' 14). השלל חולק בין הלוחמים לפי כללים ידועים. במקרה של ניצחון שראו בו עזרה אלוהית, היו מחרימים את השלל ומעבירים אותו לרשות האל על ידי השמדתו, הקרבתו או נתינתו לכוהנים (יהושע ו' 19-21, 24).
חוק חלוקת השלל, שנקבע על ידי דוד במלחמת צקלג, קבע ש"כחלק היורד במלחמה וכחלק היושב על הכלים,יחדיו יחלוקו" (שמואל א, ל' 24).