הסדרי נגישות
גשר מפעלים חינוכיים



רצח, רוצח
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


רצח הוא הריגת אדם בלי דין ובלי משפט, ויש על כך איסור מוחלט בעשרת הדיברות: "לא תרצח". לקדושת החיים יש תוקף וערך מוחלט.

למעשה, הרצח נאסר כבר בסיפור קין והבל, שבו קין נענש על רצח הבל (בראשית ד'), וכן בבראשית ט' 6: "שופך דם האדם - באדם דמו יישפך".
התורה מַבְחִינָה בין רוצח בְּשׁוֹגֵג (=בטעוּת, לא בכוונה) - שמותר לו לברוח לעיר מִקְלָט ולחיות בה בתנאֵי "מַעֲצַר בַּיִת", לבין רוצח בְּמֵזִיד (= בכוונה, בזָדוֹן) - שדינו מוות.
מאז ומתמיד הדגיש המשפט העברי את חוּמרת החטא של שפיכוּת דמים, הנחשב לפשע מתוֹעָב, שעליו חייב אדם ב"ייהרג ובל יעבור" (כמו על החטאים של עבודה זרה וגילוי עריות).
החוק הכללי של משפט רצח מופיע בתורה ארבע פעמים: בשמות כ"א 14-12, בבמדבר ל"ה 34-9, ובדברים י"ט 14-1, וכן בדיני רוצח בזדון בויקרא כ"ד 17 ואילך.
בחוקי המזרח הקדום ניתנה לרוצח במזיד האפשרות לשלם כּוֹפֶר נֶפֶשׁ, כלומר פיצויים (בכסף או בנפשות) לקרובֵי הנרצח, במקום להיענש בעונש מוות. תשלום הכופר שימש כפיצוי על הפגיעה ביכולת הכלכלית שנגרמה לקרובי המת. התייחסות כלכלית כזאת לחיי אדם עומדת בסתירה לָעֶרֶך העליון של חיי אדם בתורה.
בנוסף לכך היה לפיצויים במזרח הקדום "תַּעֲרִיף" שונה (היו נהוגים תשלומי קנס מדורגים) בהתאם למעמדו החברתי והכלכלי של הנרצח.
במזרח הקדום הייתה מקובלת גם "הֲמַתַת תְמוּרָה", או "הענשה חלוֹפִית", כלומר, הרוצח היה רשאי למסור את בני ביתו ליורשי הנרצח, לעבדוּת או אפילו להריגה, כדי לפצות את משפחת הנרצח.


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
ביבליוגרפיה:
כותר: רצח, רוצח
שם  האתר: מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך - אנציקלופדיה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
בעלי זכויות : גשר מפעלים חינוכיים
הוצאה לאור: גשר מפעלים חינוכיים
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית