הסדרי נגישות
גשר מפעלים חינוכיים



פירושים למקרא
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


פרשנות המקרא החלה להתפתח כבר בימי עזרא הסופר.  בתקופת בית שני ובתקופת המשנה, התרגום הארמי היה ביאור מילולי של המקרא, ברובו הגדול על פי הפְּשָׁט.
מדרש ההלכה הבהיר את הדינים הקשורים בפסוקי התנ"ך, ומדרש האגדה המשיך את הפרשנות לכיוונים אחרים: סיפורים, מְשלים וענייני השקפה, בלי קשר הכרחי לפשט של הכתוב.

בימי הביניים נכתבו פירושים למקרא ששילבו יסודות של פְּשָׁט ושל דְרָש. הפרשן החשוב ביותר היה רש"י (רבי שלמה יצחקי), המכונה "פַּרְשָׁנְדָתָא" - פרשן הדת. פרשנים חשובים אחרים היו: ראב"ע (ר' אברהם אבן עזרא), רד"ק (ר' דוד קמחי), רמב"ן (ר' משה בן נחמן), ורלב"ג (ר' לוי בן גרשון) - כולם חיו ופעלו בין המאה ה-11 למאה ה-13.
בימי גירוש ספרד חיבר דון יצחק אברבנאל פירוש מקיף לתנ"ך כולו.
לכל אחד מהפרשנים האלה הייתה שיטת פירוש שונה ומיוחדת לו.
ב"מקראות גדולות" הפירושים מסודרים בדף סביב הטקסט המקראי ותרגום אונקלוס לארמית.
בעת החדשה החלה פרשנות המקרא להיעזר בתוצאות של מחקרים מתחומי הארכיאולוגיה והבלשנות (= חקר הלשון). מחקרים אלה עזרו להבהיר בעיות ושאלות רבות, ועוררו שאלות חדשות. עם זאת, הפרשנות המודרנית לא ביטלה את העניין בפרשנות הקלאסית, מפני שהפרשנות הקלאסית מצטיינת בעומק פסיכולוגי ותיאולוגי (= דתי, קשור לאמונה).


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
ביבליוגרפיה:
כותר: פירושים למקרא
שם  האתר: מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך - אנציקלופדיה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
בעלי זכויות : גשר מפעלים חינוכיים
הוצאה לאור: גשר מפעלים חינוכיים
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית