עד: אדם שאינו אחד הצדדים במשפט, אך מכיר עובדות הקשורות למשפט, מראייה או משמיעה, והוא חייב לספר את מה שידוע לו לפני השופט.

עדות: דברי העד במשפט. הידיעות שהוא מוסר לבית המשפט. בעשרת הדיברות נאמר: "לא תענה ברעך עד (=עדות) שקר" (שמות כ' 13).
עד אמת: עד המעיד דברי אמת, המוסר בדיוק את מה שראה או שמע.
עד שקר: עד המעיד דברים בלתי נכונים: הדברים שהוא מספר לא קרו כלל, או שאכן קרו, אך הוא עצמו לא ראה או לא שמע אותם. במקרה האחרון עד השקר מבסס את עדותו על מה ששמע מאחרים, או מסיק מסקנות (=עדות נסיבתית) ומציג את הדברים כאילו ראה ושמע אותם בעצמו.
עד שנמצא משקר - ייעשה לו "כאשר זמם לעשות לאחיו" (דברים י"ט 20-16), לפי העיקרון של מידה כנגד מידה, והוא נקרא "עד זוֹמֵם". חז"ל פירשו ש"עד זומם" הוא מי שהוּכַח שלא נָכַח בִּמקום האירוע שעליו הוא מעיד.