עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > דת - תפילה ופולחןעמוד הבית > מדעי הרוח > דתות > איסלאםעמוד הבית > מדעי הרוח > דתות > נצרותעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > דתות והגות דתית
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
אחד מתפקידיה של ההנהגה הדתית הוא לחוקק חוקים על סמך הציוויים המצויים בכתבי הקודש ובספרות הסמכותית. ביהדות עוסק הרב בפסיקה הלכתית, בנצרות עוסקת בחקיקה ועידת בישופים ובאסלאם- המפתי.



תפקידי ההנהגה הדתית : חקיקה ופסיקה
מחברים: פרופ' יעקב שביט; ד"ר דפנה מוסקוביץ; צאלח סואעד


ביהדות

פוסק ההלכה ביהדות הוא הרב. פסקי ההלכה ניתנים כתשובות לשאלות המאמינים, העוסקות במגוון רחב של נושאים - לדוגמה, ענייני שמירת שבת, כשרות וטוהרה ולבוש מותר ואסור.
כל יהודי רשאי לפנות לכל רב בשאלה הלכתית. בחירתו של השואל ברב כרוכה בכמה שיקולים: נגישות, היכרות אישית, המוניטין שיצאו למומחיותו של הרב בנושא הנדון והשקפתו העקרונית בנושאים מסוימים. הפנייה לרב מסוים מחייבת את הפונה לפעול על פי הפסיקה שיקבל.
בקהילה היהודית המסורתית פנו בדרך-כלל אל הרב המקומי. גם במדינת ישראל מופנות, לעתים קרובות, שאלות הלכתיות לרבני השכונות והערים, שהשואלים מתגוררים בהן. תקשורת האינטרנט פתחה אפשרויות חדשות בפני יהודים מן השורה ובפני פוסקי הלכה כאחד: יהודי יכול להפנות שאלה הלכתית לרב החי בעיר או בארץ אחרת, ולקבל תשובה כעבור זמן קצר, ופוסקי הלכה יכולים לפרסם את תשובותיהם באתרי אינטרנט העוסקים בשאלות הלכתיות.

ביהדות אין היררכיה רשמית של פוסקים. לפוסקים שהתפרסמו כמומחים לתחום מסוים בהלכה מופנות שאלות מרחבי ארצם ומרחבי העולם, וביניהן אף שאלות של רבנים אחרים המכירים במומחיותם של פוסקים אלה ומתייעצים בהם לגבי שאלות שהופנו אליהם.

ההלכה מחייבת לציית לפסיקת הרבנים רק בעניינים הלכתיים. חוות דעתם של רבנים בשאלות הנוגעות לענייני מוסר, הגות ועניינים אישיים, היא בגדר עצה והמלצה בלבד.
בזרמים יהודיים מסוימים, כמו אצל החסידים, נהוג לפנות ל"רבי" של החסידות גם בשאלות העוסקות בתחומים חוץ-הלכתיים - שידוכים, עסקים וכדומה - ולהתייחס לתשובת הרבי כאל פסק הלכה מחייב.

בעבר עסקו רבנים רבים גם בתיקון תקנות, שהן פסיקות החלות רק על קהילה מסוימת, או על קבוצת קהילות המצויות בארץ או בארצות מסוימות. התקנות עסקו במגוון של נושאים - למשל, במיסוי למימון מוסדות הקהילה, באופן ניהול השווקים וחיי המסחר ועוד .

בין התקנות החשובות, שתוקנו בהיסטוריה היהודית, הייתה תקנתו של הרב גרשום, בן המאה ה- 14, שחלה על היהודים שחיו בארצות נוצריות. תקנתו של הרב גרשום אסרה על גברים יהודים לשאת יותר מאישה אחת, למרות שההלכה מתירה זאת. הסיבה לתיקון התקנה הייתה השאיפה לצמצם את העוינות בין יהודים לנוצרים. כיוון שהנצרות אוסרת על נישואין ליותר מאישה אחת טענו הנוצרים, כי היהודים, שלעתים נשאו אישה שנייה, הם נואפים. תקנת הרב גרשום נועדה למנוע השקפה שלילית זו על היהודים. התקנה לא חלה על יהודים שחיו בארצות מוסלמיות, משום שבאסלאם מותר ריבוי נשים ולא נטענו נגד היהודים בארצות אלה טענות על רקע זה.
כיום, הרבנים ממעטים לתקן תקנות, שכן תקנות כאלה עלולות לעורר מחלוקות קשות; זאת, מאחר שלציבור שומרי המצוות אין רב אחד המשמש סמכות בלעדית.

‏‏תפקידו של הרב כפוסק הלכה כרוך באחריות גם על מוסדות הדת של הקהילה: בית הכנסת ומקווה הטהרה. בלא תפקודם התקין של מוסדות אלה, לא יוכלו בני הקהילה לשמור את המצוות. כן עורך הרב טקסי בר מצווה וטקסי נישואין ואחראי על רישום הלידות, הפטירות, הנישואין והגירושין בספרי הקהילה. הרב מפקח גם על השחיטה הכשרה של הבשר.

בקהילות רבות אין הרב מסתפק בעריכת טקס הנישואין, אלא מדריך חתנים לקראת נישואיהם ודואג להדרכת הכלות - בדרך כלל, באמצעות בת זוגו, הרבנית. דלתם של רבני קהילות רבים פתוחה להתייעצות גם במקרים של קשיים בחיי הנישואין, בעיות חינוכיות המתעוררות בין הורים לילדיהם וסכסוכים בין בני הקהילה. הרב מבקר חולים, משתתף בהלוויות ועורך ביקורי תנחומים בבתי אבלים. גם פיקוח על מוסדות צדקה, התומכים בעניי הקהילה, הם חלק מתפקידו.


בנצרות

בנצרות אין מערכת מפורטת של מצוות, שכן היא ביטלה את תקפותן של מצוות רבות המופיעות בברית הישנה, כאיסורי האכילה, דיני הקרבת קורבנות ועוד. עם זאת, הנצרות מחייבת את המאמין בקיום מצוות מוסריות המופיעות בברית הישנה, כמו איסורי עשרת הדיברות על רצח, גניבה, חמדנות וניאוף וכן איסורי עריות - איסורים על נישואין עם קרובי משפחה.

החוק הנוצרי, הקרוי "חוק קנוני", נקבע במועצת הבישופים. מועצות הבישופים הן ועידות המתכנסות מאז ראשית הנצרות ועד ימינו - לעתים כל כמה עשרות שנים ולעתים בהפרשי זמן גדולים יותר. החוקים הנחקקים בוועידות אלה, שגם האפיפיור משתתף בהן לעתים, מופצים בכל קהילה ומשמשים בסיס לעבודת בית הדין שבראשות הבישוף.

החקיקה הנוצרית שואבת את עקרונותיה מן הברית הישנה, מן הברית החדשה ומכתבי האבות הכנסייה. לדוגמה, איסור על נישואים של קרובי משפחה מדרגת קרבה מסוימת, מבוסס על האיסור של גילוי העריות המופיע בברית הישנה ומרחיב אותו. האיסור שקבעה הכנסייה על הגירושין, הוא פיתוח של קביעת ישוע בברית החדשה, כי אין לגרש אישה אלא אם כן נאפה.

רבים מן החוקים הקנוניים עוסקים בחלוקת הסמכויות בין אנשי הכנסייה בדרגות השונות ובכללי ההתנהגות המחייבים אותם. לדוגמה, "נאסר על כמרים לארח בבתיהם נשים, בגלל החש שעשוי לעלות, מלבד אמם, אחותם או נשים שהן מעבר לכל חשד"; "נקבע שאמונתם וחייהם של המועמדים לתפקיד הבישוף ייבדקו בקפדנות בידי בישוף ורק אחר כך הם יוקדשו (כלומר, ימונו לתפקידם)."

באסלאם

פוסק ההלכה באסלאם הוא המֻפְתִי. כדי לשמש מֻפְתִי חייב אדם להיות מוסלמי ובקי בהלכה. בשונה מתפקיד הקָאצִ’י, תפקיד המֻפְתִי אינו תפקיד של שררה, ולכן מתירה ההלכה גם לאישה, לעבד או לאדם בעל מום גופני לשאת בתפקיד (בפועל, בגלל התנאים החברתיים, נשים כמעט לא שימשו בתפקיד).
בדרך-כלל, המפתי פוסק פסק הלכה (פָתְוַא) בתשובה לשאלה של אחד המאמינים, או לשאלת השליט. פסקי ההלכה עוסקים באופן קיום המצוות, בענייני ירושה, בדיני משפחה ועוד.

במדינות המוסלמיות המודרניות, שהסמיכו את בתי הדין השרעיים לדון בענייני אישות ואפוטרופסות, המדינה מעסיקה פוסקי הלכה מטעמה. תפקידם של פוסקי הלכה אלה הוא להנחות את שופטי בתי הדין השרעיים שבתחומה.

מציאות החיים המודרנית מעוררת בקרב המוסלמים שאלות חדשות. כך, למשל, הגירתם של מוסלמים במאה ה-20 למדינות צפון אירופה וצפון ארצות-הברית העלתה את השאלה: כיצד ייקבעו מועדי התפילה ומועדי צום הרָמַצַ'אן בארצות שכל הקיץ שורר בהן אור יום וכל החורף שורר בהן חושך. הפָתְוַא שפרסמו פוסקי הלכה באוניברסיטה האסלאמית "אָלְאָזְהַר" שבקהיר הייתה: מוסלמים החיים בארצות אלה יקבלו הערכה משוערת של זמני זריחה ושקיעה ואומדן של זמני תפילה והפסקת צום, לפי הארץ הקרובה אליהם ביותר שיש בה זריחה ושקיעה רגילות.

על-פי השָרִיעָה, אין באסלאם היררכיה של פוסקי הלכה. כל מֻפְתִי רשאי להוציא פסקי הלכה כתשובות לשאלות המופנות אליו. עם זאת, היו בכל תקופה פוסקי הלכה שהשפעתם הייתה גדולה משל עמיתיהם, וזאת בשל הידע הרב שיוחס להם. חלקם עסקו בהוראה במדרסות בעלות שם, וחלקם עסקו בפסיקה בלי כל תמורה והתפרנסו ממסחר ומלאכה.

כיום, לדוגמה, נודעת השפעה גדולה בקרב המוסלמים בכל העולם לפוסקי ההלכה של אוניברסיטת אָלְאָזהַר- זאת, בשל מעמדה של האוניברסיטה כמרכז של ידע בעולם האסלאמי. יסודה של אוניברסיטת אָלְאָזהַר במסגד שנבנה בשנת 972 והפך בהדרגה למרכז לימוד דתי, שלא קמו לו מתחרים בעולם האסלאמי. מכאן היוקרה שיש לאָלאָזהַר עד עצם היום הזה.

לחלקים נוספים של הפרק:

התגבשותה של ההנהגה הדתית
תפקידי ההנהגה הדתית: שיפוט
תפקידי ההנהגה הדתית : חקיקה ופסיקה (חלק זה)
תפקידי ההנהגה הדתית : נשיאת דרשות
תפקידי ההנהגה הדתית : הנהגת התפילה
תפקידים דתיים : שחיטה
תפקידים דתיים : עריכת מילה
תפקידים דתיים : קריאה לתפילה
תפקידים דתיים : הוראה וחינוך



אל האסופה לחיות בארץ הקודש להכיר ולכבד : אל אחד ושלוש דתות3

ביבליוגרפיה:
כותר: תפקידי ההנהגה הדתית : חקיקה ופסיקה
שם  הספר: לחיות בארץ הקודש להכיר ולכבד : אל אחד ושלוש דתות
מחברים: שביט, יעקב (פרופ') ; מוסקוביץ, דפנה (ד"ר) ; סואעד, צאלח
תאריך: תשס"ה,2005
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. הספר הוא חלק מהתכנית "לחיות בארץ הקודש" שפותחה במטח בסיוע האיחוד האירופי.
2. כל הציטוטים מן הקֻרְאָן לקוחים מתוך הקֻרְאָן. תרגם מערבית: אורי רובין. 2005. © כל הזכויות שמורות לאוניברסיטת תל-אביב, ההוצאה לאור, תל-אביב ולמפה הוצאה לאור, תל-אביב.
הערות לפריט זה: 1. הפריט לקוח מתוך הפרק השישי בספר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית