עמוד הבית > מדינת ישראל > כלכלה
מקסם


תקציר
הסיבות לכך שישראל סובלת ממחדל תיירותי (נכון לשנת 1998), שבעטיו אין היא מצליחה לפתח תשתית תיירותית בהיקף גדול הרבה יותר, ולהגדיל את מספר התיירים המגיעים אליה.



תעשיית התיירות הישראלית
מחבר: עמי אטינגר


תעשיית התיירות הישראלית, ערב שנת 2000, מוצאת עצמה במרכז פרשת דרכים, שממנה יוצאות שתי דרכים לשני עולמות קוטביים ושונים זה מזה לחלוטין. במצב זה על קברניטי המדינה להחליט, אם ברצונם להגביר את מספר התיירים המבקרים בישראל, שרמת הכנסתם בינונית ומטה, או להסתפק בכמויות הלא גדולות המגיעות אליה היום, אך לעודד ולטפח את בואם של התיירים האיכותיים והמבוססים יותר.

תהא ההחלטה שתתקבל אשר תהיה, ישראל ברגע האחרון שלפני הכניסה לאלף הבא, סובלת ממחדל תיירותי הנמשך כבר 50 שנה, שבעטיו אין היא מצליחה לפתח תשתית תיירותית בהיקף גדול הרבה יותר, ולהגדיל את מספר התיירים המגיעים אליה.

גם בבדיקת התיירות מן ההיבט היהודי מתגלה מחדל גדול. רוב העם היהודי היושב בגולה, מהווה פוטנציאל אדיר לתיירות, אבל עד היום רובו טרם ביקר בישראל.

עבור העולם הנוצרי וגם העולם המוסלמי, ארץ-ישראל קדושה לא פחות מקדושתה ליהודים. ואם מעולמות אלה אין מגיעים מיליוני מבקרים בשנה, אזי ברור כי משהו לקוי בטיפול באוכלוסיות אלה.

אילו הוצבה תעשיית התיירות הישראלית לפני 50 שנה באחד המקומות הראשונים על סדר היום הלאומי שלנו, היינו יכולים להתהדר בביקורם של כ-6 מיליון תיירים בישראל, ולא להסתפק בכ-1.5 מיליון תיירים או בכ-2.5 מיליון מבקרים, הכוללים גם את הביקורים של חיילי האו"ם, חיילי הצי האמריקני ועוד.

יתרה מכך, אם מספר התיירים שהיו מגיעים לארץ היה כ-6 מיליון איש, הייתה ההשפעה של מצבי המתח הביטחוניים והגיאופוליטיים פחותה מזו הקיימת היום.

כדי להבין את גודל ההחמצה, להלן כמה נתונים סטטיסטיים, שנלקחו מן המחלקה הכלכלית של התאחדות המלונות בישראל בחודש יולי 1997. נתונים אלה מלמדים, כי תפוקת התיירות העולמית הגיעה בשנת 1997 ל-3,000 מיליארד דולר, מספר המועסקים בתיירות העולמית הוא 200 מיליון איש, השקעות ההון בתיירות העולמית בשנה מגיעות ל-700 מיליארד דולר, ואילו המדינות השונות בעולם נהנות מתשלומי מסים עקיפים בסכום של 340 מיליארד דולר.

מספרים אלה מוכיחים, כי התיירות היא אחד מענפי הכלכלה המובילים והמתפתחים ביותר בעולם, כשהיא תורמת לכלכלת העולם יותר מ-10% מהתוצר הגולמי, מכוח העבודה, מהשקעות ההון ומהמיסוי.

על אף הפסימיות שעלתה בפתח הפרק, עדיין יכולה ישראל להתגאות בתעשיית התיירות שלה. שנת 1997 הסתיימה בכ-16 מיליון לינות, בכ-40 אלף חדרים, ב-350 מלונות, עם 30 אלף מועסקים, 3.8 מיליארד שקל הכנסות, מזה כ-600 מיליון דולר הכנסות מתיירות. אם כי אסור להתעלם מן העובדה כי שנת 1997 הסתיימה בירידה של 9% בלינות התיירים, ומי שהציל את המלונאות הישראלית היו הישראלים שרשמו גידול של 11% בלינות שלהם בארץ.

בגלל מספרי הכניסות הקטנים שלה, התיירות הישראלית רגישה מאוד לתמורות הגיאופוליטיות הסביבתיות. בשנת 1988, בעקבות האינתיפאדה, ירדה התיירות לישראל ל-1.2 מיליון מבקרים. בימי "מלחמת המפרץ", הגיע מספר המבקרים לשפל של 1.1 מיליון מבקרים.

ב-1995 הגיעו לישראל 2.5 מיליון מבקרים - שיא בתולדות המדינה, שזה גידול של 12% מימי מלחמת המפרץ - פי 4 משיעור הגידול של התיירות העולמית.

בעקבות פגיעות רצחניות במרכזי הערים הגדולות - תל-אביב וירושלים, ירד מספר התיירים ב-1996 לכ-2.36 מיליון מבקרים, ירידה של 7% לעומת מספר המבקרים שנכנסו לישראל ב-1995. ב-1997 הגיעו לישראל כ-2.01 מיליון מבקרים, ירידה נוספת לעומת 1996.

בעקבות חתימת הסכמי השלום, הייתה בשלושת החודשים הראשונים של 1996 גיאות של כ-29% לעומת שלושת החודשים הראשונים של 1995. גיאות זו יצרה תנופה תיירותית כבירה, ומספר הזמנות היתר לחדרי אירוח בארץ הגיע לשיא שלא היה כמותו בארץ, שפע שהריץ לארץ חברות תעופה, חברות תיירות וחברות מלונאות, שרצו לפתח בכל מחיר את התשתית התיירותית של המדינה. כל זה נקטע באכזריות בסוף מארס 1996 על-ידי רוצחי החמאס, שמתאבדיה הרגו עשרות ישראלים במרכזי האוכלוסייה החשובים בישראל - ירושלים ותל-אביב. בעקבות עצירת ההזמנות והביטולים נכנסה תעשיית התיירות ל"משבר הציפיות" הגדול ביותר שהיה אי פעם בישראל. כשבסוף השנה התברר כי השד אינו נורא כל-כך, כי שיעור הירידה הוא 7%, עדיין לא נרגעו פרנסי התעשייה ממכת "משבר הציפיות" שחיסלה את תקוותיהם.

בתיירות הישראלית היוצאת לחו"ל חלו שינויים משמעותיים במשך ארבע השנים האחרונות, בעיקר לאחר שמס הנמל נפל ונעלם, וכאשר בשלב מאוחר יותר הושתתה מדיניות התעופה של ישראל על עקרון ה"שמים הפתוחים". היום הישראלי הממוצע נוסע לחו"ל פעמיים בשנה, בעיקר לנופשונים, בדרך-כלל ליד חופי ים, או בחבילות תיור לערים הגדולות, הכוללות טיסות הלוך ושוב ומספר לילות שהייה בבתי-מלון.

בגין מדיניות "השמים הפתוחים" נפלו מחירי הטיסות לחו"ל, ובמקרים רבים חבילת התיור לארצות מסוימות זולה מחבילה זהה בארץ. טורקיה הייתה הסמן הברור למהפך זה. היא יצאה חדשות לבקרים במבצעים מושכים, וגרמה לכך שמאות אלפי ישראלים הצליחו לממש את חלומם ולנסוע אליה לחו"ל.

ישראל מציעה לתייר העולמי כל מה שהוא חפץ. מעטים המקומות בעולם, היכולים לספק מגוון כה רחב של הצעות תיירותיות כמו אתרי טבע מיוחדים, היסטוריה וארכיאולוגיה, כפי שיכולה ישראל, הקדושה לשלוש הדתות המונותיאיסטיות. ישראל היא גם ארץ עם חוף ים ארוך, אגם מים מתוקים גדול ומקודש לנוצרים, ובה גם המקום הנמוך ביותר בעולם והאגם המלוח בעולם.

ישראל היא ארץ שבה כל סוגי התיירות: נופש ומרפא, הרפתקאות, ספורט ימי, טיולי מדבר, אתרי נופש ובריאות ועוד, הממוקמים במרחקים קצרים יחסית זה מזה. אפשר לסייר בה בג'יפים, על גבי סוסים, גמלים, טרקטורונים, אופניים, ובה גם הרבה מקומות נפלאים למסעות רגליים.

מגוון האפשרויות מבליט את גודל ההחמצה.


* עמי אטינגר - עיתונאי תעופה ותיירות ב"מעריב"

קישורים
מהודו ועד חוש, אילת, נגב, תל-אביב, ירושלים, העמקים, כרמלים, חיפה, נצרת, סובב כנרת, גליל המערבי, הגליל העליון, רמת הגליל



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: תעשיית התיירות הישראלית
מחבר: אטינגר, עמי
שם  הספר: אישים ומעשים בישראל : ספר היובל
עורכי הספר: אהרוני, שרה; אהרוני, מאיר
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מקסם
הערות לפריט זה: 1. עמי אטינגר - עיתונאי תעופה ותיירות ב''מעריב''.

הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית