הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שמירת טבע וסביבה > תכנון אזורי עמוד הבית > מדינת ישראל > מים ותשתיות > תחבורה
ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה



תקציר
כביש חוצה ישראל המתוכנן - כותב המאמר מסביר מדוע יש, לדעתו, לבטל את הפרוייקט.



לא רוצה חוצה
מחבר: דניאל מורגנשטרן


חברת כביש חוצה ישראל פיזרה ביד נדיבה הבטחות, תקוות, אשליות ומאות מיליוני שקלים. אין כל סיבה להמשיך ולהקיז את דמי משלם המיסים על פרוייקט מגלומני ומיותר זה, שבפועל לא יפתור שום מצוקה תחבורתית. לידיעת ה"ה ברק, סוויסה ומרדכי

תמהני מתי תחדל החבורה המצומצמת, המושכת בחוטי חברת כביש חוצה ישראל וחברת דרך ארץ, זכיינית הכביש, להפגין זילות בארץ ובאזרחיה. מה עוד צריך לקרות כדי שיחדלו מלחלוב את עטיניה הדלים והמצומקים של קופת האוצר כל שני וחמישי, בטענות מטענות שונות.
"אושרה הרחבת התחייבות המדינה כלפי זכיינית כביש חוצה ישראל" (הארץ, 8.6.99), "תשתית משותקת" (הארץ, 6.6.99), "לא נוסעים לשום מקום" (הארץ, 4.6.99).

באם ה"ה כהן את לוי (מנכ"ל חברת כביש חוצה ישראל, יהודה כהן, והיו"ר, משה לוי) אינם קוראים הארץ, קרוב לוודאי שגם אינם קוראים את הכתובת על הקיר:
הניחו למדינה מתעתועי הכביש!
בין שאר הבטחות השווא בהן הוצפנו בשנים האחרונות, זכורה לי בעיקר זו: "הכביש לא יעלה אגורה אחת למשלם המיסים, כל ההוצאה תכוסה על-ידי משקיעים זרים". אלא שהמשקיעים הזרים מקבלים רגליים קרות ומסתלקים מהפרוייקט בזה אחר זה.

סוסייטה ג'נרל, יוז, אי.טי.וי. ועתה - ניו קורט הקנדית עומדת מול אותה שוקת שבורה.
חמור מזאת, חברת כביש חוצה ישראל מבזבזת מידי שנה כמה עשרות מיליוני שקלים על מצגי שווא, על מיכרזים הנתקעים בדרך ללא מוצא, על קמפיינים מיוחצנים היטב שכל תכליתם לפאר ולרומם את הפוליטיקאים האחראים על המשרד הממשלתי התורן. ובינתיים, עולה שוועת הפקקים השמיימה.

לא רק ה"ה יהודה כהן ומשה לוי, אלא גם פקידי האוצר, לא יוכלו להכחיש, שבעשר השנים שחלפו מאז הכין מנכ"ל מע"צ דאז, המהנדס יהודה כהן, את המיפרט לבדיקת הכדאיות הכלכלית של הכביש (אשר היוותה ומהווה עד היום את הצידוק לפרוייקט), נחלבו מאוצר המדינה מאות מיליוני שקלים רק על תיפעולה השוטף של החברה עצמה. בסכומי-עתק אלה ניתן היה לשחרר בנקל את "הפקק של המדינה", הלא הוא צומת גלילות.

כביש חוצה ישראל לא ייתן ממילא כל מענה ללחצי התנועה בגוש דן. לעומת זאת, בפריפריה קיימים כבר עתה פיתרונות מניחים את הדעת, בדמותם של כביש 65 בצפון וכביש 40 בדרום. בעזרתם ניתן לסגור את הפרוייקט, מבלי להמשיך ולהקיז את דמי משלם המיסים על פעולות ראווה עקרות.


 

לשדרג את כביש 444


עד כה הובילה החברה עשרות סקרים חיוניים ופחות חיוניים, זרעה תקוות שווא להתעשרות קלה ומהירה בקרב עשרות יישובים חקלאיים לאורך תוואי הכביש, כשכל אחד מייחל להפקעה גדולה יותר של קרקעותיו.
למרבה המזל, מעבר לאשליה רבתי שעם הקמתו יביא הכביש לרווחה המיוחלת במערך התחבורה בישראל, הנזק הממשי בשטח אינו גדול. סתימת הגולל על פרוייקט כביש חוצה ישראל תהיה, איפוא, מצווה גדולה המונחת לפיתחו של שר התשתיות, אליהו סוויסה.

לאלה המצביעים על תרומתו של הפרוייקט, בדמותם של שני מחלפי הענק (בן-שמן וצומת קסם), נשיב כי אלה ממש נועדו לשרת את כביש האורך המזרחי, אשר יהיה תחליף תחבורתי מושלם למפלצת האספלט ששמה חוצה ישראל.



הכוונה לכביש 444 הזקוק רק לשידרוג לרמה של כביש על-אזורי, ולחיבורים טובים למערך כבישי רוחב. כביש 444 עדיף על חוצה ישראל מכמה טעמים:
  • הוא כבר קיים וזכויות הדרך שלו ניטלו ממילא מהמרחב הפתוח.

  • הוא משרת טוב יותר את השדרה המזרחית של ישראל, ולא יצור חיץ פיזי בינה לבין הקו הירוק. מחיצה מעין זו עלולה לגרוע, דה-פקטו, שטחים מזרחית לכביש לטובת הרשות הפלסטינית, לכשתקום.

  • שלא כאחיו הבוגר, אשר מעודד את תופעת הפירבור לאורכו - כתוצאה מציפיות שיא לפרוייקטי נדל"ן בדמות תחנות דלק, מלוניות, מרכזי קניות וסתם מרכזי היי-טק - כביש 444 יהיה חף מכל אלה.

  • ההשקעה הכוללת בשידרוגו תהיה נמוכה לאין שיעור מזו של כביש חוצה ישראל. כתוצאה ממחירו הזול יחסית, פיתוח כביש 444 יותיר די משאבים תקציביים להשלמת המערכת התחבורתית של ישראל בשנות ה- 2000, על-פי רציונל תחבורתי שמבוסס על בדיקת שתי חלופות:
    האחת, שידרוג מערך הדרכים הקיימות על ידי הפיכתן לדרכים מהירות: הוספת נתיבים והחלפת צמתים במחלפים חד-מיפלסיים ודו-מיפלסיים. הכוונה לדרך מס' 2, לדרך מס' 4, לדרך 65, לדרך 70 (כביש ואדי מילק-יקנעם-יגור-שלומי), דרך 90 למטולה ולדרך 40 (כפר סבא-גהה-צומת אשדוד צומת ראם-באר שבע).

השנייה, הרחבת רשת מסילות הברזל לאורך השדרה המרכזית של ישראל. רשת זו תשרת את יישובי גוש דן המזרחיים (נתב"ג, מודיעין, ראש העין, פתח תקווה, כפר סבא, רעננה) את ריכוזי האוכלוסייה בדרום גוש דן (חולון, בת-ים, ראשון לציון, אשדוד ואשקלון), ומעל הכל, תאפשר מעבר למערכת רכבות הפועלות על חשמל.



 

אין נוסעים כאלה


הוגי כביש חוצה ישראל ומתכנניו כמעט ושכחו בלהט העשייה, כי כביש הוא בראש ובראשונה רכיב במערכת תחבורתית אשר נועד לאפשר העברה קלה, מהירה ובטוחה של כלי-רכב, נוסעים ומטענים מנקודת המוצא ליעד המבוקש. כביש אינו קזינו או כר פעולה ליזמי נדל"ן, ולבטח לא אמתלא לנסיעות סרק המאריכות את הדרך שלא לצורך.

גם אם האגרה בכביש חוצה ישראל תהיה בגובה אפס שקלים (והיא לא תהיה כזאת), לא ייסע בו שום נהג בדרכו מנתניה לאשדוד או מיבנה לחדרה, ולו בשל החשש להיתקע בפקקים האין-סופיים בכבישי הרוחב הקיימים והמתוכננים: כביש 7 (אשדוד-יסודות-נחשון), וכביש 57 (נתניה-בית ליד-טול כרם), למשל.

לטענה כי כביש חוצה ישראל ישרת את הקשר התחבורתי בין צפון הארץ לדרומה, תוך עקיפה מזרחית של גוש דן, אין כל אחיזה במציאות - כי אין כמעט נוסעים כאלה! הובלת מיטענים פחות רגישים יכולה להמשיך ולהשתמש במערך הדרכים הקיימות.

לסיכום: בשמם של עמיתי המתכננים, ובכללם אלה אשר התפכחו בינתיים, הנני מפנה קריאה נרגשת לראש הממשלה, אהוד ברק, ולשרי התחבורה והתשתיות: שימו קץ לפרוייקט המגלומני המיותר, העלול לפגוע במעט החלקות הטובות שנותרו במדינת ישראל. סיגרו את חברת כביש חוצה ישראל, והפנו משאבים לפיתוח תחבורה נכונה עכשיו!

ביבליוגרפיה:
כותר: לא רוצה חוצה
מחבר: מורגנשטרן, דניאל
תאריך: אוגוסט-ספטמבר 1999 , גליון 27
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית