ראשית המדינה בישראל וביהודה : צמיחת המדינה בישראל לעומת צמיחת המדינה ביהודה

שתי שאלות מוקדמות טעונות התייחסות של כל העוסק בסוגיה זו: הראשונה היא תיאורטית, ואין היא קשורה בהכרח בחברות קדומות: ממתי אפשר לקרוא לישות מדינית-טריטוריאלית בשם "מדינה"? השאלה השנייה היא מתחום החומר: מה הם המאפיינים של מדינה קדומה שניתן לזהות אותם בממצא הארכיאולוגי? שתי השאלות קשורות בראש ובראשונה ביכולת להבדיל בין מדינה לבין מבנים פוליטיים מוקדמים יותר, כגון צ'יפרום. אין בכוונתי לעסוק כאן בסוגיות אלו, שכבר נדונו בהרחבה במחקר. אסתפק בציון העובדה, שתפיסתי איננה חורגת מן המקובל במחקר החברתי-הפוליטי: מדינה פירושה חברה מרובדת, מינהל ציבורי מתמחה, הכולל רישום מינהלי, ייצור תעשייתי, בנייה מונומנטאלית לצורכי תעמולה ולגיטימאציה וכן שלטון שאיננו נתון רק בידי מקורבי השליט.

עניין צמיחתה של יהודה לכלל מדינה מפותחת נדון לפני שנים אחדות בפירוט על-ידי ג'יימיסון-דרייק.²⁴ לאחר שבדק את הנתונים שהיו זמינים באותה עת על דגמי יישוב, על בנייה ציבורית ועל הופעתם של חפצי-מותרות הגיע ג'יימיסון-דרייק למסקנה, כי אין למצוא עדות ברורה לקיומה של מדינה מפותחת ביהודה מלפני המאה הח' לפסה"נ. קשה לערער על מסקנותיו של ג'יימיסון-דרייק, שכן הממצאים – ומוטב לומר העדר הממצאים – מדברים בעד עצמם. מתמיהה רק העובדה, שעניין כה ברור ופשוט, שהוא ארכיאולוגי בעיקרו, לא נדון על-ידי ארכיאולוג או חוקר קרוב מבחינה גיאוגראפית אל נתוני השדה. אנשי האסכולה המינימאליסטית – דייוויס, תומפסון ולמקה – הגיעו למסקנה דומה, בין באופן עצמאי ובין בהשפעת ספרו של ג'יימסון-דרייק, שעטו עליו כמוצאי שלל רב.²⁵ גם חוקרים שאינם שותפים להשקפות הקיצוניות של המינימאליסטים נקטו גישה דומה.²⁶ אמנם אינני נמנה עם האסכולה המינימאליסטית, אך אני מקבל את מסקנותיו של ג'יימיסון-דרייק כמעט במלואן, גם אם לא הכיר חלק מן הנתונים, כמו, למשל, תוצאות הסקרים של שנות השמונים, וגם אם לא עסק בתחומים מסוימים שראוי היה לדון בהם, כגון השוואה דיאכרונית עם המצב באלף השני לפסה"נ והשוואה סינכרונית עם האזורים הגובלים ביהודה.

צמיחת המדינה בישראל, להבדיל מן הדיון המפורט ביהודה, לא נדונה עד כה ביסודיות, ולמעשה כמעט לא נדונה כלל. משלחת החפירותב מגידו, בשיתוף עם פרופ' מיכאל נימן מאוניברסיטת רוסטוק בגרמניה, תעסוק בעניין זה בשנים הקרובות. הכוונה היא לבחון את התפתחות האדריכלות המונומנטאלית (נורמה פרנקלין), את האומנות הזעירה (בנימין זאס), את דפוסי הייצור של כלי-החרס (יובל גורן ואייל בוזגלו), את משק בעלי-החיים (פולה וופניש וברייאן אסה) ועוד. כהקדמה לכל אלה, ובלי להיכנס לפרטי המחקרים, הנמצאים עדיין בחיתוליהם, ברצוני לעמת כמה נתונים ידועים מישראל ומיהודה.

בפתיחת הדיון ראוי לציין שני עניינים:

ממלכת הצפון מופיעה ככוח חשוב במרחב בכתובת שלמנאסר הג' על הקואליציה שהתייצבה נגדו בקרב קרקר בשנת 853 לפסה"נ.
הטקסט מספר, והממצא הארכיאולוגי מאשר, שמלכי בית עמרי הקימו ערי פאר בשומרון הבירה וביזרעאל ("ארמון החורף"), אתרים שהיו עד אז קטנים ודלים ללא חשיבות.

די בשני עניינים אלה כדי לרמוז, כי המדינה הצפונית נוסדה במחצית הראשונה של המאה הט' לפסה"נ, לכל המאוחר. ואכן, הממצא הארכיאולוגי מאשש את המסקנה הזאת (וראה להלן).

כתובות מונומנטאליות ורישום מינהלי מעידים בצורה טובה יותר מכל ממצא אחר על ריכוז שלטוני ועל ארגון מדיני מפותח. למרבה הצער מספר הכתובות שנתגלו ביהודה ובישראל מצומצם, וכל גילוי חדש עשוי אפוא לשנות את התמונה מן היסוד. לפי ידיעותינו היום החלה כתיבה מונומנטאלית ביהודה בשלהי המאה הח', לכל המוקדם, כעדות הכתובת בניקבת השילוח וכתובות קברי כפר-השילוח. שבר קטן של כתובת שנמצא בשומרון הוא עד כה העדות האפיגראפית היחידה שנתגלתה בתחומי ממלכת הצפון, ואי-אפשר להסיק ממנו דבר. בארצות השכנות, שהיו קשורות לממלכת ישראל, החלה כתיבה מונומנטאלית במאה הט' לפסה"נ. מצבת מישע מדיבון מלמדת, כפי הנראה, על צמיחתה של מדינת מואב.²⁷ כן ראוי להזכיר את הכתובת ממצודת רבת-עמון²⁸ ואת הכתובת הארמית מדן, הקשורה לכיבושי ארם-דמשק בישראל²⁹. אפשר להסתכן, כמדומה, בנבואה, שכתובת דומה תימצא ביום מן הימים בתחום ממלכת הצפון. חותמות וטביעות-חותם ואוסטרקאות מינהליים, המעידים על ארגון ציבורי מפותח, נמצאו בשתי הטריטוריות בעיקר באתרים מן המאה הח' ואילך.³⁰ חותמות וטביעות-חותם הופיעו באותו הזמן ממש – ראשית המאה הח' – כעדות חותם "לשמע עבד ירבעם" מישראל, ללא ספק ירבעם הב',³¹ וחותמות "לאביו עבד עזיו" ו"לשכניו עבד עזיז" מיהודה.³² ייתכן, כי אוסטרקאות מישראל מעט מוקדמים יותר. חרסי שומרון הם מראשית המאה הח' לפסה"נ,³³ אך ספק אם ביהודה הופיעו אוסטרקאות מינהליים לפני שלהי מאה זו.³⁴ משקולות מסומנות ידועות רק מיהודה. הן הופיעו בשלהי המאה הח', ולדעת קלטר הן ברובן מן המאה הז' לפסה"נ.³⁵

ערי מינהל ובהן ארמונות ומבני-ציבור אחרים הופיעו בישראל במאה הט' לפסה"נ. על-פי-רוב היו ערים אלו מבוצרות היטב. הדוגמאות הטובות ביותר הן שכבה VA-IVA במגידו, יזרעאל ושומרון, שאופיינית להן בניית גזית מפוארת. ביצורי ערים ומצודות מן המאה הט' ידועים גם בדרום: שכבה V בבאר-שבע ושכבה XI בערד הן הדוגמאות הבולטות. בניית גזית הופיעה ביהודה רק במאה הז לפסה"נ: ברמת-רחל. ואולם, יש הבדלים ניכרים בין אתרי הצפון והדרום, הבאים לידי ביטוי בגודל, במיתאר, בהשפעות זרות ובאיכות הבנייה (וראה עוד להלן). כן ניכרים הבדלים גדולים במיתארן ובהתפתחותן של ערי הבירה של שתי הישויות. שומרון נוסדה, כפי הנראה, כמרכז מינהלי גדול ומפותח בעל ארמונות עוד במאה הט' לפסה"נ.³⁶ בירושלים נמצאה בעיקר עדות שלילית: דומה, כי במאות הי'-הט' לפסה"נ היה בה יישוב קטן ודל, שלא היה שונה משאר יישובי ההר.³⁷ רק בשלהי המאה הח' התפשטה ירושלים על העיר העליונה והוקפה ביצור. המבנה המדורג בשטח G טעון התייחסות מיוחדת. שילה וסטיינר (בעקבות קניון) ייחסו אותן למאה הי' לפסה"נ³⁸ או למאה הט'.³⁹ תאריך זה איננו אפשרי. על-פי גישת קהיל וטרלר שייך המבנה המדורג למערכת הטראסות והתמיכות של שלהי תקופת-הברונזה המאוחרת (הכוונה למאות הי"ג-הי"ב לפסה"נ).⁴⁰ סטיינר קובעת, כי המבנה מאוחר מן הטראסות, והיא מזכירה חרסים מן "המאה ה-9" שנמצאו בו.⁴¹ לשם השוואה היא מפנה את הקורא לחרסי השלב השני של קניון. התבוננות בלוחות של שלב זה⁴² מלמדת, כי החומר הוא ברובו מן המאה הח' לפסה"נ. דומה אפוא, שהמבנה המדורג הוקם במאה הי"ב ושופץ במאה הח' לפסה"נ.

ייצור המוני של כלי-חרס בבתי-יוצר מרכזיים והפצתם אל אזורי הפריפריה עשויים להעיד על ארגון ממלכתי מפותח. אתר-המפתח ללימוד הקיראמיקה של יהודה בתקופת-הברזל II הוא לכיש. צמחוני, אשר חקרה את התפתחות הקיראמיקה של האתר במרוצת תקופת-הברזל, הראתה, כי עדויות לייצור תעשייתי של כלי-חרס ולהפצה נרחבת של כלים ממרכזי הייצור אל הפריפריה מופיעות החל בשכבה III, כלומר, למן המאה הח' לפסה"נ. עד אז היה הייצור בעיקר מקומי, ולפיכך כלל מספר רב של טיפוסים.⁴³ עד כה עדיין לא נערך מחקר דומה בישראל. נדמה, שגם בעניין זה אתר-המפתח הוא מגידו, שם נחשפו בחפירות השונות מכלולים עשירים של כלים ממלוא הרצף של תקופת-הברזל, החל בשכבה VIA וכלה בשכבה IVA, כלומר, העיר שהרסוה האשורים במאה הח' לפסה"נ. עיון ראשוני במכלולים אלה מרמז, כמדומה, שייצור תעשייתי התחיל בימי שכבה VB וגבר בימי שכבה VA-IVB. על-פי הכרונולוגיה הנמוכה המדובר בשנת 900 לפסה"נ, בערך.

תעשייה מפותחת של מוצרים משניים מתוצרת חקלאית, בעיקר שמן ויין, בין היתר לצורכי יצוא, מעידה על כלכלה מפותחת וסחר ער. איתן-כץ הצביעה על התפתחות מעניינת בתעשיית השמן ביהודה: מייצור במסגרות ביתיות במאה הח' עד גידול במעורבות המדינה במאה הז'.⁴⁴ מתוצאות סקרים וחפירות שנערכו בדרום שומרון עולה, כי במאה הח' לפסה"נ, לכל המאוחר, וכפי הנראה אף מוקדם יותר,⁴⁵ נוסדו אתרים שהתמחו בתעשיית שמן, ובהם עשרות מיתקני סחיטה. חרסי שומרון מעידים אף הם על כלכלתה המפותחת של ישראל בראשית המאה הח' לפסה"נ.⁴⁶

אחד הסממנים הבולטים לקיומה של ישות טריטוריאלית-פוליטית מפותחת הוא מערכת יישובית בוגרת, ובה אתרים מכל הגדלים, דבר המשקף היירארכיה כלכלית ופוליטית. הסקרים הארכיאולוגיים שערכו כוכבי ועופר בהר יהודה העלו, שעד המאה הח' לפסה"נ היתה המערכת היישובית שם עוברית באופייה, כלומר, היה בה רק מספר מצומצם של יישובים קטנים ודלים.⁴⁷ בולטת העובדה, שעד המאה הח' חסרה שם היירארכיה מפותחת בגודל היישובים, דבר שהיה עשוי להעיד על קיומם של מרכזי מינהל וסחר אזוריים ועל יישובי פריפריה סביבם. בשומרון, לעומת זאת, היתה המערכת היישובית של השלבים המוקדמים של תקופת-הברזל II מפותחת יותר לאין-שיעור. בדרום שומרון, בין רמאללה לשכם, שם קיימתי עבודת-שדה בשנות השמונים, זיהינו 94 אתרים שנמצאו בהם טיפוסי-מעבר מתקופת הברזל I לתקופת-הברזל II, אף-כי ברובם המכריע בעלי היקף מצומצם.⁴⁸ על-פי הכרונולוגיה המקובלת יש לייחס את הטיפוסים האלה למאה הי"א לפסה"נ ולראשית המאה הי', ואילו על-פי הכרונולוגיה הנמוכה יש לייחס אותם למאה הי' לפסה"נ, ואולי אף לראשית המאה הט'. דומה, כי ברצף שבין המערכת הזאת ובין המערכת המפותחת של השלב המאוחר של ממלכת הצפון צמחו במאה הט' לפסה"נ מרכזים אזוריים גדולים, מן הסוג המוכר מן המאה הח'. הדעת נותנת, כי המצב לא היה שונה בצפון שומרון, שכן באיזור זה היתה מערכת יישובית מפותחת הן בתקופת-הברזל I הן בתקופת-הברזל II. אפשר לסכם את העניין הזה במסקנה, כי בשומרון, לבה של ממלכת הצפון, התפתחה מערכת יישובית בוגרת עוד במאה הט' לפסה"נ.

אוסף זה של נתונים מוליך לשתי מסקנות. ראשית, הממצאים מן המאה הי' לפסה"נ אינם מעידים על קיומה של ישות מדינית מפותחת. אין בכך משום הבעת דעה על ההיסטוריות של הממלכה המאוחדת, כלומר, נתון זה כשלעצמו אינו שולל את עצם קיומה. אם אכן היתה ישות מעין זו – ומסיבות שונות שקצרה היריעה מלפרטן יש מקום להניח כי התשובה על כך חיובית⁴⁹ – היתה זו אולי "מדינה בראשיתה"⁵⁰ בשלבי התהוות ראשוניים. שנית, היה פער של כמאה וחמישים שנה בין צמיחת המדינה בישראל בראשית המאה הט' לפסה"נ ובין עלייתה של יהודה במחצית השנייה של המאה הח' לפסה"נ.⁵¹ השאלה שיש לשאול היא: מה מקורו של הבדל זה בין ישראל ליהודה, וכיצד אפשר להבינו על רקע ההתפתחות המדינית במרחב, כגון החבלים הארמיים, עבר-הירדן והחוף הפיניקי?

חלקים נוספים של המאמר:
ראשית המדינה בישראל וביהודה : הכרונולוגיה של ראשית המדינה בישראל וביהודה
ראשית המדינה בישראל וביהודה : צמיחת המדינה בישראל לעומת צמיחת המדינה ביהודה (פריט זה)
ראשית המדינה בישראל וביהודה : מכנען לישראל
ראשית המדינה בישראל וביהודה : הערות אחדות על עבר הירדן
ראשית המדינה בישראל וביהודה : סיכום

הערות שוליים:

24. ראה: D.W. Jamieson-Drake, Scribes and Schools in Monarchic Judah, Sheffield 1991
25. ראה, למשל: דייוויס (לעיל, הערה 3), עמ' 64; למקה (לעיל, הערה 3), עמ' 185.
26. ראה, למשל: E.A. Knauf, "From History to Interpretation", in: D. Vikander Edelman (ed.), The Fabric of History – Text, Artifact and Israel's Past, Sheffield 1991, p. 39; H.M. Niemann, Herrschaft, Königtum und Staat – Skizzen zur soziokulturellen Entwicklung im monarchischen Israel, Tübingen 1993
27. ראה: E.A. Knauf, "The Cultural Impact of Secondary State Formation – The Cases of the Edomites and Moabites", in: P. Bienkowski (ed.), Early Edom and Moab – The Beginning of the Iron Age in Southern Jordan, Sheffield 1992, pp. 47-54; N. Na'aman, "King Mesha and the Foundation of the Moabite Monarchy", IEJ, XLVII (1997), pp. 83-92
28. ראה: F.M. Cross, "Epigraphic Notes on the Amman Citadel Inscription", BASOR, 193 (1969), pp. 13-19
29. ראה: A. Biran and J. Naveh, "An Aramaic Stele Fragment from Tel Dan", IEJ, XXLIII (1993), pp. 81-98; idem, "The Tel Dan Inscription – A New Fragment", IEJ, XLV (1995), pp. 1-18
30. ראה: J. Naveh, The Early History of the Alphabet, Jerusalem 1982; B. Sass, "The Pre-Exilic Hebrew Seals – Iconism vs. Aniconism", in: B. Sass and C. Uehlinger (eds.), Studies in the Icnograph of Northwest Semitic Incribed Seals, Fribourg 1993, pp. 198-199
31. ראה: N. Avigad and B. Sass, Corpus of West Semitic Stamp Seals, Jerusalem 1997, pp. 49-50
32. שם, עמ' 51-50.
33. ראה: A.F. Rainey, "Toward a Precise Date for the Samaria Ostraca", BASOR, 272 (1988), pp. 69-74
34. פרט לאוסטרקון מס' 76 מערד, שיש לייחסו לשכבה XI מן המאה הט' לפסה"נ, הן מבחינה סטראטיגראפית הן מבחינה פאליאוגראפית. ראה: י' אהרוני, כתובות ערד, ירושלים תשל"ו, עמ' 98; J. Renz and W. Röllig Handbuch der althebräischen Epigraphik, I, Darmstadt 1995, pp. 44-45
35. ראה: R. Kletter, "The Inscribed Weights of the Kingdom of Judah", Tel Aviv, XVIII (1991), pp. 121-163
36. ראה: K. Kenyon, Royal Cities of the Old Testament, London 1971, pp. 76-82
37. ראה הרצאתו של ד' אוסישקין באוניברסיטת בר-אילן בדצמבר 1997; N. Na'aman, "The Contribution of the Amarna Letters to the Debate on Jerusalem's Political Position in the Tenth Century B.C.E.", BASOR, 304 (1996), pp. 17-27
38. ראה: Y. Shiloh, Excavations at the City of David, I (Qedem, XIX), Jerusalem 1984, pp. 18, 27; M. Steiner, "The Jebusite Ramp of Jerusalem – The Evidence from the Macalister, Kenyon and Shiloh Excavations", in: A. Biran and J. Aviram (eds.), Biblical Archaeology Today, 1990, Jerusalem 1993, pp. 585-588
39. ראה: M.L. Steiner, "Re-Dating the Terraces of Jerusalem", IEJ, XLIV (1994), p. 19
40. ראה: J.M. Cahill and D. Tarier, "Respondents", in A. Biran and J. Aviram (eds.), Biblical Archaeology Today, 1990, Jerusalem 1993, pp. 625-626
41. ראה: סטיינר (לעיל, הערה 39).
42. ראה: H.J. Franken and M.L. Steiner, Excavations in Jerusalem 1961-1967, II: The Iron Age Extramural Quarter on the South-East Hill, Oxford 1990, pp. 10-30
43. ראה: O. Zimhoni, Studies in the Iron Age Pottery of Israel – Typological, Archaeological and Chronological Aspects, Tel Aviv 1997
44. ראה: ח' איתן-כץ, "ההתמחות הכלכלית ביהודה במאות ח'-ז' לפנה"ס", חיבור לשם קבלת התואר מוסמך של אוניברסיטת תל-אביב, תשנ"ה.
45. ראה: D. Eitam, "Olive Oil Production During the Biblical Period", in: M. Hltzer and D. Eitam (eds.) Olive Oil in Antiquity – Israel and Neighbouring Countries from Neolithic to Early Arab Period, Haifa 1987, pp. 23-27
46. על תארוכם של חרסי שומרון ראה: רייני (לעיל, הערה 33).
47. ראה: A. Ofer, "All the Hill Country of Judah' – From a Settlement Fringe to a Prosperous Monarchy", in: I. Finkelstein and N. Na'aman (eds.), From Nomadism to Monarchy – Archaeological and Historical Aspects of Early Israel, Jerusalem 1994, pp. 92-121. למיטב הבנתי אפילו המספרים שמביא עופר מוגזמים.
48. ראה: I. Finkelstein, Z. Lederman and Lederman and S. Bunimovitz, Highlands of Many Cultures – The Southern Samaria Survey: The Sites, Tel Aviv 1997, pp. 896-897
49. ראה, למשל: נאמן (לעיל, הערה 37); N. Na'aman, "Sources and Composition in the History of David", in: V. Fritz and P.R. Davies, The Origin of the Ancient Israelite States, Sheffield 1996. pp. 170-186: B. Halpern. "Erasing History – The Minimalist Assault on Ancient Israel". Bible Review. XI (1995), pp. 26-47
50. על מושג זה ומשמעותו ראה: H.J.M Claessen and P. Skainik (eds.) The Early State, The-Hague 1978
51. הזכרת "[אחז]יהו בן [יהורם מל]ך בית דוד" (= יהודה) בכתובת מתל דן, שזמנה המחצית השנייה של המאה הט' לפסה"נ, אינה תורמת לפתרון השאלה מה היה אופייה של יהודה בעת ההיא – מדינה בראשיתה או מדינה מפותחת. אני מקבל את הקריאה של בירן ונוה (לעיל, הערה 29), ואין בדעתי להיכנס כאן לוויכוח הנוקב בעניין זה.