עמוד הבית > מדעי כדור-הארץ והיקום > אסטרונומיה [מדעי החלל]עמוד הבית > מדעי הרוח > דתות > נצרותעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > דתות והגות דתית > נצרות > עיקרי הנצרות הקתולית
אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגיישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט


תקציר
האם התאוריה ההליוצנטרית סותרת את האמונה הנוצרית? מדוע קבעה הכנסיה איזו תאוריה אסטרונומית אסורה ואיזו מותרת?



האיסור על התאוריה הקופרניקאית


בשנת 1543 פרסם קופרניקוס את ספרו "מחזור המעגלים השמימיים". רק בשנת 1616 אסרה הכנסיה על החזקה בתאוריה ההליוצנטרית המובאת בספר. מדוע הוטל האיסור? האם התאוריה סותרת את האמונה הקתולית? אם כן מדוע לא נאסרה מוקדם יותר?
האם סותרת התאוריה ההליוצנטרית את האמונה הנוצרית? מדוע טענו כי היא סותרת את כתבי הקודש? ועל מה ביסס גלילאו את טענתו כי אינה סותרת את התנ"ך? על שאלות אלו ננסה לענות בהמשך.

כתבי הקודש הנוצריים אינם דנים בנושאים מדעיים. נושאים אלו עולים רק בדרך אגב בהתיחסות לעיקרי האמונה הנוצרים. גם כתבי הקודש הנוצרים, הברית הישנה היא התנ"ך, והברית החדשה, אינם מספקים תאוריה מדעית לתאור הטבע. טענות על הטבע אינן מעיקרי האמונה הנוצרית. גם הטענה כי השמש ושאר הכוכבים נעים סביב הארץ אינה עיקר האמונה הקתולית. אולם, חלק מהכמורה הכנסיתית ראתה בה משום סטיה מהאמונה הקתולית, מפני סתירתה את כתבי הקודש.

אמרנו שכתבי הקודש אינם מכילים תאוריה מדעית, אין הם מסבירים את התאוריה הגיאוצנטרית ולא את התאוריה ההליוצנטרית . אולם קיימים בהם מקומות בהם מוזכרת תנועת השמש, בסתירה לכאורה לתאוריה הליוצנטרית. הצטוט המרכזי לטענת הסתירה בין התאוריה הקופרניקאית לכתבי הקודש הוא בספר יהושע, בתאור הנס בקרב בגבעון:

"אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה' את האמרי לפני בני ישראל, ויאמר לעיני ישראל: שמש בגבעון דם וירח בעמק אילון. וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי אויביו, הלא היא כתובה על ספר הישר, ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים" (יהושע י' 13-12)

גם במקומות נוספים במקרא מוזכרת תנועת השמש: בקהלת פרק א':

"וזרח השמש ובא השמש, ואל מקומו שואף זורח הוא שם" (קהלת א', 5)

בישעיה פרק לח:

"הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחרנית עשר מעלות, ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה." (ישעיה לח' 8.)

כל הפסוקים הללו מתיחסים לתנועת השמש. לכאורה פסוקים אלו מספיקים על מנת לקבוע כי השמש נעה סביב הארץ. אולם בכדי להבין את כתבי הקודש אין די במשמעותם המילולית. על מנת להבינם ולהסבירם יש לפרשם. ניתן די בקלות להסביר את הסתירה בין הפסוקים לתאוריה ההליוצנטרית. ההסבר המרכזי מתבסס על ההנחה "דיברה תורה בלשון בני אדם", כלומר פעמים רבות יש להבין את הכתוב לפי נסיונו לפנות לבני האדם הפשוטים, המתקשים להבין את האמת. באמצעות הסבר זה מתרצים את השמוש בתאורים גופנים של האל וביחוס תכונות אנושיות לאל, אל על-אנושי, שאינו סובל מקנאה ומכעס כאדם, חסר צורה וגשמיות. ניתן להסביר כי התנ"ך מדבר על תנועת השמש, מפני שהוא פונה אל אנשים החושבים שהשמש נעה, ומטרתו אינה הסבר מבנה השמים. כאשר מתואר הנס שעשה האל ליהושע, חשוב להסביר את גודל הנס ולא את תנועת השמש. הרי השמש נראית כנעה, ולכן אנו עדין אומרים השמש זורחת ושוקעת למרות שאנו יודעים, שלא היא נעה אלא הארץ.

גלילאו טען כי גם לפי התאוריה הגיאוצנטרית, לא ניתן להסביר את הפסוקים מספר יהושע, באמצעות הסבר מילולי בלבד. תנועת השמש לפי תאוריה זו מורכבת משתי תנועות: תנועה שנתית סביב הארץ ממערב למזרח, ותנועה יומית ממזרח למערב המשותפת לכל הכוכבים. תנועת השמש הינה התנועה הראשונה, התנועה השניה היא תנועת כל הכוכבים. לכן אם השמש היתה מפסיקה בתנועתה (ממערב למזרח) היה היום קצר יותר ולא ארוך יותר. הפרשנות הכנסיתית המקובלת הסבירה פסוקים אלו בדרך לא מילולית, בהסבירה שכל הכוכבים הפסיקו בתנועתם (למרות שרק השמש מוזכרת), ובמתן הסברים אחרים.

הפרשנות לפיה יש להסביר את כתבי הקודש בהתאם לידע המדעי, אותה הציעו גלילאו ואחרים בתקופתו,יכלה להתקבל והינה מקובלת על רבים היום. אולם היא אינה יכולה להתיחס אך ורק לטקסט המקראי. פרשנות כתבי הקודש, חייבת להתיחס למסורת הפרשנית ולהתבסס עליה. בנצרות הקתולית מסורת זו מתבססת על כתבי אבות הכנסיה, אשר על סמך כתביהם יש לקרא את הברית הישנה והחדשה. ביהדות זו המסורת ההלכתית התלמודית וממשיכיה. אבות הכנסיה הסבירו את הפסוקים הללו בתנועת השמש, בהתאם לתאוריות האסטרונומיות שהיו מקובלות בזמנן. בכדי לפרשם מחדש, היה צורך להסבירם בדרך אחרת מזו של אבות הכנסיה. פרשנות זו היתה אפשרית, כפי שהסביר החשמן בלרמין, אולם היתה נחוצה רק אם יתגלו סיבות מספיקות לכך. סיבה לכך היא הוכחה בדבר תנועת הארץ, אם תמצא הוכחה לכך, אמר ברלמין, יהיה צורך לפרש פסוקים אלו מחדש בהתאם לגילויי המדע. אולם לא מספיק להראות כי תנועה זו מסבירה את תופעות הנצפות על מנת לקבוע כי כך אכן מתנהג העולם.

בכל מקרה פרשנות כתבי הקודש, אינה עינינם של פילוסופי הטבע, אלא של התאולוגים. רק בסמכותם לפרש את כתבי הקודש, כחלק מקביעת ההלכה של הכנסיה הקתולית. נסיונו של גלילאו לפרש את כתבי הקודש נתקל בהתנגדות. גם נסיונות של תאולוגים, שלא על דעת מרבית התאולוגים בועדות הכנסיה, נתקלו בהתנגדות, שהגיעה עד החרמת ספרו של התאולוג פוסקאריני שכתב ספר בו פרש את כתבי הקודש בהתאם לתאוריה ההליוצנטרית. שאלת הסמכות וזכות פרשנות כתבי הקודש, היתה מרכזית עבור הכנסיה הקתולית בתקופה. המאבק נגד הפרוטסטנטים היה בשיאו. בלב העימות עמדה שאלת סמכות הפרשנות. בעוד הכנסיה הקתולית מתבססת על מסורת ועל החלטות הכינוסים התאולוגים, טוענים הפרוטסטנטים כי יש לקרא את כתבי הקודש באופן ישיר, כל אדם יכול להבינם בעצמו. הם אינם מקבלים את סמכות האפיפיור והכנסיה הקתולית. על רקע המאבק החריף בפרוטסטנטים היתה בכנסיה הקתולית התנגדות עזה לכל נסיון פרשנות עצמאי.

הפסוקים המוצטטים מתוך התנ"ך, ופרשנות אבות הכנסיה את פסוקים אלו, היו סיבה מספקת לכנסיה הקתולית לא לקבל פרשנות נוספת. אולם האם בכך היה צורך לאסור על הגנה והחזקה בתאוריה הקופרניקאית? האם הפרשנות המקובלת היא סיבה מספקת לקביעה כנסיתית על איזו תאוריה אסטרונומית אסורה ואיזו מותרת?

קראו עוד:

"הפיזיקה" של אריסטו
הדיאלוג אודות שתי מערכות העולם הראשיות התלמאית והקופרניקאית
כתיבת ופרסום - "הדיאלוג אודות שתי מערכות העולם הראשיות"
האיסור על התאוריה הקופרניקאית (פריט זה)

ביבליוגרפיה:
כותר: האיסור על התאוריה הקופרניקאית
שם  האתר: אנדריאה Andrea
בעלי זכויות : אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי; ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט
הוצאה לאור: אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי; ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט
הערות: 1. פרופ' דוד חן - מנהל המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי.
2. דר' דוד מיודוסר - מנהל המעבדה לטכנולוגית ידע.
3. דר' אביגיל אורן - מנהלת הפרוייקט - "דעמיין".
4. אורלי להב - מרכזת הפרוייקט.
5. קבוצת המחקר והפיתוח : דר' אביגיל אורן, דר' דוד מיודוסר, דר' גיל עמית, אורלי להב, שאול קציר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית