הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > סיפורי הראשית > מגדל בבלעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > סיפורי הראשית > סיפורי הראשית ומיתוסים מקבילים
החברה לחקר המקרא בישראלהסוכנות היהודית לארץ-ישראל. המחלקה לחנוך ולתרבות


תקציר
חלק זה של המאמר טוען כי למרות שבספרות היונית הקלאסית לא ייחסו חשיבות לאגדה על אחדות השפה בימי קדם ולבלבול הלשונות בשלב מאוחר יותר, יש עדויות עקיפות לכך שזו הייתה אגדה עממית נפוצה.



פרשת דור הפלגה בספרות היוונית : ג
מחבר: יהושע גוטמן


בדרך כלל יש לציין שהאגדה על שותפות השפה בעולם החי כולו כמעט ולא תפסה מקום בתולדות המחשבה היוונית. בהיסטוריוגראפיה היוונית, בתיאוריות על ראשיתה של ההיסטוריה האנושית, אין תקופת שותפות בשפה תופסת שום מקום. אפלטון, כאמור, הזכירה דרך אגב, ואם אמנם במערכת המשטר של תור הזהב מייחד הוא לאגדה זו ערך ניכר, הרי הוא דורש אותה כעין חומר של אגדה עממית פשוטה, ובפרקים המקבילים על תקופת תור הזהב בספר החוקים מוצא הוא לאפשר להשמיט אגדה זו לגמרי מתיאורי המערכה על משטר תור הזהב.

אף כסינופון, שמזכיר אגדה זו דרך אגב, משתמש בה בצורה של משל בסיגנונם של משלי איסופוס. ואף קאלימאכוס מסיים את שירתו הסאטירית על שלילת שפת בני-אדם מבעלי-החיים במלים: "דברים אלה סיפר איסופוס איש סארדיס, אשר אנשי דלפי לא קיבלוהו בסבר פנים יפות כשהשמיע בשיר סיפור אגדה זה". בעיניו אין אפוא העניין כולו אלא נושא עממי בנוסח משלי איסופוס, ומכאן שערכו הספרותי של מוטיב זה כשהוא לעצמו לא היה נחשב ביותר בעיני קאלימאכוס, ואין הוא נזקק לו אלא לצורכי סאטירה, שאינה עומדת על רמה ספרותית גבוהה.

חרוזי הסיודוס (עבודות וימים, 104-90) על תקופת עדנים עלי אדמות, שנסתיימה, בשל חטא האישה, בהטלת עוני ומכאובים על בני-האדם, ספק אם יש להם עניין לנושא שלפנינו. שכן חרוז 104, שתכנו הוא שלילת כושר השפה או כושר הקול מאת בני-האדם כעונש על חטא האישה וכסיומה של תקופת העדנים בחיי האנושות, אינו כולל שום רמז לבלבול הלשונות או לשלילת כושר הלשון מבעלי-החיים. ואף אם נבין מלת φωνή באותו חרוז לא במשמעות קול, אלא במשמעות שפה, הרי הכוונה שם נראית יותר כמציינת שלילה זמנית של כושר השפה, ולא שינוי קבוע בכושר השימוש בשפה.

אולם אם הספרות היוונית בצורתה הקלאסית כמעט שלא קלטה את האגדה שלפנינו, ובמידה שהשתמשה בה העלתה פרטים בודדים מתוך מערכת האגדה כולה, במידה שהדבר היה נחוץ לעניינים אחרים, הרי המובאות עצמן של הסופרים שהבאנו על תוכנה של אגדה זו בספרות המשלים, המיוחסת לאיסופוס, מראות באופן ברור שלא זו בלבד שהאגדה שלפנינו נפוצה הייתה בחוגים רחבים של העולם היווני, אלא גם נתייחד לה ערך חשוב בהגות העממית על ראשיתה של ההיסטוריה האנושית.

לפריטים אחרים קשורים לנושא:
פרשת דור הפלגה בספרות היוונית : א
פרשת דור הפלגה בספרות היוונית : ב
פרשת דור הפלגה בספרות היונית : ג (פריט זה)
פרשת דור הפלגה בספרות היוונית : ד
פרשת דור הפלגה בספרות היוונית : ה
פרשת דור הפלגה בספרות היוונית : ו

ביבליוגרפיה:
כותר: פרשת דור הפלגה בספרות היוונית : ג
מחבר: גוטמן, יהושע
שם  הספר: עז לדוד : קובץ מחקרים בתנ"ך, מוגש לדוד בן-גוריון במלאת לו שבעים ושבע שנים
תאריך: תשכ"ד
הוצאה לאור: החברה לחקר המקרא בישראל; הסוכנות היהודית לארץ-ישראל. המחלקה לחנוך ולתרבות; החברה היהודית העולמית לתנ"ך
הערות: 1. לא הצלחנו לאתר את בעלי זכויות היוצרים. במידה ויאותרו בעלי הזכויות, נפנה אליהם לקבל את הרשאתם.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית